בשער: העטיפה האחורית של התקליט

אפשר להגדיר את FOREVER CHANGES, כמאסטרפיס פסיכדלי. אך למרות ניחוח הפסיכדליה שבו, אין בו את הג'אמים הארוכים או האפקטים המוזרים שאפפו כמעט כל אלבום טריפי מהתקופה ההיא. הנשק האמיתי של הלהקה הזו היה ארתור לי זכר צדיקה לברכה שנפטר מלוקמיה ב-2006. הוא הקים את הלהקה, הגה את השם שלה וגם כתב את רוב שיריה. הלהקה עליה פיקד הורכבה מחברים שבאו מרקעים ואף גזעים שונים. זה היה גם אחד המאפיינים היחודיים שלה בתקופה ההיא.

בשנת 1967 לי כבר היה כוכב גדול בלוס אנג'לס. אך להקתו הייתה כה עצלה ואפופת סמים עד שחבריה וויתרו על הופעות כמעט לגמרי לטובת רביצה מסוממת באחוזה שהם שכרו, שהייתה שייכת בזמנו לשחקן בלה לוגאסי. השם FOREVER CHANGES הגיע לארתור לי בזכות חבר טוב שלו שהחליט להיפרד מחברתו. אותה חברה פגועה צעקה עליו שהוא לא בסדר כי הבטיח לאהוב אותה לתמיד. על זה ענה הבחור בפשטות- WELL, FOREVER CHANGES..

למרות ששם הלהקה הוא LOVE, אף אחד משירי האלבום כאן מדבר על אהבה. אין כאן ולו פעם אחת דיבור על יחסים בינו לבינה. התכנים המילוליים הם הרבה יותר עמוקים. חברי LOVE הצליחו להנפיק שני אלבומים כלהקה. הראשון נשא את שמה של הלהקה ונטה באופיו המוסיקלי לכיוון הגאראג'. האלבום השני, DA CAPO, כבר הלך צעד קדימה עם עיבודים מורכבים יותר. מה חבל שהלהקה התעצלה גם פה ולא הצליחה להנפיק צד שני בתקליט שדמה באופיו לצד הראשון והמופלא. צד ב' של התקליט הזה הורכב מג'אם מוסיקלי חסר מעוף.

הקנאה בלהקת הדלתות

לפני הקלטות האלבום השלישי הזה החלה הלהקה להתפרק. שני חברי להקה פרשו. נשארו חמישה. היחס הקריר בין חברי הלהקה גדל וקיבל גם אפקטים של פרנויה שנוצרה עקב שימוש מוגזם בהרואין ואל אס די.

ל-LOVE היה קשה מאד לראות את להקת "הדלתות" (שהייתה חתומה באותו הלייבל של "לאב" שנקרא ELEKTRA) מזנקת באופן מטאורי מבחינת הצלחה. אך הדלתות כמובן השכילו להופיע המון וסולנם הצליח להנחיל את האומנות שלו בקרב בנות העשרה, שהתאהבו בו. לארתור לי לא היה את הכישרון לכך.

האלבום הוקלט במשך רק שבעה סשנים בתקופה של ארבעה חודשים. ניל יאנג (שהיה אז עדיין חבר בבופאלו ספרינגפילד) היה המפיק המקורי של האלבום. הוא הפיק רק את היום הראשון ב-16 ליוני 1967, בו הוקלט השיר THE DAILY PLANET. הוא גם זה שעיבד את השיר הזה. לאחר מכן יאנג התחרט ונעלם מהאולפן. הסיבה של יאנג הייתה כי הוא כלל לא מעוניין להיות מפיק אלא רק אמן מוסיקלי בעצמו.

עקב מצבם הרעוע של חברי הלהקה החליט טכנאי ההקלטה, ברוס בוטניק, כי ארתור לי יהיה היחיד שבאמת ישיר וינגן באלבום ויחד עימו ינגנו נגני סשן מהטובים ביותר, ביניהם הבסיסטית קרול קיי, הגיטריסט בילי סטריינג', הפסנתרן דון ראנדי והמתופף האל בליין. זה היה צעד מתוכנן שלו. הוא החליט לייצר זעזוע בקרב חברי הלהקה בזכות הצבת נגני סשנים מול פרצופם, שינגנו את המוסיקה שלהם.

חברי LOVE נעמדו מאחורי הזכוכית בחדר הבקרה ולא האמינו שלא זקוקים להם יותר. הם פשוט בכו שם בזמן שנגני הסשן תיקתקו את תפקידיהם לסליל ההקלטה. הם הבינו שהם פישלו לגמרי ובגלל התנהגותם הם נותרו למעשה מחוץ ללהקה. לאחר התמרמרויות וצעקות מצידם - פוזרו נגני הסשנים וניתנה להם הזדמנות חוזרת להקליט בעצמם את שאר השירים. הם גם הקליטו תפקידי נגינה נוספים על שני השירים שהוקלטו עם נגני הסשנים : THE DAILY PLANET ו- ANDMOREAGAIN. שינוי מהותי שנראה בקונספט האלבום הזה הוא מעבר חד מגיטרות חשמליות, שהיו בולטות בשני האלבומים הראשונים, לכיוון צליל פולק-אקוסטי באלבום הזה.

ALONE AGAIN OR - לאן נעלמה השירה של מקלין?

השיר שפותח את האלבום בצורה כה מושלמת - ALONE AGAIN OR - נכתב על ידי שותפו העיקרי של לי ליצירה, בריאן מקליין. השיר עצמו קיבל תפנית קריטית כשארתור לי הגיע לערוך לו מיקס. מה שהוא עשה זה להגביר את ערוץ שירת הליווי שלו ולהנמיך את ערוץ השירה המקורי של מקליין. לי לא אהב את שירתו של מקליין מול זו שלו. המיקס הווקאלי הזה גרם לשינוי מוחלט באופן השירה בשיר. ובזכות הצעד הזה השיר נשמע כל כך נפלא. כמובן אי אפשר שלא לשבח את עיבוד כלי המיתר והנשיפה (בסגנון המאריאצ׳י) בשיר הזה. התיזמור כאן נותן לשיר מימד פסקולי מרהיב.

מקליין הוא שהחליט על הניחוח הספרדי בעיבוד השיר. בזמן כתיבתו את השיר, צצה בראשו התמונה של אימו, שהייתה רקדנית פלמנקו. העיבוד בשיר הזה מלא בניגודים -מצד אחד נינוח ומצד שני גורם לאי נינוחות.. מצד אחד יפהפה ומצד שני יכול לדכא.. ממש כמו התקופה ההיא של 1967 בה אהבה ושלום הלכו יד ביד עם מלחמות קשות ואכזריות....

אודיו: ALONE AGAIN OR

השיר השני - A HOUSE IS NOT -זורק את המאזין לדימויים ומראות קשים ממלחמת וויאטנם, ששררה אז במלוא עוזה. לי שמע פעם אחת סיפור של חייל שחזר מוויאטנם וסיפר לו שראה שם כיצד צבע של דם ההרוגים מקבל גוון אפור כשהוא מתערבב בבוץ של האדמה. התיאור הזה מגיע לקראת סופו של השיר באופן שקשה להישאר אדיש לו. באלבום הזה כל שיר מספר סיפור עמוק. והקשבה לכל השירים לפי הסדר מעניקה למאזין תחושה שהוא בתוך ספר מוסיקלי.

אותי מצמרר ומפעים לשמוע את המצב המבולבל שארתור לי מביע באופן מכוון בשיר THE RED TELEPHONE. השיר הזה משקף המון חוסר וודאות ששרר אז בקרב הדור הצעיר של שנות השישים בארה״ב. השיר הזה לבדו הוא מסמך הצהרתי מדהים של התקופה.

וידאו: THE RED TELEPHONE הופעה ב-2003

היפי שחור אחד מול תזמורת שלמה

ארתור לי ובריאן מקליין כתבו את שיריהם לאלבום כשרעיונות תפקידי כלי הנשיפה והמיתרים כבר מהדהדים בראשם. התיזמורים העדינים האלה ניתנו לדייויד אנג'ל, שעיבד וכתב אותם לפרטיטורות נגינה. הקלטת התזמורת עצמה נעשתה רק בסוף תהליך ההקלטות לאלבום. אנג'ל עצמו נכנס לסיפור בזכות אמו של ברוס בוטניק הטכנאי, שעבדה בזמנו כמעתיקת תווים. היא הכירה את אנג'ל והמליצה עליו לבנה הטכנאי.

נגני התזמורת נדהמו לגלות מיהו ארתור לי.. הם חיכו באולפן במשך 45 דקות עד שמישהו יאמר להם מה לנגן. ובזמן הזה ישב מולם היפי שחור שלא הוציא הגה מפיו. חברי התזמורת החלו להראות סימני עצבנות וחשבו כי ארתור לי מאחר לסשן. הם הופתעו לגלות מיד לאחר מכן שאותו היפי הוא ארתור לי שרקח עבורם את המוסיקה לאלבום.

בזמן ההקלטות עצמן של התזמורת - הנגנים לחשו לאוזנו של אנג'ל המתזמר כי הם מרגישים שמדובר כאן במוסיקה מאד מיוחדת. והמילים האלה יצאו מנגנים שעשו סשנים תזמורתיים באופן יום יומי. הסשן של המיקסים לכל שירי האלבום בנערך ביום אחד במשך 17 שעות רצופות ועמוסות בכמויות קוקאין גדולות ביותר.

הסינגל היחיד שיצא מהאלבום הוא ALONE AGAIN OR. צד ב' של התקליטון היה A HOUSE IS NOT A MOTEL. מתוך כל הכאוס הזה צמח אחד האלבומים היפים ביותר, כמו פרח יקר שלא ינבול לעולם.

אודיו: OLD MAN (שיר שכתב ושר בריאן מקלין)

וידאו: A HOUSE IS NOT A MOTEL - הופעה 2003

ארתור לי פירוקים והרכבות

כשיצא  התקליט ב-1967 לשוק הוא לא קיבל את האהדה וננערצה שמייחסים לו כיום. הוא אף נחשב לכישלון מסחרי שגרם לארתור לי להתרסק באופן אישי, כי הוא החשיב את היצירה הזו כפיסגה אישית. לי פירק את LOVE מיד לאחר צאת האלבום הזה. הוא היה חוד החנית והפוקוס המוסיקלי. ההרכב הזה עוד הספיק להקליט סינגל אחרון עם השירים YOUR MIND AND WE BELONG TOGETHER ו- LAUGHING STOCK. וכמו ששם אלבומו השלישי מציע - הוא הרגיש שהוא צריך כיוון מוסיקלי חדש. ולכן הוא צירף אליו שלושה מוסיקאים חדשים והקליט עימם אלבום רוקיסטי יותר בשם FOUR SAIL.

האלבום FOREVER CHANGES קיבל גירסת רימסטר דלוקס עם שני דיסקים מלאים בהמון בונוסים נהדרים. זו המהדורה שאני הכי ממליץ עליה למי שמחפש תמונה מלאה יותר.

למי שרוצה לשמוע כיצד בריאן מקליין באמת רצה ששיר הפתיחה לאלבום יישמע - יכול לגשת לאלבום הסולו שלו IFYOUBELIEVEIN בו יש את גירסת הדמו המקורית של מקליין לשיר הזה. דמו נוסף ומעניין הוא לשיר OLD MAN. הדמו הזה הוקלט ב-1966 ונכלל לאחר מכן בגירסה שונה ב- FOREVER CHANGES.