בסוף שנת 1970 החליטה להקת דיפ פרפל שאלבומה הבא "פיירבול" צריך להיכתב באופן שונה מהמקובל. לא עוד כתיבת שירים בחדרי מלון במהלך סיבובי הופעות. הפעם הוחלט שכל הלהקה תשוכן במקום מבודד ללא הפרעות על מנת ליצור מוסיקה. המקום שהוחלט לדבר שכזה היה דבון שבאנגליה. אך השהייה שם לא הייתה יצירתית כמו שציפו ממנה.

הזמן הוקדש בעיקר ברביצה בפאב המקומי. הגיטריסט ריצ'י בלאקמור אהב לבצע שם סשנים של סיאנס. הוא אף שלח את חברתו של המתופף, איאן פייס, בכדי לבקש לסשנים האלה את הצלב שהיה על שרשרת בצווארו של הבסיסט רוג'ר גלובר. הבסיסט סירב לכך. דבר שעלה לו ביוקר.

באחד הימים שאחרי כן ישב גלובר בחדרו כשלפתע פילח גרזן את דלת חדרו. גלובר המבוהל הספיק לרוץ לדלת ולראות את גבו של בלאקמור שברח משם. גלובר רדף אחריו עד שהצליח לתפוס אותו ואף ניסה לחנוק אותו. התקרית של בלאקמור עם גלובר הייתה קטנה לעומת הקרע שהחל להיפער בין הגיטריסט לזמר הלהקה, איאן גילאן. התנהגותו של בלאקמור עלתה לגילאן על העצבים. היו הופעות בהן בלאקמור סירב לעלות להדרן או הופעה שהגיטריסט החליט לנגן את ההדרן שלה כשהוא לא על הבמה.

הקרע החל בסשנים לאלבום FIREBALL והדרדרו מכאן עד לקרע הבלתי נמנע בשנת 1973.

לקראת סוף 1970 התראיין גלובר לעיתון ואמר כי האלבום הבא של הלהקה ייצא במרץ 1971. ההתבטאות שלו הייתה רחוקה מהמציאות כי מספר החומרים הגמורים בתקופה הזו היה דל.

שני שירים מהסשנים יצאו בינתיים בפברואר כסינגל בכדי לכסות על הפער. אלה הם STRANGE KIND OF WOMAN והשיר I'M ALONE בצד ב' של התקליטון. השיר STRANGE KIND OF WOMAN הצליח במצעדים למרות שהמילים שלו דיברו על זונה. יש הטוענים כי השיר הזה נכתב על חבר של גילאן שהתאהב בבחורה, התחתן איתה והיא מתה שלושה ימים אחרי החתונה.

למרות שהוחלט לפני כן כי כל חברי הלהקה יקבלו קרדיט כתיבה שווה בלחנים - בלאקמור החל להראות סימני חוסר שביעות רצון מההסכם הזה.

וידאו:FIREBALL

ההשפלות של גלובר

בתקופת פברואר 1971 יצאה דיפ פרפל לסיבוב ההופעות הבריטי הרשמי הראשון. אחת מלהקות החימום הייתה HEADS HANDS AND FEET עם הגיטריסט אלברט לי. בחלק מההופעות נעדר גלובר הבסיסט בגלל בעיות בריאות והבסיסט צ'ס הודג'ס, מלהקת החימום, החליף אותו.

בכלל - רוג'ר גלובר חטף כמה השפלות מצד חברי להקתו בתקופה הזו. בין שאר הדברים הוא הופשט בכוח במכונית ההסעה של הלהקה ונזרק ממנה החוצה כשהוא עירום כביום היוולדו. וכך הוא נאלץ לחזור בחזרה למלון לבדו.

בתקופה הזו היה סיבוב הופעות שגם בלאקמור נאלץ להיעדר ממנו עקב מחלה. האמרגן שקבע את סיבוב ההופעות ראה שחור בעיניים מהכסף שהלך להפסיד מכך. לכן הוחלט על מחליף. והמחליף הזה היה לא אחר מאשר אל קופר, שהחלים אז בעצמו מהרעלת מזון.

קופר, שהיה יותר בקטע של קלידים, נדהם שמישהו מבקש ממנו דבר שכזה. הוא הסכים לכך רק בשביל לכבד את חברי דיפ פרפל. במקביל הוא דרש שמחליף ראוי יימצא בינתיים. הוא אף הגיע לאודישן עם הלהקה אך נבהל לבסוף והמליץ על הגיטריסט רנדי קליפורניה (מלהקת SPIRIT) כמחליף ראוי. קליפורניה הסכים ויצא עם הלהקה לסיבוב הופעות אך במהלך השהייה שלהם בהוואי הוא נתקף בפאניקה, הסתגר בחדרו במלון וסירב לצאת משם. המשך סיבוב ההופעות הזה בוטל.

הסשנים להקלטת האלבום FIREBALL הושחלו בין תאריכי הופעות. אך הזמן החל להפוך לסיר לחץ. במאי 1971 החלו חברות התקליטים לאבד את סבלנותן. בייחוד חברת התקליטים בארה"ב כי הלהקה הייתה אמורה להגיע לשם להופעות כבר ביולי. ואין לסיבוב הזה הרבה משמעות ללא אלבום חדש לקידום.

בחודש יוני הצליחה הלהקה להקליט את מה שצריך והאלבום יצא בארה"ב עם השיר STRANGE KIND OF WOMAN בגירסה ארוכה יותר מזו של התקליטון.צד ב' של התקליטון הכי שיר שהוקלט בסשנים לאלבום אך לא נכלל בו. שמו הוא I'M ALONE.

איאן גילאן הבטיח בראיון שגם לקהל הבריטי יהיה את השיר הזה באלבום לכשייצא שם. אך ההבטחה הזו נדחתה על הסף על ידי חברת התקליטים שהעדיפה את השיר DEMON'S EYE במקומו. האלבום יצא באנגליה רק בספטמבר 1971 - כשנה לאחר שהסשנים לו התחילו.

הקטע הבולט באלבום הוא דווקא זה שסוגר את צד א' - ANYONE'S DAUGHTER. הקטע הזה מראה שללהקה הזו יש גם הומור בריא. שיר הקאנטרי הקליל הזה התחיל כשחברי הלהקה ישבו באולפן וחיפשו אחר רעיון לשיר. בלאקמור פצח לפתע בנגינת קאנטרי וסחף את כולם אחריו.

אודיו: ANYONE'S DAUGHTER.

היחיד שהתלהב מהתקליט: גילאן

האלבום FIREBALL הגיע לצמרת המצעדים מיד עם צאתו. עד היום הרבה מחשיבים אותו כאלבום המתקדם ביותר מוסיקלית של ההרכב השני של הלהקה, שידוע בכינוי DEEP PURPLE MARK 2. אך בתקופה ההיא האלבום לא קיבל את ההערכה שהגיעה לו מאוחר יותר. ריצ'י בלאקמור טען שהוא אישית לא אוהב את האלבום. הוא הוסיף שרק שלושה שירים שם הם טובים לטעמו - אלה הם NO NO NO, FOOLS ושיר הנושא שפותח את האלבום. גם שאר החברים לא יצאו מגדרם מהתלהבות.

היחיד שהתלהב מהתוצאה המוקלטת היה איאן גילאן.

שיר הנושא שפותח את האלבום, " FIREBALL" הינו מפגן רוק נהדר עם גרוב סוחף. הרעש שפותח את הקטע הזה הוא מזגן אוויר כשהוא במצב של הפעלה. חברי הלהקה, שלא רצו אז לגלות לאנשים את מקור הצליל, דאגו לספר כי הצליל הזה הגיע מסינטיסייזר. רק מאוחר יותר הם חזרו למקור הצליל האמיתי בסיפוריהם.

מעטים משירי האלבום בוצעו בהופעות החיות. השיר NO ONE CAME, שסוגר את האלבום, קיבל ביצועים בודדים על הבמות עד שנזרק מסט השירים. השיר THE MULE נכתב בבסיסו על תבנית ריתמית של איאן פייס שהושפעה באופן מודע מהתיפוף של רינגו סטאר בשיר TOMORROW NEVER KNOWS. המילים של השיר הזה נכתבו על ידי גילאן בהשראת ספרי המדע הבדיוני של אייזק אסימוב.

הקלטת השיר נתקלה בבעיה כשטכנאי האולפן מחק בטעות את ערוץ התופים בחלק השני של השיר. הבעיה הגדולה יותר הייתה שמערכת התופים של פייס כבר קופלה ונשלחה להופעות. פייס נאלץ להקליט את התפקיד שנמחק על מערכת תופים אחרת, ולכן אפשר לשמוע צליל שונה של תופים מאמצע השיר.

עיתון 'מלודי מייקר' הבריטי כתב באוגוסט 1971 : "התקליט הזה לא עצבני כמו קודמו. מה שכן, יש בו את האנרגיה הנהדרת שהלהקה מפגינה על הבמה. בעבר הואשמה הלהקה ככזו שמשנה את הסגנון שלה על מנת להתאים לטעם מסויים של הקהל. הפעם היא נשענת על אותה נוסחה שפיארה את אלבומה הקודם. מה שבטוח - זוהי נוסחה מוצלחת".