"הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר, כ"ה, 12), כך באחד מפסוקי הפתיחה של פרשתנו, מתואר ה'פרס' שקיבל פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן על שהרג את זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון יחד עם המדיינית עליה בא.
במסכת קידושין (דף סו:) נאמר שהאות ו' שבמלה 'שלום' היא 'וו קטיעא', קטועה ואינה שלמה. 'שלום' בלי ו' הוא 'שלם'. מהו 'שלום' ומה ההבדל בינו לבין 'שלם'?
בספר 'לתורה ולמועדים', כתוב רעיון מרתק ביותר על עניין זה.
יש שני מיני איחוד: -מכני-חיצוני ואורגני (יצור אחד).
האיחוד המכני הוא חיצוני, כאיחודם של ארבע קירות הבית. אין בהם כל כוח פנימי, החודר אליהם לעשות מהם חטיבה אחת, אלא הם הוצבו זה לצד זה ויחד הם מהווים מקום.
האיחוד האורגני הוא פנימי, כאיחודם של איברי הגוף, שכוח החיים החודר לתוך כולם, מאחד אותם ומחברם ליחידה אחת שלמה שהיא גוף האדם.
הוה אומר: כוח רוחני מאחד ליצירה אחת שלמה.
זהו ההבדל בין ישראל לעמים - "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (שמואל ב', ז', 23; דברי הימים א', י"ז, 21). באומות העולם, השלום הפנימי, השורר בתוך האומה הוא חיצוני, שלום של אינטרסים, ו"אם בטל דבר בטלה אהבה" (אבות, ה', ט"ז). ישראל הם "גוי אחד", כי התורה, שהיא נשמת החיים של ישראל, חודרת לתוך כל חלקי האומה, כשם שהנשמה חודרת לתוך כל חלקי הגוף, ומאחדת אותם ליחידה אחת.
הכוהנים, תפקידם היה כפול, גם להרבות שלום חיצוני בין ישראל, שכל אחד ידאג לטובת זולתו, כפי שכתוב במסכת אבות (א', י"ב) על אהרן שהיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות", וגם שלום פנימי של החדרת התורה ככתוב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" (מלאכי, ב', 7).
לפיכך נאמר שהאות ו' של המלה 'שלום' היא 'ו' קטיטא' - קטועה - גם שלם וגם שלום. (נחלקו הפוסקים אם הקטיעה היא על ידי הפסקה באמצע, ברוחב, או שהיא מקוצרת באורכה, [שערי אורה מאת הרב אביגדור מילר, חלק ב', עמ' פ"ד]).
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ק"ט, תמוז תשע"ו, עמ' 177-178).