צילומים: מתוך מערכון העליות - לול

תקופה הראשונה שלי כשדכנית, לפני יותר משני עשורים, כל הנושא של העדות שיחק תפקיד חשוב במשרד השידוכים שלי. אני זוכרת שכשהייתי שואלת את הלקוחות שלי מה הם מחפשים בבן/בת זוג, רובם הגדול היה מעלה את נושא העדות. בדרך כלל אשכנזים היו מבקשים אשכנזים, ומזרחיים ביקשו מזרחיים. היו לי גם לא מעט מקרים שבהם ביקשו עדות ספציפיות, למשל "אני רוצה רק אישה עירקית", או "אל תשדכי לי פולניה" וכן הלאה.

אבל השאלה היא מה קורה היום? האם נושא העדות עדיין חי ובועט? התשובה היא בהחלט כן, ומי שעוקב אחרי תוכניות דוקו בטלויזיה, וודאי יראה את כל הדוגמאות העצובות לכך, אבל בלי קשר למה שבאמת קורה בשטח, אני אישית חושבת שעדה בכלל לא צריכה להיות קריטריון בבחירת בן/בת זוג. נכון שיותר קל לנו להתחבר לאנשים שמגיעים מאותו רקע תרבותי כמו שלנו, וגם יותר קל לנו לנהל חיים עם אדם שיש לו את אותם מנהגים כמו שלנו, אבל היום זה כבר בשוליים.

לדוגמה אם ניקח בחור אשכנזי שמתחתן עם מרוקאית לדוגמה, יכול להיות שיהיו פערים תרבותיים, אפילו בכל מה שקשור לחתונה (חינה, שבת חתן וכו'), אבל זה בדיוק היופי. אם ישנה תקשורת טובה בין בני הזוג, הם יכולים לקחת את הפערים האלו לכיוון חיובי- אני מעשיר אותך במשהו שלא הכרת עד היום, ואת מעשירה אותי....

הבעיות בדרך כלל עולות מצד המשפחות ולא מצד בני הזוג עצמם. יש לכך המון דוגמאות שכולם מכירים: החמות רוצה שהכלה תדע לבשל את המאכלים המסורתיים שהבן שלה אוהב וגדל עליהם, הכלה לא אוהבת את השתלטנות של האם, החתן רוצה ספייס מהמשפחה של אשתו, יש מריבות סביב חינה, חתונה, שבת חתן, איפה יגורו, אצל מי יאכלו ארוחת שישי, והרשימה עוד ארוכה

הרי גם אם יש שוני במנהגים או בתרבות, זה לא מוכרח להיות דבר שלילי. אפשר להסתכל על זה מזווית חיובית של: נכון שאולי תהיינה מחלוקות על רקע עדתי (במיוחד אם המשפחות מערבות), אבל כשיש רצון אמיתי להיות ביחד, אפשר למצוא את הדרך המשותפת שמתאימה לשני הצדדים.  

הבעיות בדרך כלל עולות מצד המשפחות ולא מצד בני הזוג עצמם. יש לכך המון דוגמאות שכולם מכירים: החמות רוצה שהכלה תדע לבשל את המאכלים המסורתיים שהבן שלה אוהב וגדל עליהם, הכלה לא אוהבת את השתלטנות של האם, החתן רוצה ספייס מהמשפחה של אשתו, יש מריבות סביב חינה, חתונה, שבת חתן, איפה יגורו, אצל מי יאכלו ארוחת שישי, והרשימה עוד ארוכה.

כששני בני הזוג אשכנזים, אין בכלל שאלה של חינה לדוגמה, כך שבעיה אחת מוסרת מהרשימה, אבל שוב אדגיש, שאפשר לקחת את כל השוני הזה בין העדות ולמנף אותם למקום חיובי, שכל אחד יעשיר את עולמו של השני. בקיצור, לעשות מהלימון לימונדה.... זוהי החוכמה בחיים.