האלבום 666 של בנה של אפרודיטה, הוא אולי האלבום המקורי ביותר שיצא בתחום הרוק המתקדם של תחילת שנות השבעים. הוא גאוני... מרשים...מקורי... מרתק... ומי שמחפש מוסיקה באמת מקורית - חייב להכיר אותו. האלבום הוקלט בין סוף 1970 לתחילת 1971 ויצא ביוני 1972, ויכול בקלות להיחשב כאלבום סולו גאוני של קלידן הלהקה, ואנגליס פאפאטאנאיסו הוא ואנגליס המוכר לכולנו מהפסקולים לסרטים שיצר ואלבומיו עם ג'ון אנדרסון מ-YES.

יצירת האלבום הזה סימנה למעשה את הסוף של "בנה של אפרודיטה" כלהקה מצליחה ואת התחלת דרכו האמנותית האמיתית של ואנגליס. בשנת 1967 הוקמה הלהקה הזו ביוון. ואנגליס בקלידים, דמיס רוסוס בבס ושירה, המתופף לוקאס סידראס והגיטריסט אנרגיוס קולוריס. הרביעייה הבינה שהסיכוי שלה לפריצה יהיה רק במידה והם יעברו ללונדון, שהייתה אז מרכז העניינים בתרבות המוסיקה. קולוריס נאלץ לפרוש ברגע בו הלהקה החליטה לעזוב, בגלל שהוא קיבל צו גיוס מיידי לצבא היווני.

השלישייה ניסתה להיכנס ללונדון אך נדחתה בגלל בעיה של אישורי עבודה מתאימים. לפיכך הם פנו לכיוון פאריס. בפאריס הם הרגישו עוד יותר מבודדים וחסרי יכולת לעבוד בשל בלגאן ששרר שם באותו הזמן : שביתת תחבורה כללית, שביתה תעשייתית ושביתה של הסטודנטים. בזמן הקשה הזה הם הצליחו בכל זאת ליצור קשר עם אחד מאנשי חברת התקליטים "פיליפס", שהביא לחתימתם שם, תוך שינוי שמם ל"בנה של אפרודיטה".

וכאן החל השינוי שהוביל לקריירה מצליחה ומרשימה ביותר עבור הלהקה. סינגלים מעולים כגון RAIN AND TEARS ו- IT'S FIVE O'CLOCK צעדו גבוה במצעדים באירופה. סינגלים נוספים ושני אלבומים מצליחים בשנים 1968-1969 מיצבו את הלהקה גבוה מאד מבחינת פופולאריות.

בשנת 1970 נערכה באחד ממועדוני הלילה המפורסמים בפריז מסיבת עיתונאים גדולה בהשתתפות עשרות אמנים. באותה מסיבת עיתונאים, שנערכה על ידי הלהקה, הודיע דובר מטעמה כי בזה הרגע הפכה משלישייה לרביעייה. לאחר מכן עלתה הרביעייה לבמה, שאיכלסה כמה דקות לפני כן כמה חשפניות, ונתנה את הופעתה הראשונה בהרכב המורחב. הגיטריסט היה אנגריוס קולוריס, החבר המקורי שהצטרף מחדש לחבריו.

וידאו: BREAK

ואנגליס מחפש כיוונים חדשים

בזמן שקולוריס היה חייל ושלושת חבריו הצליחו באירופה, הם דאגו לשלוח לו כל תקליט ותקליטון שיצא להם כדי שיתעדכן בעניינים. הם אף שלחו לו תווים של שיריהם כדי לקבל ממנו הערות בנוגע לעיבודיהם. כמו כן נשלחו אליו כתבות מעיתונים וגם סכום כסף מהלהקה כדמי כיס. הוא היה היה אז החבר הרביעי והבלתי נראה של הלהקה. עד שהגיע זמנו להצטרף אליה בחזרה באופן רשמי.

אך בזמן הזה החלו להתגלות סדקים בתוך הלהקה. זה קרה כשהיא כבר נתפסה כלהקת צמרת. ההצלחה הגדולה החלה לשבור את המעטפת. ואנגליס החל להראות סימנים של תיסכול וחוסר שביעות רצון מהכיוון המוסיקלי של הלהקה בשוק הפופ. למרות שהוא נחל הצלחה אדירה - הוא היה מאד לא מסופק. מלכתחילה הוא רצה לנגן אך ורק את המוסיקה שלו ולא של אחרים. הדברים הגיעו עד כדי כך שהוא  נעדר מסיבוב ההופעות של הלהקה באותה השנה באיטליה ובספרד.

פגישה בפאריס בין ואנגליס לבין עוד יווני שגלה משם לצרפת, קוסטאס פריס, הוביל למסע יצירתי חדש ומעניין עבור הקלידן השאפתן. פריס היה אחד מבמאי הקולנוע המבטיחים ביוון הוא החל לעבוד על סרט קיצוני שמראה את השינוי החברתי במערב אירופה בעקבות מרד הסטודנטים הגדול של 1968.

לפרויקט הזה חיפש פריס מלחין מתאים שיספק את המוסיקה האווירתית. הוא מצא את ואנגליס שלא התלהב מהרעיון על הסרט אך התלהב מדרכו האמנותית של פריס וביקש ממנו לכתוב את התסריט ליצירה חדשה שהוא רקח כאלבום הבא של "בנה של אפרודיטה". פריס הסכים וכתב תסריט...הקונספט שלו ליצירה היה מין קרקס גדול שמציג מופע גרנדיוזי בשם "אפוקליפסה". מופע שיש בו אקרובטים... רקדנים... פילים... סוסים... ונמרים...

אך בזמן שהמופע הקרקסי מתרחש קורה משהו מטריד מחוץ לאוהל הקרקס. המשהו הזה בא בצורת אסון גדול. הקהל בתוך הקרקס נוטה להאמין שמה שקורה מחוץ לאוהל הוא חלק מהמופע עצמו. אך הכרוז של הקרקס, שמבין היטב כי בחוץ שורר אסון אמיתי - הופך היסטרי. בסופו של דבר אוהל הקרקס ניתק ממקומו ועף ושתי ההתרחשויות (מופע הקרקס מול האסון האמיתיׂ) מתאחדות למופע אחד שהוא למעשה קרב בין טוב לרע.

ואנגליס החל להלחין את היצירה תחת השם APOCALYPSE. הוא יצק אלמנטים של רוק, אוונגארד, מוסיקה יוונית וג'אז-חופשי ביצירתו. חברי הלהקה נכנסו ב-1970 לאולפן בפאריס בכדי להקליט את האלבום הבא עם היצירה הזו על הקרקס האפוקליפטי.

היו אלה כמה חודשים של הקלטת מוסיקה שהייתה רחוקה שנות אור מכל מה שהלהקה יצרה עד לתקופה הזו. שירי הפופ נדחקו הצידה לטובת יצירה ארוכה ומורכבת מאוד. בקטע שפותח את האלבום - BABYLON - המתופף הוא ואנגליס בעצמו (ולא לוקאס סידראס). הקטע שמסיים את האלבום - BREAK - אף יצא כסינגל. הסולן בשיר הזה הוא סידראס (ואנגליס הוא זה שעונה לו בעליצות מאחור). השיר הזה נחשב לאחד משיאיה היצירתיים של הלהקה.

בסשנים לקטע שנקרא THE BEAST הוקלט ואנגליס כשהוא צועק לחבריו ללהקה הוראות ביוונית תוך כדי נגינה. חלק מההוראות האלה נכנסו לקטע עצמו. האווירה לא הייתה קלה באולפן ההקלטות. שלושת חברי הלהקה, ואנגליס, רוסוס וסידראס רבו כל הזמן ביניהם וכלל לא תיקשרו זה עם זה. בזמן ההקלטות הם היו רחוקים זה מזה בפינות האולפן (כל אחד עם אשתו או חברתו). הם תיקשרו ביניהם דרך טכנאי ההקלטות (רוג'ר רוץ') או קוסטאס פריס. רק כשהתחילו לנגן הם חזרו להביט זה בזה באופן חברותי יותר. אך ברגע שהנגינה נגמרה הם חזרו להיות זעופים.

"∞" - ספק פורנוגרפיה

קטע שערורייתי אחד שהוקלט לאלבום מנע ממנו לצאת כבר ב-1971.

אני מדבר על קטע שנקרא "∞" ובו מאלתרת השחקנית היווניה הנפלאה איירין פאפאס פסוקים מתוך ספר ההתגלות הנוצרי. הבעיה הגדולה הייתה שפאפאס הקליטה את הפסוקים האלה באופן בו היא נשמעת כאילו היא בעת משגל ומגיעה במהלכו לשיאים שיכולים להתפרש כאורגזמות. ואנגליס מנגן כאן ברקע בכלי הקשה. מדובר בקטע אמנותי לא פחות ממהמם.

כשהמיקסים הסופיים לאלבום הוצגו בפני חברת התקליטים סירבו אנשי החברה פה אחד לאפשר ליצירה הזו לצאת. הם דרשו שהקטע עם איירין פאפאס ייחתך מהאלבום בטענה שמדובר בקטע פורנוגרפי. כתוצאה מכך עוכב האלבום במשך שנה מהקלטתו. זאת בשל סירוב שני הצדדים (ואנגליס מול חברת התקליטים) להתפשר.

מעצב עטיפת האלבום, ג'רארד פאלק, הוא זה שהחליט לשנות את שם האלבום המקורי (APOCALYPSE) למספר 666, בטענה שהמילה "אפוקליפסה" כבר קיבלה שימוש בכמה יצירות אחרות. לטענתו, המילה הזו כבר איבדה מכוחה. הוא רצה שם חזק שיבלוט כמה שיותר. וכך הוא עלה על הרעיון של 666. במקור עוצבה העטיפה ברקע שחור עם הכיתוב 666 בלבן. אך ואנגליס ביקש לשנות את הרקע לאדום.

הסאגה הזו של אי-הוצאת האלבום הביאה להכנת מסיבה מיוחדת במלאת שנה לאי-הוצאתו. המסיבה נערכה באולפן ההקלטות בו הוקלט האלבום.

במסיבה הזו נכחו כל חברי הלהקה, קוסאטס פריס, איירין פאפאס וחברים קרובים שלהם. אדם נוסף שהגיע למסיבה היה הצייר סלבאדור דאלי, שהכריז על האלבום כמאסטרפיס ואף רצה לערוך עימו מיצג סוריאליסטי בברצלונה (שלא יצא לבסוף). לבסוף, לאחר לחץ מאסיבי ביקורתי, התקפלה חברת התקליטים והוציאה את האלבום אך ורק בצרפת בסוף 1971 בלייבל המתקדם VERTIGO. ההוצאה של האלבום המשיכה להתעכב בשאר הארצות. בספרד האלבום הוחרם לגמרי. לאנגליה הוא הגיע רק ביוני 1972 ומיד נתן שם את אותותיו.

וידאו: The Four Horsemen

תקליט בהשפעת סחלב...

ג'ון אנדרסון (הסולן של להקת יס שעבד עם ואנגליס בשנות ה-70 המאוחרות יותר) הכריז כבר אז שזה אחד האלבומים מלאי ההשראה והמשפיעים ביותר, אך כשהאלבום יצא באנגליה - "בנה של אפרודיטה" כבר לא הייתה קיימת. על עטיפת האלבום נרשם שהוא נוצר תחת השפעת SAHLEP. הרבה חשבו אז שמדובר בסוג של סם או שם של דמות שטנית אך למעשה מדובר במשקה חם ומתוק שהיה מאוד פופולארי ביוון. או בקיצור - סחלב.

ואנגליס המשיך משם ליצור שרשרת אדירה של אלבומים שהפכו אותו לאחד המלחינים המקוריים והשאפתניים ביותר. דמיס רוסוס - קול ענק ומגדולי הסולנים של עידן הדלי, פנה לכיוון השני והתמקד בהפיכתו לכוכב פופ מצליח עם שירים מתקתקים וקלילים בניחוח יווני.  אך רוסוס ואנגליס לא איבדו קשר. רוסוס תרם את קולו לכמה מיצירותיו של ואנגליס (כולל שירה בפסקול הסרט "בלייד ראנר" שהלחין ואנגליס).

האלבום 666 נחשב עד היום לאחד המיוחדים ביותר שיצאו מהתקופה ההיא. הוא מיוחד וייחודי ונראה שקשה מאד לעקוף אותו מבחינת מקוריות. מאז צאת האלבום לא התאחדה הלהקה מחדש וזה כבר גם לא יקרה בגלל מותו של דמיס רוסוס לפני כשנה.

וידאו: its five o'clock