חיילים אשר נשפטו בפני בית דין צבאי ו/או בדין משמעתי לעונשי כליאה של למעלה מ-14 ימים, זכאים על פניו להיכנס ל"חנינת חג". הסמכות לקבוע כי לחייל מסוים תינתן חנינת חג נתונה בידי קצין משטרה צבאית ראשי (קמצ"ר), אשר בכך יקבע כי יוקל עונשו של חייל, כך ששחרורו מהכלא הצבאי יוקדם לרגל החגים, וכך למעשה יוכלו לשהות בערב החג עם משפחתם בבית במקום בכלא הצבאי.
חשוב לשים לב כי לא כל החגים מעניקים את האופציה להיכנס ל"חנינות החג", אלא, מדובר בחגים מסוימים, בהתאם לעדתו של החייל - בין אם יהודי, נוצרי, דרוזי, צ'רכסי וכו'. בעוד שכל העדות זכאים לחנינה בראש השנה וביום העצמאות, הרי שליהודים מגיע חנינה גם ביום כיפור ובפסח. לדרוזים מגיעה חנינה גם בחג הנביא שועייב ועיד אל אדחא וכו'.
נשמע אידיאלי, לכאורה – כל חייל יוכל להשתחרר מוקדם מהכליאה שהוא מרצה ולבלות את החג. אבל לא כך הם פני הדברים.
למה בכל זאת צריך לשים לב? בשל אותם "חנינות חגים" ניתן לראות בתקופה שלפני חג הפסח הרבה מאוד עריקים שמסגירים את עצמם על מנת שבבואם לקבל ענישה בגין העבירה שבוצעו, יוכלו ליהנות מהחנינה, אך חייבים לקחת בחשבון, שהזכאות לחנינה נגזרת גם מקריטריוני הזכאות הכלליים, וגם מהשאלה מה העונש שייגזר בסופו של יום על החייל בשל העבירה שמיוחסת לו, כך שלא בכל מקרה תהיה זכאות לחנינה, מבחינת תקופת הכליאה.
מהם עיקרי נוהל חנינות החגים? בכלליות ניתן לומר, שמדובר שסמכותו של קצין המשטרה ה הוא לקבוע הפחתה של עד 8 ימים מעונש הכליאה הסופי שנקבע לחייל, למי שעומד ביתר הקריטריונים של החנינה.
בכלליות, חייל זכאי לחנינה אם זוהי לו כליאתו השניה לכל היותר (כלומר, זוהי הפעם הראשונה או השנייה שבהן הוא נמצא במאסר בבית דין צבאי – בין אם מכוח החלטה של בית דין צבאי על עונש מאסר ובין אם מכוח החלטה על מחבוש שנקבע לו ע"י מי ממפקדיו), שהיום האחרון בו הוא צפוי להיות בכלא הצבאי, לאחר ההפחתה המינהלית, הוא ביום החג או שבוע לאחריו, שביום החג הוא צפוי לרצות כבר מעל למחצית מהעונש שהוטל עליו, שהתנהגותו של הכלוא בתוך הכלא היא טובה ושמתקבלת לגביו חוו"ד טובה מטעם מפקד הכלא.
בשל אותם "חנינות חגים" ניתן לראות בתקופה שלפני חג הפסח הרבה מאוד עריקים שמסגירים את עצמם על מנת שבבואם לקבל ענישה בגין העבירה שבוצעו, יוכלו ליהנות מהחנינה, אך חייבים לקחת בחשבון, שהזכאות לחנינה נגזרת גם מקריטריוני הזכאות הכלליים, וגם מהשאלה מה העונש שייגזר בסופו של יום על החייל בשל העבירה שמיוחסת לו
קריטריון נוסף וחשוב הוא שביום בו יישפט גזר הדין אותו קיבל יהיה גזר דין חלוט, כלומר, לא ניתן יהיה לערער על גזר הדין יותר (במידה ומי מהצדדים ערער, בין אם על ההחלטה כי החייל אכן אשם ובין אם בגין העונש שנקבע שהחייל ייענש עליו, הרי שלא יוכל החייל להשתחרר, גם אם עמד ביתר התנאים).
אז מה חשוב לעשות כעת? אמנם קיימת חשיבות כי כל עריק יסגיר את עצמו בהקדם האפשרי, ואולם, על מנת לבחון את מועד העיתוי הטוב ביותר להסגרה עצמית, חשוב מאוד טרם ההסגרה לקבל ייעוץ וליווי מעורך דין אשר עיקר עיסוקו בדין הצבאי, שכן, מדובר בעורך דין אשר מכיר את המערכת ויוכל לייעץ לעריק באשר למועד הנכון ביותר להסגיר עצמו, כמו גם יידע להסביר ללקוח שלו למה הוא צרי לצפות.
שנזכה כולנו לבלות את החג בחיק המשפחה והחברים.
