בשער: תא"ל בוכריס - צילום: דו"צ

פרשת תא"ל (מיל') אופק בוכריס הפכה את המושג עסקת טעון דומיננטית יותר מתמיד עבור מי שנחשפים לחדשות.

מהו הסדר טיעון? (או "עסקת טיעון" כפי שנהוג לכנות אותו) הסדר טיעון הוא למעשה הסכם בין הנאשם וסנגורו מצד אחד והתביעה הפלילית מן הצד השני. במסגרת העסקה, הנאשם מודה בביצוע העבירות המיוחסות לו, כולן או חלקן ולחלופין, בעבירות פחות חמורות מהאישום הראשוני. המטרה העיקרית של הסדר הטיעון היא לחסוך ל- 2 הצדדים, ובמיוחד לבית המשפט, את ניהול המשפט ושמיעת העדים -וכך להביא את ההליך הפלילי לידי סיום מהיר. 

הסדר הטיעון למעשה משקף את נקודת האיזון בין אחוזי הסיכוי והסיכון של כל אחד מן הצדדים : אצל הנאשם – הסיכוי כי יזוכה מול הסיכון שיורשע. אצל התביעה הפלילית – הסיכוי כי תביא להרשעתו של הנאשם אל מול הסיכון שהוא יזוכה וייצא לחופשי.

מהם האינטרסים בהגעה להסכמה?  לכל צד יש אינטרסים שונים בעצם ההגעה להסדר טיעון. בדרך כלל האינטרס השכיח והמוצדק ביותר הנו הקושי של התביעה הפלילית להוכיח את האשמה. כך למשל, בעבירות מין המבוססות על גרסה מול גרסה, באשר להסכמה לקיום יחסי המין. דהיינו, בעוד שהאישה טוענת שנאנסה הרי שהגבר טוען כי יחסי המין היו בהסכמה.

במקרה שכזה, הראייה היחידה למעשה שיש לתביעה היא עדות המתלוננת ואולם העובדה כי המתלוננת לא יכולה להוכיח בוודאות כי יחסי המין היו ללא הסכמה מעלים קושי בהוכחת העבירה. לעומתה, בן הזוג עלול לסבול מניהול הליך פלילי ארוך, יקר תוך זרקור שמופנה אליו ומגדירו כאנס לכל אורכו. ברור כי אצל שני הצדדים קיים סיכון של ממש בהמשך ההליכים. במצב דברים שכזה יעדיפו הצדדים, דרך כלל, לגבש ביניהם הסדר טיעון.


מעבר לנושא הקושי הראייתי בתיק קיימים לצדדים אינטרסים חשובים נוספים בהגעה להסדר טיעון.  לתביעה שיקולים מערכתיים כמו חוסר עניין לציבור, חיסכון בזמן ובמשאבים, רצון להימנע מזימון עדים ובמיוחד קורבנות עבירה, מניעת סיכון שהנאשם יזוכה ועוד, ואילו הסנגור רוצה להשיג עבור הנאשם את התוצאה הטובה ביותר, תוך הקטנת הסיכונים תוך חיסכון בכספו האישי של הנאשם. 

מהם האינטרסים בהגעה להסכמה? לכל צד יש אינטרסים שונים בעצם ההגעה להסדר טיעון. בדרך כלל האינטרס השכיח והמוצדק ביותר הנו הקושי של התביעה הפלילית להוכיח את האשמה. כך למשל, בעבירות מין המבוססות על גרסה מול גרסה, באשר להסכמה לקיום יחסי המין. דהיינו, בעוד שהאישה טוענת שנאנסה הרי שהגבר טוען כי יחסי המין היו בהסכמה

ואולם, חשוב לזכור כי שימוש יתר בכלי של עסקות טיעון עלול להוביל להרשעת חפים מפשע הנמנעים מהליכים משפטיים בנוסף, הפעלת לחץ מצד גורמי החקירה להודות בביצוע המעשים מעודדת עסקאות טיעון. כמו כן, העדפת עסקאות טיעון עלולה ליצור תמריץ בקרב גורמי החקירה שלא להשקיע משאבים בחקירת התיק ולהביא לסיומו באופן מהיר, ללא הוכחות תוך פגיעה בביטחון הציבור. כלומר, הפרקליטות מוכנה לעיתים להתפשר אודות עונשו של הנאשם בתמורה להודאה באשמה ובכך נפגע שלום הציבור או המדינה.

סוגי הסדר טיעון 

ואולם, לא כל הסדרי הטיעון הם ההסדרים הקלאסיים שאנו רגילים אליהם לפיהם הנאשם מודה והצדדים מבקשים מבית המשפט לפסוק לו רכיבי ענישה מסוימים: מאסר, פיצוי, קנס וכו', הסדר שכזה נקרא הסדר טיעון סגור. 
הסדר טיעון נוסף שיכול וייקבע בין הצדדים הוא הסדר טיעון "טווח ענישה" – כאשר אין הסכמה בין הצדדים לעניין עונש ספציפי, ניתן להחליט כי כל צד יגביל את עצמו לטווח מסוים אותו הוא יבקש מבית המשפט לגזור על הנאשם ובית המשפט לרוב יפסוק בטווח הנ"ל.

לעומת שני אלו יכול והצדדים יחליטו להסכים על הסדר טיעון "פתוח", דהיינו, הסדר טיעון אשר קובע כי הנאשם יודה באשמה וכל צד טוען כראות עיניו – ללא הגבלות. 

שיקול הדעת של בית המשפט 

הסדר הטיעון לעניין העונש אינו מאושר אוטומטית על ידי בית המשפט, והשופטים אף מחויבים להסביר זאת לנאשם, ואולם, הלכה למעשה התערבותו של בית המשפט בהסדרי טיעון מוגבלת מאוד ומצומצמת למקרים חריגים מאוד בהם העונש עליו הסכימו הצדדים אינו משקף לחלוטין את חומרת העבירה ואת שאר השיקולים שהובילו להסדר.

ברוב המכריע של המקרים בית המשפט מכבד את ההסדר בין הצדדים ונדיר למצוא מקרה בו הוא מחליט לסטות מן ההסדר ולהחמיר עם הנאשם. שיקול הדעת הצר של בית המשפט נובע מן העיקרון של כיבוד ההסכמה בין הצדדים וחיוניותם של הסדרי הטיעון לפעולה תקינה של מערכת המשפט.
 
כפי שניתן לראות, הסדר טיעון הוא נושא מורכב המחייב התייעצות ומעורבות של אנשי מקצוע המכירים את התחום ויכולים לדעת מה נכון יהיה העונש המינימאלי שיוטל על הנאשם כדי שבית המשפט יקבל את ההסדר ולא יקבע שהוא נמוך מדי ולא ראוי.  

בנוסף, רבים הם המקרים בהם הציבור מעביר ביקורת על בית המשפט אשר מאשר הסדרי טיעון מקלים ואולם הציבור, דרך כלל, לא מודע למערכת השיקולים המורכבת בהחלטה לגבש ולאשר הסדר טיעון.