פרשת השבוע מספרת את סיפור חייו של היהודי הראשון – אברהם אבינו. לא נוכל להעמיק ולהפיק את כל הלקחים מן המאורעות הרבים בפרשתנו, אך נוכל להפיק מסר אקטואלי לחיי היום יום, רק מי שילך הלאה ויצא מאזור הנוחות, יצמח ויתפתח.

הציווי הראשון שמקבל אברהם (אז עוד אברם) מאלוהים הינו  - לך לך. "ויאמר ה' אל אברם לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב', א'). לא בכדי, הציווי הראשון הוא לך לך. כמו אברהם, גם אנחנו מצווים להליכה אין סופית, אדם צריך ללכת, להתקדם ולשנות. אל לו לדרוך במקום ולקפוא על שמריו. אברהם נצטווה לקום, לעזוב את ארצו, מולדתו ובית אביו.  מקומות מוכרים, נוחים, אהובים ותומכים וללכת הלאה למקום אחר, למקום לא נודע. המטרה היא ללכת הלאה, לטפס למעלה ולא להיכנע.

באנו לעולם עם משימה אישית, כל אחד ומשימתו הוא ועל כן אומר אלוהים לאברהם לך לך מתוך כוונה של לך , אבל לך בדרכך שלך, בהליכתך האישית סובייקטיבית המתאימה לך. כמו אברהם, גם אנו בהליכתנו האישית נאלץ לעמוד בניסיונות, נידרש להתמודד עם דרך שלעיתים תהיה קלה ונוחה ולעיתים מלאת מהמורות וקשיים , אבל עלינו להמשיך ללכת. על כולנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, לעזוב את המקום הבטוח והמוכר, להיפרד מהרגיל והידוע וללכת עם האמת הפנימית  שלנו. אלוהים פונה לאברהם ומצווה עליו ללכת גם כשזה בניגוד לכל הסובב אותו. עליו (וגם עלינו) ללכת עם האמת שלנו גם אם זה נגד הרוב, גם אם זה נגד הזרם. על אחת כמה וכמה כשזה נכון לנו וזה עם הרוב או עם הזרם.

על כולנו לעמוד על האמת הפנימית שלנו ולהיות עצמנו, בלי לוותר. תפקידנו ללכת בעיניים פקוחות, לצאת מהנורמות המקובלות ולבחון אותן ומתוך כך לבחור את הדרך בה נמשיך ללכת. המשכו של הפסוק אומר " ואעשך לגוי גדול". אלוהים מצווה לאברהם ללכת מארצו אל המקום שיראה לו וכשיעשה זאת, יהפכו ה' לגוי גדול.

לך בדרכך ואהפוך אותך לעם. עליך ללכת בדרכך, מתוך אמונה פנימית ואפילו בניגוד לרוב ולנורמות ואעשך לגוי גדול ? האין בציווי זה סכנה ? כל אחד ילך עם האמת שלו ויסחוף אחריו ציבור מאמינים ? ואם מאמין הוא בדרך הפוגעת בעם, בציבור, בחברה ? אפילו מאמין הוא בלב שלם ?! כאן חשוב להדגיש כי הציווי "לך לך" צמוד להבנה כי צריך למצוא את האיזון הנכון בין העצמי לכלל, בין טיב דרכיי וטיב דרכיי לחברה. אדם שואב את כוחו מהחברה והחברה שואבת את כוחה מהאדם ועל כן עליהם ללכת יחד ובאיזון מתמיד כמו בביטוי המוכר  "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד".

לקראת סיומה של הפרשה, מבטיח אלוהים לאברהם כי שרה אשתו תלד לו בן  ואברהם צוחק ושואל איך זה יתכן כשהוא בן 100 ואשתו בת תשעים. סיום זה לפרשה המתחילה בציווי "לך לך" ומסתיימת בהבטחה לבן בגיל מופלג, מחזק אותנו באמונה ובבחירה ללכת עם האמת שלנו, ללכת בדרכנו מתוך אמונה פנימית שלמה. ללכת ולא להיכנע, גם כאשר מטרה עתידית העומדת לנגד עינינו נראית בתחילתה של  הדרך כחסרת סיכוי.

צאו לדרך, התבוננו ובחרו את המסלול בכל פעם מחדש ותגיעו אל יעדכם ואז...נוחו מעט, חשבו מסלול מחדש והמשיכו ללכת אל עבר היעד הבא. לכו עם האמת הפנימית שלכם ושימרו על האיזון עם החברה. ביכולתנו וחובתנו להמשיך הלאה ולשפר, אל לנו לעצור שלא על מנת לנוח מעט. אם יש לנו עוד יכולת ליצור בחיים, אם יש לנו יכולת לשנות, לשפר, להשפיע... אין לנו רשות לעצור מלכת.

מאוצרות הטיוב: עילי בוטנר וילדי החוץ - קדימה הלאה (קליפ קהל רשמי)