פרשת "תרומה" עוסקת כולה בנושא אחד: הציווי של אלוהים למשה על בניית המשכן. איסוף תרומות מהעם לצרכי המבנה והכלים שבו, ומפרט טכני מפורט ומדויק .מתוך הפרשה אני מבקשת הפעם להתמקד בתרומה ומשמעותה וגם בהיפוך האותיות - בתמורה שבתרומה.

לצד פירוט כל הכלים והמידות, שנראה כאילו נלקחו מקטלוג עשיר למוצרי בנייה, מצויה מילה קטנה אך משמעותית, שמבחינתי הינה אחד הסימנים החשובים של הפרשה - לב. מקומו וחשיבותו של הלב בתרומה. 

כבר בראשית הפרשה, מדגישה התורה שתרומה אינה יכולה להיעשות כלאחר יד, גם לא מתוך עשיית "טובה", התרומה חייבת להיות מלווה בעבודת הלב: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו - תיקחו את תרומתי". וכיוון שהתרומה חייבת להיות מנדבת הלב, אין זה משנה מה גודלה ואין זה משנה מהו ערכה הכלכלי. אלוהים מורה למשה לבקש מבני ישראל תרומה מהלב ומפרט לו מגוון של חומרים הנדרשים לבניית המשכן ושערכם הכלכלי שונה.

"וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם, זהב וכסף ונחושת. ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים. ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים. אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן. ועשו  לי מקדש, ושכנתי בתוכם." (שמות כ"ה, ג'-ח')

אלוהים לא מבסס את הקמת המשכן על תרומות של בעלי הון. דמיינו לעצמכם: בפתחו של קודש הקודשים שלט הנצחה: "נדבת משפחת ...".

הבסיס לקדושה תלוי בעובדה שהחלק העיקרי מוחזק על ידי כלל הציבור. ולכלל הציבור ניתנת הזדמנות שווה לתרום לבניית המשכן בתוך מסגרת ברורה, מוגדרת ומתוכננת היטב של צרכים, חומרים, עיצוב וכלים. מי שיכול יתרום נחושת ומי שיכול יתרום זהב מי שיכול יתרום בדים יקרים ויוקרתיים ומי שיכול יתרום בדים פשוטים יותר. בפסוק ח' אף מסתתרת לדעתי ופרשנותי, האופציה של תרומה בדמות עשייה "ועשו לי מקדש". מי שאין בידו לתת לא חומר כזה ולא חומר אחר, יתרום ע"י שותפות עבודת כפיים בבניית המשכן. המשכן מייצג את הנותנים ואת יכולת נתינתם ברב גוניותו. לא בכדי הוזכרו חומרים שונים: זהב, כסף נחושת. יש אבני שהם ויש אבני מילואים. יש תכלת ויש ארגמן. ריבוי הגוונים במשכן מביא לידי ביטוי את  ההכרה וגם את הצורך בשונות ובייחודיות גם בתוך מסגרת בה הכללים ברורים ומוגדרים. לכל נותן גוונים שונים של יכולת נתינה וגוונים שונים באישיות.

התמורה שבתרומה, ראשית זו תחושת השוויון והאחדות ללא הוויתור על הייחודיות, ומן ההיבט החברתי זו הזדמנות ועוד שיעור חשוב לבני ישראל בדרכם הארוכה עד להיותם עם.

נסו להיזכר בתרומה שתרמתם עבור מישהו. כמה התרחב ליבכם כשגרמתם אושר קטן למישהו ? עצמו עיניים ודמיינו את החיוך המרוגש של ילד קטן שזכה לסיוע, של אדם שתרומה גרמה לו לראות אור בקצה המנהרה.  כמה עוצמה, הנאה והנעה יש  גם לתורם וגם לנתרם, בתרומה שבאה מהלב. ובתמורה שבאה אל הלב.

במודיעין ישנם תושבים רבים בעלי לב רחב, שמתייצבים למשימת התרומה שוב ושוב ושוב עם כל קריאה קטנה שמתקבלת או מתפרסמת בקבוצות הפייסבוק השונות של תושבי העיר. כמה שזה מחמם לב ומעורר גאווה.

זכרו כי דברים הנעשים מתוך אהבה נעשים בשלמות ובכוונה מלאה. אל תקבלו את מעשיהם של אחרים כדבר מובן מאליו, התמידו להביע את הכרתכם ותודתכם. התמידו גם אתם לתרום לאחר – לבן משפחה, לחבר, לשכן ולחברה בכלל. ככל שתתרמו יותר, בכוונת הלב ובלב שלם כך יהפוך עולמכם ועולמנו למקום נעים יותר, שמח יותר שיש בו אהבה, בריאות ואושר. לא סתם נאמר בפרשה "ושכנתי בתוכם" ולא ושכנתי בתוכו (בתוך המשכן). מי שתורם מהלב – אלוהים, בכל עוצמתו שוכן בתוכו.

יש יותר מדרך אחת לתרום לחברה. מהי התרומה מיני רבות שתבחרו אתם השבוע ? לאיזה ארגון התנדבתם או תרצו להתנדב בעיר? 

וידאו: שלמה ארצי ודודו טסה "לתת ולקחת"

"וקול אמיתי לתפילה ורגע מושלם ולתת ולקחת...ולא לפחד מהפחד"