פרשת "חיי שרה" נפתחת בתיאור מותה של שרה אשת אברהם. אברהם מבקש לקבור אותה בחברון ולשם כך הוא רוכש, לאחר משא ומתן עם עפרון החיתי, את מערת המכפלה.שרה, אשת אברהם נפטרה והוא מחפש מקום בו יוכל לקבור אותה. הוא מגיע לעפרון החיתי וזה מציע לו לקבל את מערת המכפלה במתנה. אברהם מסרב למתנה ומתעקש לקנות אותה ממנו.

מה רע בלקבל מתנות? האם תמיד רע לקבל מתנות? מתי טוב ומתי רע?

מתוך ויקיפדיה: "תאוות בצע היא תשוקה עזה לכסף ולעושר. תאב בצע לעולם לא יסתפק בהונו הנתון, ותמיד ינסה להגדיל אותו בכל אפשרות. תאב בצע מסוגל לפעמים להפעיל אמצעים בלתי-כשרים על מנת להגדיל את הונו האישי. תאוות בצע יכולה לבוא לידי ביטוי בקבלת שוחד וטובות הנאה, למשל".

אנשים רבים נגועים בנגע זה של תאוות בצע. גם מי שהתברך בעושר רב, אינו נגמל מתאווה זו. אדרבה, חז"ל אמרו במדרש קהלת רבה א, לד':  "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו: מי שיש לו מאה, רוצה מאתיים. יש לו מאתיים, רוצה ארבע מאות".

ככל שהאדם מצליח לצבור הון רב יותר, השגותיו בתחום זה גדלות והולכות, ולפיכך גם תאבונו גדל. פעמים לא בודדות, עינינו רואות אנשים המפקירים את בריאותם ואת טובת בני משפחותיהם ואף את טובת החברה בה הם חיים וחברים, ונודדים עד קצווי ארץ ברדיפתם אחר הממון. אמנם ידוע לכל שהאדם צובר ממון כדי להיטיב לעצמו, אולם בפועל, במקרים רבים רדיפת הממון פוגעת בסביבה, בחברה ואפילו בו עצמו. זאת ועוד, כאשר אין האדם מרסן תאווה זו, הוא עלול להתדרדר עד לניסיון לשלוח יד בממון הזולת. לרדיפת ממון אין גבולות, כולל הגבול המגביל ואוסר עשיית מעשים אסורים.

אז מה הקשר בין תאוות בצע ולקיחת מתנות? התעשרות האדם איננה רק בזכות מתנות. כדי לרסן תאווה זו קורא שלמה המלך לבני האדם להימנע מלקיחת מתנות, כנאמר: "שונא מתנות יחיה" (משלי ט"ו, כ"ז). קריאה זו הינה מרשם בדוק שבכוחו לעצור את הסחף של תאוות הבצע.

שנאת המתנות מסייעת לאדם להתרחק גם מחנופה. אדם החי את חייו בעיקר לפי ראות עיני אנשים אחרים ובכל צעד הוא שואל את עצמו מה יאמרו הבריות, מבלי ששואל הוא את עצמו או לחילופין שואל את עצמו ומכניעה לדעת האחר, גם אם זו איננה לדעתו, הוא אב הטיפוס של המחניף לאחרים. רצונם של אחרים מכתיב לאותו אדם את מהלכיו. מנסה הוא לשאת חן בעיני אנשים, כדי שהללו יעניקו לו ממתנותיהם. מאליו מובן, ששונא מתנות צועד צעד חשוב בדרך להשתחררות מעול החנופה. 

כשם שקיימת אפשרות שאוהב המתנות מעמיק בקרבו את רגשות החנופה לבני האדם, כך קיימת אפשרות ששונא המתנות נעשה מוגן מרעת החנופה ומגרורותיה.

השלכה נוספת קיימת לשנאת המתנות. מי שתלוי בבני אדם ובמתנות שהללו מעניקים לו, מושפע מהם ומדעותיהם בעל כורחו. המתנה שאדם מעניק לזולתו מהווה צינור להשפעה מסוימת על המקבל.

השוחד והשחיתות בחיינו

דוגמה אקטואלית להשלכה זו ניתן למצוא  בידיעות, כתבות ומאמרים המתפרסמים חדשות לבקרים ומספרים על מקבלי שוחד המנהלים את חיינו.  מועדון קטן של אנשים ששולטים בעם באמצעות כספו של העם. בימים אלו משודרת הסדרה "מגש הכסף" שזכתה כבר למעלה ממיליון צפיות והיא רק בת קצת יותר משבועיים. הסדרה של הבמאי החברתי דורון צברי מתארת המצב הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל בצורה חדה ומושחזת ומעוררת אי נוחות גדולה לכל אורכה - וזה עוד בלשון המעטה.

הפרק הראשון מועבר על ידי עורך דה מרקר גיא רולניק, הפרק השני על ידי מי שהיה החשב הכללי באוצר ירון זליכה והפרק השלישי על ידי הכלכלן דני גוטווין. השחיתות בחיינו מככבת בסדרה הזו - כפי שאפשר להבין - בגדול.

דוגמה נוספת וותיקה יותר, ניתן למצוא בסרט של הח"כ מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה" שהקרנתו נדחתה בזמנו בתואנות מתואנות שונות על ידי גורמי שידור מסחריים, שחששו להתעמת עם משפחת עופר בעלת השליטה בחברה לישראל וטייקונים אחרים החולשים על המשק הישראלי.  הבמאי אילן עבודי והעיתונאי דאז, טרם הפך לח"כ, רוזנטל ניסו להבין איך מיליארדי דולרים עושים דרכם כל שנה מהקופה הציבורית לידיהן של 20 המשפחות הדומיננטיות במשק. כדי להבין את השיטה בה מתחברים הון ושלטון, הם מתעדים את עסקיה של משפחת עופר עם המדינה. אלא שאז הם מגלים שיש נושאים שאסור לגעת בהם...

זה החיבור בין פרשת השבוע שלנו - בה מבקש אברהם ללמדנו דרך ארץ  וצדק חברתי, בהתנהלותו בעת שסרב לקבל את חלקת הקבר במתנה, ובין תאוות הבצע ואהבת מתנות בקרב אנשי הון ושלטון. 

שבת שלום