כמו בנושאים רבים, גם בנושא השינה ישנם לא מעט מיתוסים. כמעט תמיד אני שומעת על "העובדות" הללו. בואו נראה מהם המיתוסים הנפוצים ואיך מפריכים אותם.

1. ככל שהילד ילד לישון מאוחר יותר, כך הוא יתעורר מאוחר יותר בבוקר.

בדיוק ההיפך- ככל שתשכיבו את הילד לישון כאשר הוא עייף יותר (משמע, עייפות יתר) כך ההירדמות שלו תהיה ארוכה יותר, השינה שלו תהיה פחות רגועה ו...הוא יקום מוקדם יותר בבוקר. כשהילד מגיע למצב של עייפות יתר, הורמון האדרנלין מופרש בגוף והוא מקשה עליו להיכנס למצב של רגיעה. זאת הסיבה שילדים מאוד עייפים נראים בשיא האנרגיה שלהם.

2. מתן אוכל בסמוך לשינה יגרום לו לישון יותר טוב.

לא תמיד זה כך. חשוב כאן להתייחס לגילו של התינוק/ילד. כאשר מדובר בתינוקות הניזונים מהנקה/בקבוק, חשוב להפריד בין האוכל לשינה על מנת לנתק את הקשר בינהם. כל עוד ישנו קשר הדוק, נוצרת תלות באוכל על מנת להירדם ולכן בכל פעם שהתינוק יתעורר הוא יזדקק לאוכל כדי להירדם שוב. מומלץ להאכיל אותו לפני השינה אבל עם הפרדה של עשר דקות לפחות בין האוכל לשינה.

אצל ילדים שאוכלים אוכל מוצק, בעיית הקשר כבר לא קיימת ולכן באופן כללי הם יכולים לאכול וללכת לישון רק שימו לב שאם אכלו ארוחה כבדה, ההמלצה היא לא להשכיב לישון מיד אלא להמתין 10-30 דקות כדי לא להכביד על מערכת העיכול. שינה רגועה היא שינה בה מערכת העיכול לא נידרשת לעבוד.

3. שינה רבה במהלך היום פוגעת בשנת הלילה.

תמיד תזכרו ששינה מביאה שינה ולא ההיפך. סביר להניח שאם התינוק שלכם ישן הרבה במהלך היום, הרצף הזה ישמר גם אל תוך הלילה ולכן אין צורך להיבהל ולהעיר את התינוק שלכם משנת יום ארוכה.

4. ילדים צריכים לדעת להירדם בכל מקום.

תלוי באיזה גיל...כשמדובר בתינוקות קטנים עד גיל 3-4 חודשים, הם באמת יכולים להירדם בכל מקום. ככל שהם גדלים ומתעניינים בסביבה שלהם, כך קשה להם יותר להירדם והם זקוקים למקום שקט יותר וללא גירויים.

5. עדיף לא לתת מוצץ כי אם המוצץ נופל בלילה אז הילד יתעורר.

צורך במציצה הינו צורך טבעי של תינוקות ולכן מומלץ לספק להם את הצורך הזה. ברגע שהתינוק מגיע לגיל בו הוא יכול לקחת חפצים ולהכניסם לפה, אפשר להתחיל וללמד אותו לעשות כך גם עם המוצץ. התהליך הוא הדרגתי ואורך מספר ימים, אך לגמרי אפשרי.

6. הילד מתעורר הרבה פעמים בלילה כי הוא רעב.

אין ספק שתינוקות קטנים זקוקים לאוכל בלילה ויש לספק להם את הצורך הזה. אבל פה אני מתייחסת לגיל בו ברור שלא מדובר ברעב אלא בהרגל. ילדים שהתרגלו להירדם תוך כדי אכילה, מתעוררים הרבה בלילה ובכל פעם הם צריכים לקבל אוכל על מנת להירדם שוב. הורים רבים יודעים להגיד שהילד כלל לא אוכל כאשר נותנים לו את הבקבוק בלילה, אלא מוצץ פעם-פעמיים את הפיטמה ומיד נירדם. מכאן אפשר להסיק שלא מדובר ברעב אמיתי אלא בהרגל שכדאי להפסיקו. צריך לזכור שמעל גיל מסויים אוכל בלילה פוגע בשיניים של הילד, תורם להשמנה ולפעילות לילית של מערכת העיכול- מה שמביא איתו חיתול מלא בלילה וצורך בהחלפה.

לסיום, ישנם עוד מיתוסים רבים בכל הקשור לשינה של תינוקות. חשוב לזהות את הצורך של התינוק בהתאם לגילו ולתת מענה בהתאם. כאשר העניין משתנה מצורך להרגל- אז כדאי להתחיל תהליך ולהקנות הרגלי שינה נכונים.

 

 

 

.

 

 

 

.

 

.

 

 

.