בפרשת השבוע הפעם, מעוררת בי עניין רב הבחירה המכוונת במילים מדויקות הטומנות בחובן משמעות רבה. הפרשה נפתחת במשפט התנאי " אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא כו', ג') ואת עיקר הפרשה תופסת פרשת הברכות והקללות (הנקראת גם פרשת התוכחה), פרשה הכוללת תיאור של שכר ועונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לאו. ואני מבקשת להתמקד במילה "תלכו". מדוע נכתב "תלכו" ולא: תשמרו, תאמינו, תבחרו, תבצעו, תקיימו וכו'. ואולי דווקא הבחירה במילה "תלכו" נותנת מענה להתקדמות ולפרשנות אקטואלית ורלוונטית לתקופה בה אנו חיים. יש בהתניית אלוהים אפשרות בחירה והבחירה הזו היא בידינו. אנחנו העם הנבחר כי  בין היתר נבחרנו לבחור, אשר בחר בנו מכל עם כדי להיות בוחרים.

רבות  נכתב על הביטוי הזה. רבי חיים בן עטר, מחבר "אור החיים", מהמאה ה-18, הוא לבדו הציע 42 פירושים שונים לצמד המילים הזה. מתוכם, מצטט את ספר הזוהר וכותב: "כי מין הבהמה אינו משתנה מגדר שבו נולד, לא כך בני אדם, המשתנים לצד מעשיהם והולכים מגדר לגדר עליון... וממדרגה שפלה למדרגה עליונה"

האדם מסוגל להתפתח, להתקדם דרך הבחירות שהוא עושה – מגדר לגדר וממדרגה למדרגה. מוטיב זה קיים גם בחסידות. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב כתב על אותו פסוק: "הצדיק נקרא בבחינת מהלך, לפי שהולך ממדרגה למדרגה". אין ספק שזו תפיסה תהליכית, המעדיפה את האדם הבוחר על פני המציית, ומן הצד השני את האדם הבוחר והמשתנה על פני האדם שהגיע לשלמות. ההליכה אף חשובה מהיעד.

מהי ההליכה? על פי ויקיפדיה, הליכה היא צורת התנועה והניידות העיקרית של בעלי חיים על פני הקרקע, ושונה מריצה וזחילה. ההליכה מובדלת מן הריצה על ידי ההגדרה שבה רק רגל אחת נמצאת באוויר בעוד השנייה על הקרקע, בעוד שבריצה ישנם רגעים בהם שתי הרגליים באוויר.

אם כך מה לחוקים ולהליכה? "אם בחוקותיי תלכו" כלומר, האדם מתבקש ללכת ולא לעמוד במצב אחד, כי אם להוסיף ולהתקדם. להתקדם כשרגל אחת מחוברת לקרקע המציאות העכשווית והשנייה באוויר המסמל את הרוחני והחיבור לשמיים ולאלוהים. אין האדם מתבקש לשמור על החוקים, אלא יותר מכך, הוא מתבקש את המצוות לשמור, אבל במסגרת המצוות, את החוקים לקחת ואיתם ללכת הלאה, להתקדם בנתיב תוך שהוא שומר על מצוות התורה, שהן מאין בסיס מוסרי וערכי יותר מכל.

ביטויים רבים יש בשפה העברית המשלבים את המילה הליכה: הליכה על גחלים, הליכה על הסף, הליכה על חבל, הליכה תחרותית, הליכות ג'יין, הליכות עולם, הליכת חלל, הליכת ירח, הליכת שיכור. הליכה היא פעולה רבת משמעות.

העיקר להמשיך וללכת הלאה, לתפס למעלה ולא להירתע. קיבלנו מאלוהים את זכות וחובת הבחירה ומוטב שזו תיעשה ממקום של אהבה. נראה לי כי בפרשת השבוע קיבלנו תזכורת לדרך בה עלינו ללכת הלאה ובאופן שבו עלינו להכין את התבשיל הרוחני שלנו, זה אשר מהווה בסיס קיום וערכים.

עלינו להכניס לסיר החיים שלנו הרבה חלומות, לא פחות ממספר החלומות, גם מספר רב של בחירות, שתי כפיות "מסורת", חצי כוס "ישן" וכוס וחצי "חדש", לתבל במנהגים לפי הטעם, ולא לשכוח להוסיף לכל אלו ובנדיבות, מטבל של אהבה. כי יהדות, חוקים ומצוות עושים באהבה או לא עושים בכלל.

וידאו: הלאה - ישראל בראון