ימים אחדים אחרי התאונה המסוקרת והמתוקשרת של הדוגמנית שלומית מלכה, יוצא תחת ידו של בימ"ש השלום בכפר סבא פסק דין חדשני ואמיץ, העומד בניגוד לפסיקה קודמת של ערכאת השלום, וקובע, כי אופניים חשמליים יסווגו כרכב מנועי. יש להדגיש כי אין המדובר בהלכה פסוקה ומחייבת, ואפילו לא מנחה, אבל בהחלט מדובר בסנונית ראשונה, אשר אולי ותוביל לצמצום התופעה הנפסדת של הרכיבה המופקרת על הכלים המסוכנים הללו. ובמה דברים אמורים?

המצב המשפטי עד היום היה ברור; רוכב אופניים חשמליים שנפגע בתאונה יכול היה להיפרע מהמזיק, ככל שהיה מזיק, בהתאם לסוג התאונה. אם נפגע מרכב – דינו היה כדין הולך רגל והוא יכול היה לתבוע את ביטוח החובה של הרכב הפוגע כנפגע תאונת דרכים. אם נפל כתוצאה ממפגע בדרך – יכול היה לתבוע בנזיקין את המעוול הרשלן.

לעומת רוכב האופניים עצמו, להולך רגל אשר נפגע מפגיעת אופניים חשמליים הייתה למעשה ברירה אחת ויחידה – לתבוע בנזיקין את המזיק, ככל שהיה (רוכב האופניים ו/או הרשות שלא אכפה ו/או פיקחה ו/או שתשתיותיה הקלוקלות גרמו או תרמו לקרות התאונה).

בפסק דינו של כב' השופט אלדד נבו בת"א 43305-07-16 פלוני נ' ביטוח ישיר (ניתן ביום 16.8.17), בעצם משנה ביהמ"ש את המצב המשפטי, שינוי שאינו חף מקשיים. בפסקה 22 של פסק הדין ממפה כב' השופט נבו את התוצאה האופרטיבית של פסיקתו:

1.תאונה עצמית של רוכב האופניים החשמליים – במקרה זה (בכל סיווג) רוכב האופניים יישאר ללא פיצוי.

2. תאונה בה מעורבים אופניים חשמליים וכלי רכב מנועי אחר (כמו המקרה הנדון בתיק זה) – לרוכב האופניים החשמליים תהיה עילה לפי פקודת הנזיקין והפיצוי לו יזכה יהיה כמידת אשמו בתאונה, אך לא תהיה לו עילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

3. אם כלי הרכב הנוסף אינו ידוע (תאונת פגע וברח) – רוכב האופניים החשמליים יוותר ללא פיצוי, בהיעדר עילה נגד "קרנית" (הקרן הממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

4. תאונה בה נפגע הולך רגל מאופניים חשמליים – הולך הרגל יוכל לתבוע את "קרנית" ולה תהיה זכות חזרה אל הפוגע.

5. כאשר רוכב האופניים החשמליים אינו ידוע – הולך הרגל יקבל פיצוי אך ל"קרנית" לא יהיה אל מי לחזור בתביעת השבה. 

יש להדגיש כי אין המדובר בהלכה פסוקה ומחייבת, ואפילו לא מנחה, אבל בהחלט מדובר בסנונית ראשונה, אשר אולי ותוביל לצמצום התופעה הנפסדת של הרכיבה המופקרת על הכלים המסוכנים הללו

בתוצאה הנ"ל מרע ביהמ"ש את מצבם של הרוכבים ומשפר משמעותית את מצבם של הולכי הרגל. כמו כן, ביודעין מטיל ביהמ"ש עול על כתפיה של "קרנית", אולם הוא מיישב קושי זה בקביעה שלאינטרס של ציבור הולכי הרגל נודעת חשיבות גדולה יותר, וממילא כך תגשים קרנית את ייעודה.

ביהמ"ש קורא למחוקק להסדיר את נושא האופניים החשמליים (ומן הסתם גם את הקורקינטים הממונעים שלגביהם, כצעצוע, יש פסיקה של ביהמ"ש העליון), וזאת ברוח הצעת חוק שהונחה בראשית השנה על שולחן הכנסת. 

בהצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – חובת ביטוח אופניים עם מנוע עזר), התשע"ז–2017 הוצע להוסיף בהגדרת 'רכב מנועי' או 'רכב' גם 'אופניים עם מנוע עזר'. בדברי ההסבר מבואר שהואיל ופקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל–1970, מגדירה 'רכב מנועי' כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אזי רכיבה על אופניים חשמליים (לאחר הוספתם להגדרה) תחייב רכישת פוליסת ביטוח מתאימה, ובאופן זה יובטח כיסוי ביטוחי למעורבים בתאונות אופניים חשמליים.