משברי האקלים המתחוללים בעולם, זיהום האוויר הגובר והשימוש האינטנסיבי במשאבי הטבע מחייבים את הרשויות המקומיות בחשיבה מחודשת על אמצעי הפקת האנרגיה ואופן השימוש היומיומי בהם.

בעולם הגלובלי הערים אינן אחראיות עוד רק על פינוי אשפה וניקיון המדרכות, אלא מהוות מרחב מורכב ודינמי בו מוכרעות סוגיות מרכזיות בחברה ונדרשות להפעיל מנגנונים חכמים לשימוש יעיל באנרגיה וייצור אנרגיה חדשה.

בשל כמות המשקעים הנמוכה והחורפים השחונים בישראל, נדרשות הרשויות המקומיות לתת את הדעת על כל משקע ולשמר כל טיפת גשם שיורדת. מדובר באתגר לא פשוט שכן, מערכות הניקוז כיום מובילות את רוב מי הגשמים לביוב יחד עם לכלוך וכימיקלים, מזהמות את אקוויפר החוף והדגה, ובסופו של דבר המים זורמים לים ומתבזבזים. חברת מקורות דיווחה כי במאגריה חסרים למעלה ממיליארד מטר קוב מים נכון לסוף שנת 2017, ובהתאם לתחזיות המחסור צפוי לגדול ב-20% נוספים בשנת 2018.

ישראל אמנם השקיעה במתקני התפלה שמייצרים מי התפלה, והיא עומדת בחזית המדינות המתקדמות בכל הקשור להתפלה, אך בכל הקשור לאיסוף מי הגשמים, ישראל מפגרת אחרי רוב העולם המערבי. לכן, בשנים האחרונות פונות הרשויות המקומיות לפתרונות חלופיים להתפלה, ובוחנות פרויקטים שמנצלים את מי הנגר עד למקסימום. כבר כיום, מספר רשויות מקומיות הטמיעו שימוש נרחב באגמים מלאכותיים ממי הנגר, ביופילטרים.

מטרת הביופילטר היא לעשות שימוש במשקעים קיימים כדי לא "לאבד" אותם ולתת להם לזרום אל הים. במקום שיעברו תהליך התפלה לאחר הגעה לים, מנגנוני הביופילטריזציה קוצרים ומנקים את מי הגשמים והבארות ומזרימים אותם לאקוויפרים שתחתיהם. זהו תהליך ביולוגי בו הצמחים הנמצאים באדמה מנקים את המים מרעלים ומתכות.

עלות השבת מי נגר באמצעות ביופילטרציה קטנה ב14% מעלות התפלה. נוסף על כך, תהליך זה משקם אקוויפרים מקומיים, מקטין תשתיות ניקוז קונבנציונליות בערים, מונע זיהומים ועוד. הטכנולוגיה שאומצה על ידי מספר רשויות הציגה תוצאות מדהימות: 90% ממי הגשמים נקלטו וטוהרו ע"י מתקן הביופילטר. כך, תוכל מדינת ישראל לחסוך לפחות מחצית מכמות המים לייצור בהתפלה, והמשמעויות הכלכליות הנגזרות מכך ברורות.

"ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד מים. מי הבארות ומי הגשמים הנם חיוניים לקיומנו" מצהיר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. כדי שלא יווצר מצב שרק רשויות שיכולות להרשות לעצמן יצליחו להשמיש מי נגר, מרכז השלטון המקומי פועל מול משרדי הממשלה לקידום יוזמה לקיזוז תשלומים ברשויות מקומיות שיחדירו מים למי התהום: בעבור כל קוב מים שיוחדרו לאקוויפר, תקוזז כמות זהה של מים לצריכה ביתית או השקייה – במודל שיביא להפחתה במחירים למשקי הבית ובכך ייעשה שימוש מיטבי במי הנגר.

תחום נוסף בו פועל מרכז השלטון המקומי, הוא קידום התייעלות אנרגטית וצמצום צריכת האנרגיה. בעקבות היעדים הממשלתיים בתחום הפחתת צריכת החשמל וצמצום פליטות גזי חממה, מתגייס גם השלטון המקומי לעידוד התייעלות אנרגטית במתקני הרשויות המקומיות. הרשויות מבינות כי צמצום צריכת חשמל במתקני הרשות ופרויקטים של שיפור התשתיות עשויים להביא תועלת בתחומים כלכליים – בהקטנת חשבונות החשמל, סביבתיים על ידי צמצום פליטות, מבחינת השירות לתושב – על ידי התקנת מערכות יעילות וחדשניות. רשויות מקומיות המעוניינות לקדם נושא זה במסגרת מתקני הרשות ולקחת חלק במאמץ הלאומי, מקבלות ליווי במסגרת תכנית משא"ב – מדיניות שימור אנרגיה ברשויות – שהיא מיזם משותף של משרד האנרגיה עם מרכז השלטון המקומי.
עד כה הצטרפו למיזם מעל 20 רשויות, האוספות מידע אודות צריכת האנרגיה שלהן במסגרת סקרים פנימיים, מנתחות את מאפייני הצריכה ומזהות מקומות בעלי פוטנציאל התייעלות מקסימלי. בנוסף, מיישמות הרשויות טכנולוגיות שונות שמובילות להתייעלות בצריכת אנרגיה כגון החלפת נורות במתקני עירייה ובשטח הציבורי לנורות חסכוניות, שמחוברות למערכות חכמות לכיבוי והדלקת אורות אוטומטיים על בסיס חיישני תנועה.

בנייה ירוקה הוא תחום שתופס תאוצה בערים רבות, ואף הוכנס כתקן מחייב באישור חלק מתכניות הבניה העירוניות. ברבות מהרשויות ישנה כיום חובה לבנות ולייצר מתקנים בפרויקטים חדשים או של התחדשות עירונית, בצורה שתכלה פחות משאבים. בנייה ירוקה מבוססת על העמדת מבנים באופן שיכניס פחות חום, שינוי עובי הקירות ובידודם, גודל הצללה מחייב, הגנה מפני רוחות ובנייה באמצעות חומרים שאינם מזיקים לבריאות. בנוסף דואגות רשויות מקומיות לבניית שטחים ציבוריים ירוקים במרחב העירוני,  על ידי שתילת עצים להורדת הטמפרטורה הגבוהה שנוצרת עקב הצפיפות.

על מנת לקדם ייצור אנרגיה יעיל וחסכוני מתגייסות הרשויות המקומיות להצבת מתקנים פוטו-וולטאים המשתמשים באור השמש, ואשר יוצבו על מבני ציבור ומוסדות חינוך, כדי לייצר אנרגיה חלופית לחשמל. בנוסף מקדמות הרשויות את התקנת המערכות במשקי בית, כאשר הכסף שנחסך יושקע בטיפוח הסביבה העירונית. גז טבעי לשם ייצור אנרגיה יוכנס לערים, ועיריית תל אביב יפו כבר מתכוונת להקים מרכזי ייצור אנרגיה שכונתיים, במהלך שנכנס לתוקף כבר בתב"עות שאושרו. הגז הטבעי ידידותי יותר לסביבה, וניתן להשתמש בו בתעשייה, בתחבורה ובייצור אנרגיה לצרכים שונים.

מדינת ישראל עומדת כיום בפני אתגר מממשי בניסיונה לייעל את השימוש האנרגטי היום- יומי ולאמץ כלים חדשניים לשימוש מושכל במשאבים, אתגר שמתחיל לשאת פירות בשנים האחרונות, מתוך ההבנה את מרכזיות הרשויות המקומיות, שמנהלות בפועל את חייהם של 8.7 מיליון תושבי מדינת ישראל, בקידום התהליך.