אברהם אבינו עמד לפני ה' והתפלל למען הצלת סדום ועמורה. בין דבריו אמר "הנה נא הואלתי לדבר... ואנכי עפר ואפר" (בראשית, י"ח, 27).בגמרא (סוטה י"ז.) נאמר: "דריש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו 'ואנכי עפר ואפר', זכו בניו לשתי מצוות: אפר פרה ועפר סוטה". אכן, אברהם אבינו התבטא בענווה גדולה, אך מדוע זכו בניו דווקא לשתי מצוות הקשורות לעפר ואפר? האם יש רק קשר מילולי בין הדברים?המגיד מדובנא הסביר, כי הקדוש ברוך היא ביקש להוכיח לאברהם שהוא מעריכו עד מאוד, לפיכך הוא הרים את קרנם ואת כבודם של האפר ושל העפר; האפר משמש למצוות פרה אדומה, העפר משמש למצוות סוטה, ומעתה כבר מתכבד אברהם ממילא, כי השווה את עצמו לעפר ואפר שחשובים הם כעת. את הקשר בין ענוותנותו של אברהם לשתי מצוות אלו,מסביר בעל 'עיון יעקב' (סוטה, שם), כי אברהם אבינו הרבה שכינתו של הקדוש ברוך הוא, כי אין הקדוש ברוך הוא שוכן בין הגאים כי אם בין הענווים. לפיכך, זכו בניו למצוות אפר פרה ועפר סוטה המסלקות טומאה ועל ידי כך מתרבה שכינת הקדוש ברוך הוא בינינו, כי אין הקדוש ברוך הוא שוכן עם טמאים.
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ל"ח, חשוון תשע"א, עמ' 154
