פעמים רבות אנחנו כועסים על ילדינו בגלל דברים שהם עושים, או בגלל שהם לא מקשיבים לנו. השאלה היא -  כיצד ניתן לשלוט על רגשותינו כשאנחנו מחנכים את הילדים?

ראשית, חשוב לדעת שזה טבעי לחוש רגשות עוצמתיים שעה שאנחנו מגדלים את ילדינו, במיוחד אם זה נופל על כתפינו בלבד (הורה יחיד או כשבן/בת זוגו לא נוכח/ת). פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו כועסים על עצמנו לאחר מעשה ("למה הייתי שוב חייבת לצעוק עליו?"; "אבל כבר החלטתי מאה פעם לא לצעוק ....!" "אני שומע את קול אבי בוקע מגרוני, למרות שנשבעתי שלא אעשה כמוהו!").

כיצד, בכל זאת, למרות שזה טבעי, ניתן לשלוט על רגשותינו ולשלוט בדחפים האוטומטיים, שגורמים לנו לכעוס?

1. טיפול בעצמנו – כשאנחנו עייפים מדי או מתוחים, אנחנו נוטים להיות מתוסכלים וכעוסים. אז, דאגו לקחת פה ושם זמן ולטפל בעצמכם.
2. קביעת חוקי בית ברורים מאוד – הביאו לידיעת ילדיכם את הכללים והציפיות בצורה ברורה ועקבית. אם צריך, קבעו לשם כך מפגש משפחתי כדי לדון בכללים ואפשר לילדיכם לדעת מה יהיו התוצאות במקרה של הפרת החוקים.
3. שימוש בקול מפוקח ויציב – הדרך שבה אתם מתקשרים עם ילדיכם מלמדת אותם אם אתם בשליטה. כשאתם המומים או מדוכדכים ואתם מגיבים לילדיכם בהרמת קולכם, בלי כוונה אתם מעבירים את המסר שאתם לא בשליטה.
4. לזכור מי כאן מנהל את העניינים – הזכירי לעצמך, אם צריך, שאת ההורה, ושאת בשליטה. לעיתים צריך להזכיר זאת גם לילדים.


5. לטפל בעניינים שלנו בנפרד – פעמים רבות אנחנו מגיבים לילדינו ממקום רגשי, כתוצאה מזה שאנחנו מרגישים לא בסדר ביחס לעצמנו בתחומים אחרים בחיינו. לדוגמא: לעיתים נרים את קולנו כשאנחנו ממהרים מאד, ואז נמעיט בערכנו על כך שאנחנו לא עומדים בזמנים ויתווסף לכך צער על כך שכעסנו על ילדינו. התמודדות עם הנושא (שגרם לנו מלכתחילה להיות מתוחים או מדוכדכים) לחוד, בעצמנו, תוכל לאפשר התעסקות יותר מתאימה באותו רגע; התמודדות עם הנושאים שמטרידים אותנו תאפשר התייחסות כזו שאין בה ערבוב בין המטען הפרטי שלנו ביחס לעצמנו ובין היחסים שלנו עם ילדינו.
6. בחירת תוצאות מתאימות - בחירת התוצאות היא חלק חשוב בעיצוב התנהגות ילדינו. חשוב שהתוצאות לא יהיו חמורות או רכות מדי, אלא יותאמו לכל מצב ומצב. הבחירה קשה. אם האסטרטגיות שלכם לא עובדות, סימן שצריך לחשוב שוב על התוצאות שבחרתם.

תוצאות מתאימות  - איך לבחור

תוצאות מתאימות מלמדות את ילדינו שהם בשליטה על ההתנהגות של עצמם (גם כשאנחנו לא בסביבה). צריך לתפור אותן למידותיו של כל ילד ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, כך שלעולם לא נצפה ממנו ליותר ממה שהוא מסוגל. ניתן לחלק את התוצאות לשתי קטגוריות: תוצאות טבעיות ותוצאות לוגיות.

תוצאות טבעיות הן אלה אשר קורות בעצמן כתוצאה מהתנהגותו של הילד. לדוגמא, אם איבדת את הטלפון הנייד, משמעותו שאין לך יותר טלפון. אם שכחת להתכונן למבחן,  אתה, כנראה, תיכשל בו.

תוצאות הגיוניות הן התחליף  שלנו, כהורים, לתוצאות הטבעיות, והן משמשות צעד בדרך להבנה של ילדינו שבחירה בהתנהגויות לא טובות, תגרור בעקבותיה תוצאות לוואי. תוצאות הגיוניות אינן ענישה ואינן נתפסות ככאלה על-ידי ההורים, אינן מוצגות כך והן לא פוגעות בילד פיזית או רגשית.

דוגמא לכך, היא קביעת שעת שינה מוקדמת בערב שלאחר שילדיכם סרבו ללכת לישון בזמן. התוצאה קשורה להתנהגות והיא הגיונית לאור המצב. בנוסף, היא מספיק לא נעימה, כך שהילד לא ירצה לחוות אותה שוב. כלומר, על התוצאה ההגיונית להוות מניע (או מנוע) לשינוי עבור הילד. בשני סוגי התוצאות נרצה שילדינו יראו שהם אלה שבוחרים את התוצאות בעצמם ברגע שבחרו את ההתנהגות.

אז איך מעבירים את המסר בצורה שלא תחווה על-ידי הילד כעונש?

1. אומרים לו מראש מה תהיה התוצאה. הכרחי התוצאה שאתם עומדים להחיל לא תהיה תעלומה. הוא צריך לדעת מראש מה עומד לקרות, בהתבסס על כללים משפחתיים שהוגדרו בצורה ברורה. כך הוא יוכל להיווכח שהימנעות מהתנהגות שלילית כדאית לו, כיון שהוא יודע מראש את המחיר.

2. נשארים רגועים כשהילדים מתנהגים לא בסדר. אם אנחנו כועסים עליהם, העניין הופך להיות אנחנו במקום הם. הורים צריכים לעשות כל שביכולתם להישאר רגועים. זה מראה לילדים את מידת הרצינות של העניין, כמו גם מוריד מהפרק את מאבק הכוחות שמסיט את המוקד מהדבר המשמעותי – ההתנהגות שלהם!

כפי שציינתי -  התוצאות צריכות להיות מותאמות לכל ילד ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. לעולם לא נעניש פעוטות. מכל מקום, יהיו פעמים בהם נצטרך לשנות את טון הדיבור שלנו או לכוון את הפעוט מחדש לפעילות אחרת ולעזור לו להתמקד בדבר אחר. כשיגדל מעט, נוכל להוסיף גם 'פסק-זמן' למגוון התוצאות האפשריות, כלומר לא להיות עמו במגע בשעה שהוא ב'פסק זמן'. נהוג לתת פסק זמן של לא יותר מדקה לכל שנת גיל.

עם ילדי בית-ספר נשתמש באותן תוצאות שהוזכרו, בתוספת תוצאות שישאירו חותם, כמו מניעת פריווילגיות (זמן טלוויזיה או מחשב). בהמשך נוכל להוסיף לכך גם דברים שממש חשובים להם, כמו טלפון, משחקי מחשב או זמן עם חברים.

למתבגר נתפור את התוצאה על-פי המצב ועל-פי מה שהכי חשוב לו, לדוגמא: הסרתו הזמנית מפייסבוק, או מניעת אפשרות לנהוג, צמצום זמן הבילוי מחוץ לבית והגבלת זמן החזרה והחופש שעד כה הוא זכה לו. לעיתים, אם אתם מתרשמים שהמתבגר לא קלט את העניין, תוכלו לערוך עמו חוזה שמפרט תוצאות אפשריות שהוא יוכל לדעת מראש מה יקרה אם יפר את הכללים.

חשוב לזכור שבניית תוצאות מתאימות לא תעשה את העבודה בלי שנעשה גם את הפעולה ההפוכה – שניתן לילדינו לדעת שהם עושים נכון. חשוב שהורים יוודאו שהם משתמשים מדי יום בחיזוקים חיוביים וחוגגים את ההתנהגויות הרצויות של ילדיהם. חשוב שהורים יאמינו בכך שילדיהם באמת רוצים את האישור שלהם, אפילו אם הם לא מראים את זה!

הכותבת הינה פסיכותרפיסטית בהבעה ויצירה בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי והכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי. עובדת שנים רבות בהדרכה וייעוץ להורים ובטיפול (מבוגרים, מתבגרים וילדים) במסגרות פורמאליות, כמו גם בקליניקה פרטית.