כמעט בכל קשר זוגי, מגיע שלב שבו אחד מבני הזוג (או שניהם) מתחילים להרגיש צורך לשנות תכונות או הרגלים בצד השני. זה יכול להיות אפילו הרגל קטן כמו להשאיר את הכלים המלוכלכים על השיש במקום להניח אותם בתוך הכיור.

השאלה היא איך משיגים את השינוי המיוחל הזה? הרי לא קל לשנות הרגלים ותכונות בבני אדם...

אחת מהדרכים להשיג את השינויים הללו היא דרך יצירת "רגשי". תחשבו על ילדים שרוצים להשיג משהו מההורים שלהם, לדוגמה סוני פלייסטיישן, והם מחליטים "להסתער" על המצפון שלהם: "לכל החברים שלי יש ורק לי אין", "גם ככה אתם אף פעם לא בבית ומשעמם לי ואין לי במה לשחק", "למה יוסי (האח הגדול) קיבל עכשיו טלפון ואתם נותנים לו את מה שהוא רוצה"....

בדיוק להתנהגות כזאת אני מתכוונת, רק בגרסה מבוגרת. אני מכירה מישהו בשם אלי שהיה מאוהב בטירוף באישה מקסימה, אפשר לומר שהיא כמעט מושלמת, אבל היתה לה תכונה אחת הרסנית שפשוט טרפדה את כל הקשרים הזוגיים שלה. היא היתה בת רביעית אחרי שלושה בנים, ילדה מפונקת שהיתה רגילה לקבל את מה שהיא רוצה.

באופן טבעי היה לה קשה מאוד לשמוע את המילה "לא", ולאורך השנים היא פיתחה כל מיני טקטיקות מתוחכמות כדי להשיג בדיוק את מה שהיא רוצה. במרבית המקרים אותה טקטיקה עזרה לה פלאים בחיים, רק לא בתחום הזוגי...

בן זוגה אלי, שבאמת אהב אותה בצורה בלתי- רגילה, כבר לא יכל לשאת את "המצפון" שהיא עשתה לו בכל פעם שהוא לא נענה לבקשותיה. בתחילת הקשר הוא בלע את הצפרדע ו"זרם" איתה על מנת לרצות אותה, אך בשלב מסוים הוא התחיל להרגיש כמו "פראייאר", מעבר לכך שממש נמאס לו מהסצנות הדרמטיות שלה. לבסוף הוא החליט שהקשר הזה "כבד" מדי בשבילו למרות כל האהבה הגדולה שלו אליה, ולכן הוא החליט להיפרד ממנה.

אנשים שעושים "מצפון" לבן/בת הזוג שלהם כדי להשיג את מה שהם רוצים לא בוחלים בשום אמצעים- עושים סצנה דרמטית עם דמעות, נכנסים לתפקיד הקורבן, מסבירים כמה הם מסכנים, כמה פעמים הם הקריבו קורבנות כדי לרצות את הצד השני, כמה הם נותנים למערכת היחסים, כמה הם מתאמצים, מוותרים, מנסים לרצות....ולעומת זאת, כמה הצד השני לא משקיע בקשר.

נניח ואחד כזה רוצה להשיג דבר מה מבת הזוג שלו, הוא יכול להזכיר פתאום את כל הפעמים בהן היא פגעה בו ואיך הוא סלח וויתר. הוא יכול לצאת באמירות כמו "בסך הכל ביקשתי שינוי קטן ואת עושה לי דווקא! איפה המחויבות שלך לקשר?

אם זיהיתם בעצמכם את הטקטיקות הנ"ל, זה הזמן להיות מודעים לכך שאתם עושים מצפון לבן/בת הזוג, ובנקודה הזאת עליכם לקבל החלטה חשובה- האם אתם באמת חייבים לגרום לשינוי שרציתם אצל בן/בת הזוג? האם השינוי הזה הוא חובה מבחינתכם ואינכם יכולים לחיות בלעדיו? או שמא אתם רק בודקים את הגבולות של הצד השני ומותחים את הקו כדי לראות בדיוק עד כמה תוכלו "להוציא" ולהשיג?

וזה בדיוק הטיימינג להזכיר את המשפט החכם והמפורסם שאני חיה אותו מדי יום: בחרו את הקרבות שלכם. שמרו את הריבים לדברים החשובים באמת אחרת תמצאו את עצמכם מבוקר עד ערב בחילוקי דעות עם בן/בת הזוג. צריך לדעת מתי להתעקש ומתי לשחרר- זהו אחד מהמפתחות החשובים ביותר בזוגיות. וגם אם החלטתם שהשינוי הזה שווה את הוויכוח, אנא אל תשמשו בטקטיקת "מצפון".

אולי היא עובדת למשך תקופה מסוימת, אבל אני מבטיחה לכם שבשלב מסוים, לא רק שהיא תאבד מהקסם שלה ותהפוך להיות לא אפקטיבית, אלא שהיא גם עלולה לגרום לפרידה.

חפשו את הדרך הנכונה, החכמה וההוגנת להשיג את מה שאתם רוצים, וזכרו, לפעמים החכמה האמיתית היא דווקא לוותר.