זוג שהגיע אליי לייעוץ, רגע לפני החתונה כמעט מילולית, רצו להשביע את רצון ההורים של האישה, שנתנו לה כבר לפני עשר שנים כסף לקנות דירה לעצמה. עם כל השמחה הכרוכה בנישואין, דירה זה בהחלט נכס יקר, אם לא היקר ביותר שרובנו נרכוש- ומי הבטיח שהנישואין יעלו יפה...ההורים דאגו.
קודם כל בירכתי את הזוג, אכן סוף מעשה במחשבה תחילה. החוק אמנם מגן על נכסים שיש לצדדים לפני הנישואין, וקובע כי אינם נכסים משותפים, אך הדבר הבטוח ביותר הינו לא לסכן את הנכס ולעגן זאת בהסכם ממון באופן שיהיה ברור כי לנסיבות חייהם של הצדדים לא תהיה השפעה על עובדה זו.
למה הכוונה? חוק יחסי ממון קובע כי מהנישואין רכוש הנצבר לבני הזוג, אף אם אינו על שם שניהם, שייך לשניהם. יחד עם זאת החוק החריג מתנות, ירושות ונכסים בטרם הנישואין. אז מדוע אין די בכך?
משום שנסיבות החיים כן יכולות לגרום לשינוי במצב- ובראש ובראשונה להראות כי יש "כוונת שיתוף ספציפית", כלומר, שהצד שהיה הבעלים, בסופו של דבר התכוון לערב את הנכס החיצוני עם הנכסים המשותפים.
כוונת שיתוף ספציפית משתקפת למשל באורך הנישואים, בעובדה שצדדים התגוררו בדירה שנים ארוכות יחד, בשיפוץ דירה יחדיו או בהשבחת הנכס, ועוד.
אם רוצים להימנע כליל מהאפשרות שצד שאינו הבעלים לכתחילה יטען לכוונת שיתוף ספציפית יש להבהיר בהסכם שהנסיבות בכל אופן לא יצביעו על כוונת שיתוף- גם אם הזוג יגור בדירה שנים ארוכות, גם אם יוולדו שם ילדיהם והם ישפצו את הדירה- עדיין לא תהא כוונת שיתוף ספציפית בנכס.
אם אין הסכם שקובע כך, אם חלילה מגיעים לפרידה, יכול הצד שאינו הבעלים הפורמלי של הנכס לומר: נכון שהנכס היה של הצד השני אבל עם הזמן היו ביננו הסכמות אחרות, היה ברור שהכל משותף לרבות מה שהיה עוד לפני הנישואין.
טענות כאלו, במיוחד כשהן נטענות ביחס לדירה שהזוג מתגורר בה, וכאשר אין כל הפרדה בפועל, יכולות לפתוח פתח של ממש לטעון כי הדירה משותפת. וככל שהנישואים ארוכים יותר, והעירוב הפיננסי גדול יותר- כך גדלים הסיכויים והסיכונים.
בסופו של דבר בני הזוג רצו הסכמות הוגנות. הם רצו שהכל יהיה משותף למעט אותה דירה שנקנתה כבר לפני עשר שנים. בהסכם קבענו שגם אם יגורו בה בני הזוג, וגם אם לא יקנו נכס אחר, וגם אם ישביחו את הנכס, הרי שבן הזוג יהיה זכאי רק להחזר עבור השקעה ישירה שלו בנכס (למשל שיפוצים).
אז לבסוף רק המלצה אחת אחרונה- לא להשאיר את זה לשבוע לפני החתונה, גם כך יש מתח והתרגשות, למה להוסיף על זה עם הסכם? ...תנו לכם לחשוב על זה בנחת, לפחות חודש לפני, ותיכנסו לחופה בשמחה ובמזל טוב.
