מי נחשבת לעצמאית?

על פי ההגדרות בביטוח לאומי עצמאי/ת הוא מי שעובד בעבודתו 20 שעות בממוצע בחודש או מי שמרוויח כתוצאה מעבודתו מעל למחצית מהשכר הממוצע במשק (כיום 5,000 ₪ בחודש) או מי שעובד למשך 12 שעות בשבוע בממוצע וההכנסה שלו כתוצאה מאותה עבודה עולה על 15% מהשכר הממוצע.

 

חובת הדיווח והתשלום לביטוח לאומי

כידוע, אישה שאיננה עובדת ובעלה משלם ביטוח לאומי ('עקרת בית'), פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי.

משכך, לעיתים נשים שפותחות עסק נוטות שלא להודיע על כך לביטוח לאומי ולפיכך להמשיך ולא לשלם דמי ביטוח לאומי. ואולם, כעובד עצמאי חלה עלייך להירשם מיד (ואפילו לפני פתיחת העסק במשרדי המיסוי האחרים) בביטוח לאומי. פתיחת התיק בביטוח לאומי איננה מחייבת בתשלום מלוא דמי ביטוח לאומי, שכן, מי שיש לה תיק במס הכנסה אולם אחד מהתנאים של הגדרת העצמאי אינן חלות עליה יחולו לגבי חובות תשלום דמי ביטוח לאומי אחרות.

שימו לב כי בעקבות תיקון החוק פחתו השנה דמי הביטוח הלאומי לעצמאים ל חלק מההכנסה שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע.

 

זכאות לקצבאות שונות מביטוח לאומי

עובדת עצמאית יכולה להיות זכאית לקבל גם קיצבה מביטוח לאומי, מעבר לכספים אותם היא גובה מלקוחותיה, והכל בתנאי שהיא נרשמה במוסד לביטוח לאומי כעצמאית וכי היא משלמת דמי ביטוח בחוק.

בין הקצבאות העיקריות להן עשויות להיות זכאיות נשים (בלי קשר להיותן עצמאיות) הן –

  • קצבת ילדים - ​הביטוח הלאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה.
  • דמי לידה - דמי לידה משולמים לאישה עובדת שיצאה לתקופת לידה והורות. דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על אובדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שאין היא עובדת לרגל ההיריון והלידה.
  • גמלה לשמירת הריון - משולמת לאישה שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מן ההיריון; או עקב סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, המסכנים את האישה או את עוברה בשל היותה בהריון, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום העבודה. גמלה זו נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירה.
  • תגמול מילואים – תגמול מילואים משולם למי ששירתה שירות מילואים כחוק.
  • דמי פגיעה לנפגע עבודה – דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח/ת שנפגעו בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע ובתנאי שהם אינם יכולים לעבוד בעבודה אחרת כתוצאה מהפגיעה.
  • דמי אבטלה – עד לשנת 2017 עובדות עצמאיות, בניגוד לשכירות, לא היו זכאיות כלל לדמי אבטלה. בשנת 2017 המצב השתנה – ראו הרחבה בהמשך.

 

זכויות העצמאיות

בין הזכויות החשובות ביותר שעובדת עצמאית צריכה לוודא שמגיעות לה הן דמי לידה ודמי אבטלה. למה הכוונה? 

  • דמי לידה – ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן הלידה ('חופשת לידה והורות'). בניגוד לנשים שכירות, עובדות עצמאיות יקבלו תשלום רק בגין תקופות בהן עבדו ושילמו דמי ביטוח לאומי. זאת ועוד, ביטוח לאומי מכיר בכך שעובדת עצמאית צריכה לעיתים לבצע פעולות לתחזוקת העסק העצמאי שלהן במהלך חופשת הלידה, ולכן, באישור מראש מאפשר להן לעשות זאת  מבלי לפגוע בזכאותה של העובדת לדמי לידה. גם אופן החישוב של דמי הלידה שונה בשנה האחרונה כך שהוא יחושב לעובדת עצמאית על פי מממוצע 3 החודשים שקדמו ללידה או בתקופה המקבילה בשנת המס הקודמת.
  • דמי אבטלה – רבות דובר בתחילת השנה על כך שכיום עצמאים זכאים לדמי אבטלה. כפי שציינתי קודם לכן, כיום תוקן החוק וקיימת חובת הפרשה לקרן פנסיה של 8.5% מההכנסות. כספים אלו מיועדים לשרת את העצמאים במידה והעסק שלהם נסגר או במידה והם מגיעים לגיל פרישה. כלומר, הכספים המשולמים ע"י העובדים/ ות העצמאים/ות לפנסיה מטעמם היא שאמורה להספיק להם לדמי אבטלה – עצמאים לא זכאים לדמי אבטלה מטעם ביטוח לאומי.

 

  • מדור זה אינו בא להחליף ייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור בו מבלי להיוועץ קודם בעורך דין העוסק בתחומים הרלוונטיים