בפרשה מתוארת בריאת העולם ויצירת האדם: "ויאמר אלוקים: נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ" (בראשית, א', 26).
בפרשת קדושים אוסרת התורה נישואי אח ואחות: "ואיש אשר ייקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערוותה והוא הראה את ערוותו – חסד הוא. ונכרתו לעיני בני עמם. ערוות אחותו גילה. עוונו יישא" (ויקרא, כ, 17). רש"י מביא מדרש על המלה 'חסד' – ואם תאמר קין נשא אחותו?! חסד עשה המקום לבנות עולמו ממנו, שנאמר "עולם חסד ייבנה" (תהלים, פ"ט, 3).
אכן, הואיל וה' ברא רק אדם אחד, לא הייתה אפשרות קיום למין האנושי אילו לא היה קין נושא את אחותו. ברם, מה הסיבה שנברא רק אדם אחד ולא שניים, שלושה, עשרה או מאה? לא היה אז צורך בנישואי קין ואחותו?!
במסכת סנהדרין (ל"ז.) נאמר "מפני מה נברא אדם יחידי? מפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו 'אבא גדול מאביך'. כלומר, אילו היו כמה אבות ראשונים, הייתה יכולה להתפתח תחושת עליונות בקרב אנשים שהיו טוענים כי האב הראשון שלהם היה גדול מן האב הראשון של חבריהם. פיכך, ברא הקדוש ברוך הוא אדם ראשון אחד ויחיד וכולם הם בניו. שוויון מוחלט.
כותב על כך החתם סופר זצ"ל (אורות חתם סופר, פרשת בראשית, עמ' ז'): "ממה שנברא אדם יחיד והוצרך אח לישא אחותו, אנו למדים חסד ושלום, כי בשביל החסד והשלום, ברא הקדוש ברוך הוא את העולם באופן זה, אף על פי שיהיה הכרח שאח יישא את אחותו, נישואין המתועבים אצל ה' יתברך".
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך קי"ב, תשרי תשע"ז, עמ' 251-252.
תמונת שער :depositphotos.com
