הפרשה ממשיכה בעבדות המשכן והפעם יש מקום נכבד לבגדי הכהונה. "ועשו את האפוד זהב, תכלת וארגמן, תולעת שני ושש משזר מעשה חושב" (שמות, כ"ח, 6).
האלשייך הקדוש מפרש שהאפוד נארג מסוגי חומרים אלו כדי להביע את המסרים הללו:
זהב שלוב באפוד, כי הלכה היא שהכהן הגדול צריך להיות עשיר, ואם אינו עשיר, מצווה על כל הכהנים להעשירו (יומא יח.). ברם, עשירותו ולבשית הזהב עלולה לפגום בענוותנותו ושמא תשתחל גאווה לליבו, ואיך תתקבל תפילתו וכפרת עבודתו לישראל?
לפיכך נארגה באפוד גם תכלת, המזכרת את כיסא הכבוד, שדי שייתן אל ליבו שהוא עתיד ליתן דין לפני כיסא הכבוד. בנוסף לכל אלו יש לשלב גם ארגמן, צבע אדום, הרומז למידת הדין הקשה, כדי שגם אם יתחזק עליו יצרו, יזכרהו הצבע האדום, שעל הכול יבוא אלוקים במשפט. תולעת השני נועד להזכיר לו את סוף כל האדם, ההולך למקום עפר רימה ותולעה.
על ידי כל אלו ל יעלו בליבו מחשבות גאווה.
מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך מ"ב, אדר א' תשע"א, עמ' 84.
צילום:depositphotos.com
