לא מזמן פגשתי במקרה מישהו שחיתנתי לפני כמעט עשרים שנה. הוא הגיע אליי אז כבחור צעיר, גרוש, שהיה נשוי כשנה בלי ילדים והחליט סופית שהיא לא בשבילו. בזמנו, כשאשתו התחילה ללחוץ עליו להתחיל לעבוד על הולדת ילדים, הוא קיבל החלטה סופית להתגרש ממנה, ואם חשבתם שהסיבה היא שהוא לא רצה ילדים- יש לכם טעות. נהפוך הוא- הוא דווקא מאוד רצה ילדים, רק לא איתה.

אז למה הוא החליט להתגרש ממנה כל כך מהר? ובכן, מסתבר שמההתחלה הוא לא היה ממש בטוח שהיא האישה בשבילו. הוא לא הרגיש שזה זה, אבל למרות שתחושת הבטן שלו אמרה לו שהיא לא האישה של חייו, הוא נכנע ללחץ מצד משפחתו. לא מספיק שההורים לחצו עליו, גם כל החברים שלו היו בתהליך של חתונות, וזה פשוט היה נראה לו הדבר הנכון לעשות.

כולכם מכירים את האמונה שלפיה אחרי החתונה, הזוגיות מתחזקת...חיים יחד, יש להם ילדים ביחד, רכוש משותף וכל זה הופך אותם לצוות, אבל לא תמיד לצוות מנצח. לפעמים כל הדברים האלה דווקא גורמים לריחוק בין בני הזוג- יש יותר אתגרים, יש יותר על מה לריב- מי מוריד את הזבל, מי עושה כביסה, מי מקפיץ את הילדים לחוגים

כשהוא התייעץ עם אמא שלו ואמר לה שהוא לא בטוח שזה זה, היא אמרה לו: "אל תדאג, אתה תראה שאחרי החתונה הקשר ביניכם יתחזק והאהבה שלך אליה תגדל". היא נסכה בו את הבטחון שמה שהוא מרגיש זה רק רגליים קרות, ושהכל יהיה בסדר בהמשך.

הוא סמך על הדעה של אמו והחליט להציע לחברה שלו נישואין (למרות ההיסוסים שלו). הוא ניסה לשכנע את עצמו שהוא יצליח לחזק את הרגשות שלו כלפיה ושזה רק עניין של זמן עד שהוא יאהב אותה באמת בכל רמ"ח איבריו, אלא שבסופו של דבר הוא גילה שהאינטואיציה שלו היתה נכונה ושהוא עשה טעות ענקית בכך שנכנע ללחץ הסביבתי והתחתן איתה.

אחרי שנה של נישואים, הוא שוב שיתף את משפחתו בתחושה שהוא חושב שהיא לא האישה המתאימה עבורו ושאולי כדאי להם להתגרש, וכולם אמרו לו פה אחד- אל תעשה את זה, תביא ילד איתה ותראה איך תרגיש יותר קרוב אליה. כולם אמרו לו שברגע שיש לזוג ילד משותף, האהבה ביניהם פורחת, נזרקו לאויר כל מיני אמירות כמו "כל ילד מביא את הברכה שלו לזוגיות", אבל הפעם הוא החליט להקשיב ללב שלו ולכן נפרד ממנה.

האם הוא עשה את הצעד הנכון? לשמחתי, כן. אחרי תקופה קצרה שהוא נרשם אצלי במשרד, הכרתי לו אישה מדהימה! היום, אחרי שנים רבות יחד, הם עדיין מתנהגים כמו זוג בירח דבש!

אבל לא סיפרתי את הסיפור הזה סתם. כל מי שמכיר אותי יודע שתמיד יש אצלי מוסר השכל, והפעם הוא זה: כולכם מכירים את האמונה שלפיה אחרי החתונה, הזוגיות מתחזקת. אין ספק שיש בזה משהו, הרי כששני אנשים מקימים יחד בית ומשפחה, ברור שהקשר ביניהם מתחזק ומגיע לרבדים עמוקים יותר. באופן טבעי, הם חיים יחד, יש להם ילדים ביחד, רכוש משותף וכל זה הופך אותם לצוות, אבל לא תמיד לצוות מנצח....

לפעמים כל הדברים האלה דווקא גורמים לריחוק בין בני הזוג- יש יותר אתגרים, יש יותר על מה לריב- מי מוריד את הזבל, מי עושה כביסה, מי מקפיץ את הילדים לחוגים, מי מביא יותר כסף הביתה.... ולמרות שהקשר כביכול מתחזק, יש לעיתים גם תהליך של התרופפות.

לכן אם הקשר הוא לא טוב מלכתחילה ויש הרבה ספקות, אז אל תמשיכו לחיות באשליה שאחרי החתונה יהיה יותר טוב. לכו עם הלב שלכם!