בבחירות האחרונות, שנערכו בשנת 2013, התמודדו על תפקידי ראש רשות כ- 42 נשים, וכיום עומד מספר המתמודדות על מעל 70 נשים.

מספר חברות המועצה גדל בכ-100 נשים, ויחד עם זאת, מתוך 257 ראשי רשויות המכהנים בישראל רק שש הן נשים – שיעור של כ – 2.3% בלבד. שיעור נמוך של נשים נשמר גם בשאר התפקידים הבכירים בשלטון המקומי כאשר נשים מהוות רק 14% מכלל חברי המועצה בישראל. כמו כן, ב-98 יישובים אין כיום כל ייצוג לנשים. בחברה הערבית והחרדית מספר הנשים המשתתפות בפוליטיקה הוא כמעט אפסי.

לשלטון המקומי מקום משמעותי בחיי אזרחיות ואזרחי ישראל והשפעה עצומה על עיצוב פני החברה בישראל. נשים מהוות למעלה מ- 51% מהאוכלוסייה, אך שיעורן של נשים במוסדות השלטון המקומי נמוך ביותר ולא השתנה עם השנים.

התיקון לחוק הרשויות המקומיות מקדם שוויון מגדרי, וקובע  כי סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה הן נשים תקבל 115% מסכום המימון לו היא זכאית.

הניסיון והמידע המצטבר מעידים, כי הגדלת שיעור הנשים המכהנות בשלטון המקומי, תוך ייצוג מגוון אוכלוסיות הנשים המתגוררות ברשות (נשים ערביות, נשים ממוצא מזרחי, נשים ממוצא רוסי, נשים ממוצא אתיופי, נשים דתיות ועוד, מוביל לשינוי חיובי ברשויות המקומיות. ייצוג הולם לנשים איננו הכרחי רק מכוח החוק, כי אם גם הכרח ציבורי.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, וראש עיריית מודיעין מכבים רעות: "כולנו יוצאים נשכרים מהצטרפותן של נשים מוכשרות ומסורות להובלת השלטון המקומי, ולהנהגה בפועל של אזרחי המדינה. אני מזמין את ראשי הרשויות המקומיות בישראל להצטרף אליי, לחתום על האמנה, ולקדם את הרשויות שלנו גם בהיבט הזה".