לטקס השינה מטרה כפולה: האחת היא להעביר מסר שהיום נגמר ועוד מעט הולכים לישון והשניה היא להוריד את רמת הפעילות והאנרגיה ועל ידי כך להיכנס לשנת הלילה בצורה רגועה יותר. דבר נוסף שאנחנו מרוויחים הוא העובדה שאנחנו מייצרים חוצץ בין ההאכלה שלפני השינה לבין שנת הלילה וכך אנחנו מנטרלים את הקשר בין אוכל לשינה על מנת שהאוכל לא ישמש כגורם תלות להירדמות.

את טקס השינה ניתן להתחיל מיד לאחר הלידה גם אם עדיין התינוק לא מבין דבר. הפעולה המונוטונית והקבועה תכניס את הבית כולו לסדר ובכך תעזור בהמשך. אם לא יצא לכם להתחיל מיד אחרי הלידה, מומלץ להתחיל בגיל שלושה חודשים לכל המאוחר כדי לייצב את סדר היום ולהגיע לשנת לילה בשעה שמתאימה לתינוק.

שלבי הטקס
בתור התחלה כדאי לעשות אמבטיה שמהווה חלק טבעי משגרת הערב, במהלכה התינוק משחרר אנרגיות אחרונות לפני שהולכים לישון. לאחר מכן את ההנקה/האכלה בבקבוק יש לתת בסלון או בחדר שאינו חדר השינה של התינוק באור מלא כדי שהוא לא ירדם בזמן האוכל. אנחנו רוצים להיות במצב בו התינוק עייף אבל לא עייף מידי. אם הוא עומד להירדם, ניתן לעורר אותו במגוון דרכים: לעסות את כף ידו, לטפס עם שתי אצבעות במעלה עמוד השדרה שלו ולעודד אותו להמשיך לאכול במקום להירדם. לאחר סיום הארוחה מרימים את התינוק לגרפס, ואז יוצאים לטקס השינה.

לילה טוב לכ-ו-ל-ם

נפרדים יפה מהסלון, מאבא/אמא ומהאחים הגדולים ונכנסים לחדר השינה. בתוך החדר ניתן להגיד לילה טוב לעננים, לכוכבים, לירח בצורה איטית ובסבלנות. הדיבור הרגוע מעביר לילד את המסר הקבוע של מה שעומד לקרות עוד מעט ומכניס אותו לאווירה רגועה של שינה. סוגרים את התריס ואת האור ושרים שיר ערש על הידיים (בגילאים הגדולים יותר הילד צריך להיות במיטה, ואתם תשבו לידו על שרפרף ותשירו את השיר). רצוי ששיר הערש יהיה קבוע כדי שיהווה איתות מוכר שהנה הולכים לישון, אך כמובן שאפשרי שלאמא יש שיר אחד ולאבא שיר אחר.

אם אתם לא חובבי שירה אפשר לספר סיפור קצר או לשים מוזיקת רקע שקטה בזמן הטקס אך חובה לכבות את המוזיקה רגע לפני שמכריזים לילה טוב. המטרה שהתינוק יסתייע במוזיקה להירגעות אך לא בהירדמות. אם ירדם עם המוזיקה היא תהפוך לגורם תלות. בגילאים גדולים יותר, ניתן להחליף את שיר הערש בקריאת סיפור.

העובדה שמקדישים לתינוק זמן ל"פרידה" מקלה עליו את התהליך. לפיכך, בתקופות מאתגרות כמו כניסה לגן חדש או שלפתע יש התנגדות להירדמות ללא סיבה נראית לעין, אחד הדברים שיכולים לעזור הוא הארכת טקס השינה. כלומר, לפני שמכבים את האור יש לשבת עם הילד בחדר ולהעניק לו עוד קצת זמן הורה, מספר דקות, רגע לפני שהולכים לישון. הדבר יכול לסייע לו להרפות ולהיפרד בקלות רבה יותר.

אם אתם לא חובבי שירה אפשר לספר סיפור קצר או לשים מוזיקת רקע שקטה בזמן הטקס אך חובה לכבות את המוזיקה רגע לפני שמכריזים לילה טוב. המטרה שהתינוק יסתייע במוזיקה להירגעות אך לא בהירדמות. אם ירדם עם המוזיקה היא תהפוך לגורם תלות. בגילאים גדולים יותר, ניתן להחליף את שיר הערש בקריאת סיפור

מרגע שהתינוק מתקשר איתנו, וטווח הפעולות המוטוריות שלו גדל, כלומר בערך מגיל 7-8 חודשים, אפשר לשלב אותו בטקס באופן אקטיבי יותר. למשל, שיסייע בכיבוי המתג של האור, בסגירת התריס ועוד. הדבר מעודד את המוטיבציה שלהם לנסות ולהיות מעורבים בפעולות השונות בבית ומעניק להם תחושה שהם שותפים לתהליך.

לאחר תום טקס השינה, יש לסגל מנטרה קבועה כגון "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון". לומר אותה בעת ההשכבה וגם בלילה, אם יש התעוררות. המשפט הזה סוגר את טקס השינה ומכניס את התינוק אל המיטה לשנת הלילה.