מאת: דשה טס צילומים: אורי ברקת

"כשהתגייסתי היה לי המון זמן פנוי בגלל שהשירות שלי היה במשמרות והיה לי זמן או ללמוד או לעבוד ודווקא אמא שלי הציעה לי לעשות קורס ברמנים", כך מתאר רן שכטר (23), את ההחלטה שלקח לפני חמש שנים והובילה אותו היום לעבוד באחד מברי הקוקטיילים המצליחים ביותר בארץ. "קורס ברמנים היה חוויה, זה היה כיף בלי קשר ללמידה בכלל ושם התאהבתי בכל הנושא של קוקטיילים ומסעדנות וגם של שירות ושילובי טעמים".

את שלוש השנים שאחרי הקורס הוא בילה תחת כנפו של השף יורם אוליאל, ממסעדת 'דיאבלו' שברעות. "המסעדה שבה גדלתי היא ה'דיאבלו', זה היה אחרי הקורס ושם הייתה העבודה הראשונה שלי כברמן, זאת הייתה חווית למידה מאוד ארוכה והשף יורם, הוא סוג של האבא שני שלי במקצוע, ממנו למדתי המון על שירות ועסקים ומסעדנות אחרי ברמן נהייתי מנהל בר שם".

רן, שלמד בעירוני א' נשאר קרוב לעיר שבה גדל בשנים הראשונות שלו בתחום. אחרי 'דיאבלו' הוא עבר להיות ברמן ומנהל בר ב'מורדן בר'. "עזבתי את ה'דיאבלו' אחריי שלוש, ויום אחד כשישבתי ב'מורדן' כי הייתי לקוח קבוע, חבר שלי הציע לי לבוא לעבוד שם. זה היה אחרי השיפוץ של הבר והייתה לי הסתייגות מלבוא לעבוד ב'מורדן' בהתחלה, כי לא רציתי לבוא לעבוד במקום שבו אני אוהב לשבת. אבל בסוף הגעתי לעבוד והייתה לי תקופה מאוד יפה ב'מורדן''".

אבל את הרצון להתפתח עוד בתחום הוא הרגיש גם כשעבד במודיעין, "ניסינו להכניס פעם אחת תפריט קוקטיילים מיוחד ב'מורדן', אבל זה לא התאים ללקוחות. נראה לי שבמודיעין עוד לא מוכנים לשלם כמו בתל אביב על קוקטיילים".

איך יראה המקום של רן? הוא עוד לא לגמרי יודע, אבל מה שבטוח זה שתהיה שם אוירה שמחה. "אני נורא אוהב את החמימות שיש בישראל ואני לא חושב שברים פלצניים מתאימים לפה. אני רוצה להגיש קוקטיילים איכותיים, אבל כשאני מכין את הקוקטיילים שלי תמיד זה קוקטייל שנראה פשוט לעין אבל יש איזה קאץ'. משהו מגניב, כמו קוקטייל עם חאווייג', או רוזטה שהכנתי מבקלאוות, כל מיני דברים עממיים אבל אקזוטיים. זה יהיה בר עם אווירה חמימה ושמחה, לא משהו מפונפן. כי ישראלים הם אנשים שמחים"

"לא מתבייש להגיד שאני טוב בזה"

אחריי שנים של עבודה בסביבה הנוחה של מודיעין, שכטר החליט שהגיע הזמן לנסות לכבוש גם את תל אביב. אבל כל ההתחלות קשות ולעזוב את אזור הנוחות שלך כדי לעבוד למקום שבו אף אחד לא מחכה לך, זו לא משימה קלה. אבל לדבריו, היום אחרי שנה של עבודה בתל אביב הוא מרגיש שהוא הצליח לכבוש את העיר. "השנה עשיתי המון דברים שאני אוהב, זה הפך אותי מהאדם חסר הביטחון שהגעתי לכאן ממודיעין למי שאני היום. אם בהתחלה אמרתי 'מי בכלל יקבל אותי לעבוד פה? אין לי מושג בקוקטיילים', הוכחתי לעצמי שאני יכול ואני לא מתבייש להגיד שאני טוב בזה. אני נוטה להוריד מעצמי ומה שלמדתי בתל אביב זה שבתעשייה הזאת, אתה יכול להיות צנוע אבל כשאתה עושה משהו אתה צריך להגיד 'אני הכי טוב'".

היום שכטר עובד בבר הקוקטיילים ה'ספייס האוס' ועוזר בבניית תפריט חדש עבור בר נוסף שנמצא באותה בעלות בשם ה'דאבל סטנדרט'.

את ההוכחה לכך שגם ברמן שמתחיל במסעדה ברעות הוא יכול להצליח בגדול בתל אביב, קיבל רן בדמות הזכייה בפרס הראשון בתחרות של פינלנדיה, אחת התחרויות הוותיקות בתחום שזו השנה ה-18 שלה. "אני לא אוהב תחרויות יש בהן המון פוליטיקה וגם השקעה של המון כסף ואין שום הבטחה שתנצח והכסף הזה לא יושקע לחינם. הבוס שלי ב'ספייס האוס' יותם, דחף אותי לעשות את זה. אמרתי שאני אגש ואני לא אשקיע כמו בתחרות הקודמת, שבה הפרזנטציה שלי הייתה על הפנים וידעתי שאני לא אזכה", הוא מספר.

והוך ממשיך: "בתחרות הזאת ספציפית הרגשתי שיש לי טעם טוב. על הזכייה בחצי גמר גיליתי אחריי משמרת, הבוס שלי סיפר לי שפרסמו את זה בפייסבוק. ממש שמחתי ועליתי עם כרישים בתחום לגמר, העבודה על הקוקטייל הייתה קשה והכנסתי פנימה את כל הטכניקות שלמדתי במטבח לאורך השנים וגם דברים שלמדתי בעצמי. הזכייה הייתה מאוד כייפית וגם הייתה הרבה הכרה אחריה, נכנסתי לברים ואמרו 'אה אתה ניצחת בתחרות של פינלנדיה'".

קוקטייל הגמר המנצח הוא לא משהו שקל להכין כשאתה לא ברמן מנוסה, או מסתבר כשאין לך מסחטת מיצים קשים בבית. "היו כמה ימים שהסתובבתי בתל אביב כדי להכין את אחד המרכיבים לקוקטייל- קורדיאל גזרים, שזה סוג של ליקר ביתי. אף אחד לא הסכים לתת לי את המחסטה שלו", הוא מציין באירוניה. בסוף, נמצאה מסחטה והקוקטייל שכולל את קורדיאל הגזרים, בוכא (שהוא תזקיק תאנים שמקורו בטוניסיה), ורמוט ביתי, מיץ אבטיח, מיץ ליים ווודקה זכה בתחרות.

המתכון לקוקטייל המנצח 

45 מ"ל וודקה
40 מ"ל מיץ אבטיחים
40 מ"ל וורז'ו בלסמי
25 מ"ל קורדיאל גזרים צבעוניים ובוכא
5 מ"ל ליים

את ההוכחה לכך שגם ברמן שמתחיל במסעדה ברעות הוא יכול להצליח בגדול בתל אביב, קיבל רן בדמות הזכייה בפרס הראשון בתחרות של פינלנדיה, אחת התחרויות הוותיקות בתחום שזו השנה ה-18 שלה. "אני לא אוהב תחרויות יש בהן המון פוליטיקה וגם השקעה של המון כסף ואין שום הבטחה שתנצח והכסף הזה לא יושקע לחינם. הבוס שלי ב'ספייס האוס' יותם, דחף אותי לעשות את זה. אמרתי שאני אגש ואני לא אשקיע כמו בתחרות הקודמת, שבה הפרזנטציה שלי הייתה על הפנים וידעתי שאני לא אזכה"(בצילום: רן בתחרות)

רוצה לפתוח בר באווירה שמחה

עבור שכטר, להיות ברמן זה לא רק עוד עבודה שמנית לפני שהוא יתחיל ללמוד באוניברסיטה ויהפוך לרואה חשבון, זה מקצוע לחיים. "ברמן לא נחשב למקצוע בארץ, באנגליה למשל ברמן שמוזג בירה הוא בעל מקצוע והוא מקבל על זה המון כסף. בארץ חושבים על ברמן כעל מישהו שעובד בעבודה זמנית ולא מסודר בחיים. יש בחו"ל אנשים מבוגרים שעומדים מאחורי הבר ומפרנסים משפחה פה בארץ זאת דרך לעשות כסף מהיר לפני או אחרי הצבא", הוא אומר. אבל גם היום יש לא מעט חשיבה קדימה מבחינתו, "אני רוצה להתקדם במקצוע, אולי להתחיל לייעץ למקומות ובסופו של דבר לפתוח מקום משלי, זה החלום", מספר שכטר.

איך יראה המקום של רן? הוא עוד לא לגמרי יודע, אבל מה שבטוח זה שתהיה שם אוירה שמחה. "אני נורא אוהב את החמימות שיש בישראל ואני לא חושב שברים פלצניים מתאימים לפה. אני רוצה להגיש קוקטיילים איכותיים, אבל כשאני מכין את הקוקטיילים שלי תמיד זה קוקטייל שנראה פשוט לעין אבל יש איזה קאץ'. משהו מגניב, כמו קוקטייל עם חאווייג', או רוזטה שהכנתי מבקלאוות, כל מיני דברים עממיים אבל אקזוטיים. זה יהיה בר עם אווירה חמימה ושמחה, לא משהו מפונפן. כי ישראלים הם אנשים שמחים", הוא מתאר.