ב-19 לאוקטובר 1973 יצא אלבום הקאברים הראשון של דייויד בואי, שנקרא PIN UPS. הפירוש של שם התקליט הוא,  כרזות או תמונות קיר של דמות המעוררת משיכה מינית. יש באלבום הזה 12 שירים שהם כולם ביצועים של בואי לדברים שאהב לשמוע בשנות השישים. שירים של הקינקס, PRETTY THINGS, פינק פלויד, ה-מי, היארדבירדס, ואן מוריסון ולהקת THEM, המוג'וס, להקת EASYBEATS ולהקת MERSEYS.

שירי תקליט:

"Rosalyn" – גרסת כיסוי לשיר של The Pretty Things
"Here Comes the Night" – גרסת כיסוי לשיר של ואן מוריסון ו"הם"
"I Wish You Would" – גרסת כיסוי לשיר של Billy Boy Arnold
"See Emily Play" – גרסת כיסוי לשיר של פינק פלויד (1967)
"Everything's Alright" – גרסת כיסוי לשיר של המוג'וס
"I Can't Explain" – גרסת כיסוי לשיר של המי
"Friday on My Mind" – גרסת כיסוי לשיר של The Easybeats
"Sorrow" – גרסת כיסוי לשיר של The Merseys
"Don't Bring Me Down" – גרסת כיסוי לשיר של The Pretty Things
"Shapes of Things" – גרסת כיסוי לשיר של יארדבירדס
"Anyway, Anyhow, Anywhere" – גרסת כיסוי לשיר של ה-who
"Where Have All The Good Times Gone" – גרסת כיסוי לשיר של הקינקס
"Growin' Up" – גרסת כיסוי לשיר של ברוס ספרינגסטין
"Amsterdam" – גרסת כיסוי לשיר של ז'אק ברל

המטרה המקורית של בואי הייתה ליצור אלבום שהוא ההפך הגמור מזיגי סטארדאסט. בואי רצה אלבום שיהיה מורכב כולו עם קאברים מהשנים 1964-1967, למעט שיר מקורי אחד. אנו יודעים כיום שהרעיון של השיר המקורי האחד לא נכנס בסופו של דבר לקונספט. השיר המקורי הזה היה אמור להיות ביצוע מחודש ל- THE LONDON BOYS. זהו שיר שבואי הוציא כסינגל בשנת 1966.

בואי רצה שהאלבום הזה יכוון בעיקר לשוק האמריקני. הוא הרגיש שהשירים שהוא רוצה לאלבום הזה לא ידועים באמריקה כמו שבאנגליה. וכך הוא ירוויח אלבום שבארה"ב יחשבו שהוא מורכב משירים מקוריים שלו. האלבום הזה היה אמור להיות אחד משני אלבומי קאברים שבואי תיכנן ב- 1973. האלבום השני היה אמור להיקרא BOWIE-ING OUT שבו היו אמורים להיות שירים של אמנים אמריקניים שבואי מאד אהב, אך גם הרעיון הזה נגנז לבסוף.

ההקלטות לאלבום הזה החלו כמה שבועות לאחר הודעת "הפרישה" של בואי מעל במת ההאמרסמית' אודאון שבלונדון ב-3 ליולי 1973. ההודעה הזו היכתה בהלם את הקהל שנכח ואת הנגנים של בואי (מלבד הגיטריסט מיק רונסון). הסיפור המלא יותר על הפרישה תמצאו בפוסט שלי על האלבום ALADDIN SANE.

וידאו: "AMSTERDAM"

וידאו: "SEE AMILY PLAY"

בואי החליט להקליט את האלבום הזה בצרפת כדי להימנע מלשלם את המיסים הגבוהים של אנגליה. הרכב הנגנים באלבום הזה השתנה גם הוא, אם כי לא באופן דרסטי כמו שבואי רצה במקור. המתופף איינסלי דנבאר החליף את וודי וודמאנסי בתופים. נגן הבס שהיה אמור לנגן בסשנים האלה הוא ג'ק ברוס, הכל כבר היה מתוכנן אך נגן הבס הידוע החליט לוותר על זה ברגע האחרון, לכן בואי נאלץ להחזיר להרכב את הבסיסט טרבור בולדר, איתו הוא רב קודם לכן בגלל בעיות כספיות.

אפשר לשמוע באלבום הזה את האווירה המתוחה ששררה בין כל הנוגעים לדבר שיצרו אותו. אין פה את החום שהיה באלבומים זיגי סטארדאסט ואלדין סיין. באחד הסשנים התפרצה לאולפן אשתו של בואי, אנג'י, וצרחה עליו מול כולם אחרי שתפסה אותו במיטה עם בחורה אחרת. וזה אחרי שהיה ידוע לכל שיש ביניהם נישואים פתוחים. מיק רונסון עסק פה גם בהפקת תיזמורים בנוסף לנגינתו המופלאה בגיטרה. אך היה לו קשה לתקשר עם נגני כלי הקשת הצרפתיים, שהשפה האנגלית לא הייתה שגורה בפיהם.

השיר I CAN'T EXPLAIN הוקלט במהירות שדומה לגירסה המקורית של the who. אך כשהאלבום הגיע לשלב המיקסים באנגליה - הוחלט להוריד את מהירות סליל ההקלטה של ערוץ התופים ולהקליט מעליו את כל שאר הכלים מחדש (בכדי לשמור על גובה הצלילים המקורי, שהונמך עם הורדת מהירות הסליל).

עטיפת האלבום המרהיבה הנציחה את בואי המאופר ביחד עם דוגמנית-העל הפופולארית של שנות השישים, טוויגי. התמונה צולמה על ידי המנהל של טוויגי בזמנו, ג'סטין דה ווילן, עבור מגזין האופנה הידוע ווג, אך לבקשת בואי, התמונה הוסבה לעטיפת אלבומו.

בואי צילם לקראת צאת האלבום ספיישל טלוויזיוני שנועד במיוחד לקהל האמריקני במסגרת התוכנית הידועה שם, "מידנייט ספיישל. בואי היה הבוס בתוכנית הזו: הוא בחר את הלבוש, השירים ואת האמנים שיופיעו עימו בתוכנית. הוא ביצע בתוכנית שירים משלושת אלבומיו האחרונים ובחר כאורחים את מריאן פייתפול, "הטרוגס" ואת "כרמן" שניגנה רוק מתקדם עם השפעות ספרדיות.הצילומים לתוכנית נערכו במועדון "מארקי" הלונדוני, שהיה מרחק פסיעה מאולפני TRIDENT.

בואי גם בחר באישה שתעשה את הצגת השירים. לאישה הזו קראו דושנקה, אך שמה האמיתי היה אמנדה ליר (שהפכה בשלב מאוחר יותר למין כוהנת דיסקו). בין השירים היא נהגה להחליף תלבושות ובאחת הפעמים היא התפשטה לגמרי ליד בואי וקן סקוט הטכנאי. סקוט היה המום מהגוף שניגלה לו. בואי לחש באוזנו "היא נראית טוב..." סקוט הינהן בראשו במבוכה מהולה בהתלהבות. ואז בואי הטיל את הפצצה:  "בהתחשב בעובדה שלפני חצי שנה היא עוד הייתה גבר...". מאותו רגע והלאה סקוט המופתע לא הסתכל יותר על ליר....

מפיקי התוכנית האמריקנית, שהגיעו לצפות בצילומי התוכנית, נחרדו מהתלבושות שבואי בחר לעצמו כי בחלקן היו רמיזות מיניות. מה גם שבואי גחן לעבר הגיטרה של רונסון באמצע הצילומים של השיר THE JEAN GENIE. כך הוא היה רגיל בהופעות. אך המפיקים נחרדו וצרחו עליו להפסיק עם זה בצילומים.

התוכנית הזו שודרה ברשת NBC ב-16 לנובמבר 1973 ולא יצאה מאז מעולם באופן רשמי. מה שכן - אם מתאמצים, אפשר להשיג את התוכנית באיכות טובה. כמו כן, יש ברשותי בוטלג דיוידי ובו שישה דיסקים מלאים בכל הסשנים לצילומי התוכנית. זה אף מרתק הרבה יותר מהתוכנית הערוכה. ובאיכות מאסטר נהדרת.

האלבום PIN UPS היה האלבום האחרון בו עבד בואי עם מיק רונסון שנפטר מסרטן ב-1993. כשהאלבום יצא לראשונה בדיסק - נוספו לו שני קטעי בונוס: הראשון הוא קאבר לשיר של ברוס ספרינגסטין בשם GROWIN' UP. השני הוא ביצוע מופתי לשיר של ז'אק ברל "בנמל באמסטרדם". 

בואי היה מוכן לעבור הלאה וכך עשה ובגדול. 

וידאו: "FRIDY ON MY MIND"

וידאו: "SHAPE OF THINGS"