בפרשתנו הולך יעקב לעולמו. הוא קורא לבנו יוסף להיפרד ממנו ומבקש ממנו "אל נא תקברני במצרים" (בראשית, מ"ז, 29) ומוסיף "השבעה לי" (שם, 31). יוסף נענה לבקשתו ויעקב מודה: "וישבע לו. וישתחו ישראל על ראש המיטה" (שם).

רש"י מפרש, כי יעקב הודה לה' על שכל צאצאיו היו צדיקים וכדבריו "שהרי יוסף מלך הוא, ועוד שנשבה לבין הגויים והרי הוא עומד בצדקותו". נשאלת השאלה: הרי סדר האירועים היה הפוך, תחילה נשבה יוסף ורק אחר כך התמנה למשנה למשלך מצרים. מדוע שני האירועים מופיעים בסדר הפוך?

רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל, שהתפרסם בעקבות כתיבת 'קיצור שולחן ערוך', כתב גם פירוש לתורה ושמו 'אפיריון', שם הוא מסביר, בהתבסס על דברי חז"ל, כי לפעמים מנסה הקדוש-ברוך-הוא את האדם בעניות, לראות אם לא יכעס בו מחמת ייסורי העוני. ולפעמים, הוא מנסה אותו בעשירות, לראות אם לא יבעט בו מרוב טובה. ניסיון העשירות קשה מניסיון העוני, כי העני רוחו שבורה, אך העשיר רוחו טובה עליו ומתוך כך עליו להתכבר על עצמו להמשיך להאמין בקדוש-ברוך-הוא. העשיר הנותר בתוצו ובצדקו - זוכה לעמוד בניסיון גדול.

תחילה ניסה הקדוש-ברוך-הוא את יוסף בניסיון הקל, בצרות ובדוחק. לאחר שעמד בניסיון הקל, הוסיף לנסותו בניסיון החמור, כשהתמנה למשנה למלך, לפיכך הזכיר רש"י תחילה את ניסיון המלוכה הגדול יותר, שהוא העיקרי, והוסיף להזכיר, גם את הטפל, שהוא הניסיון הקטן.

כניסת ויציאת שבת במודיעין- כניסה : 16:22, יציאה:17:19

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ה, טבת תשע"ג, עמ' 159

צילום: depositphotos.com