במשך יותר מחצי שנה התנהלו ישיבות המועצה במודיעין בלובי של העירייה בעקבות מגבלות הקורונה. כולם שמרו על ריחוק, רוב הזמן היו מאופקים וגם כשצעקו אחד על השני, האקוסטיקה הורידה את הווליום לכזה של מוסיקה קלאסית.

ביום רביעי האחרון (5.5), כשנראה שהקורונה החלה לדעוך בישראל, חזרה ישיבת המועצה לחדר הישיבות הרגיל שלה. מקום עם שולחן ארוך ואינספור כיסאות לצדו ולצד הקיר. מקום דחוס, מלא שבו אפשר לנהל דיונים לוהטים יותר. בגלל שרק שני חברי מועצה – ברוך בוכניק וגבי אדרי נעדרו מהישיבה ובשל השתתפותם של ראשי אגפים בעירייה הדחיסות הורגשה עוד יותר. והיו דיונים לוהטים.

הדיון המרכזי של הערב נסב סביב הצעה לסדר של איתי אלמוג בר מ'מודיעין חופשית', לפיה העירייה תרכוש מזרקי אפיפן ותחלקם לעסקי מזון, מסעדות ובתי קפה בעיר. המזרק הזה עלה לכותרות בעקבות מותה הטרגי של אושר דרעי מחצור עילית שנפטרה לאחר שאכלה קינוח חלבי שהוגש לה בטעות. דרעי, שהיתה אלרגית לחלב, היתה במסעדה ללא המזרק.

אלמוג-בר טען שהעלות של מזרק אפיפן היא לא גבוהה. אבל ראש העיר, חיים ביבס וחברי מועצה נוספים שדיברו על המחיר הטרגי שיכול להיגרם אם לא יהיו מזרקים כאלה בשטח, גם הזכירו שהעירייה לא יכולה להביא מזרק כזה לכל עסק ובעיקר חששו מכך שהעירייה עלולה לשאת באחריות במקרה של אסון. הוסכם שיועבר מכתב לבדיקת העניין.

משני צדי השולחן

זו היתה הישיבה השנייה שבה אילן בן סעדון מתפקד כחבר מועצה מן המניין. סגן ראש העיר לשעבר התיישב בקצה השולחן – מול ביבס וניצל את הבמה גם כדי לצלם את עצמו וגם כדי לפרוץ בקרב התנצחויות עם ביבס. זה קרה בעקבות הצעה לסדר אותה העלה - לאסור על ארגונים כמו בצלם להופיע בבתי ספר בעיר. ביבס טען שההצעה פופוליסטית והשניים ניהלו קרב מילולי משני צדי השולחן שהסתיים בדחיית ההצעה.

הצעה מעט דומה העלה גילעד ביהרי שהציע שעמותות שונות, בעיקר כאלו המזוהות עם הציבור החרדי והדתי, לא יוכלו להיכנס לבתי הספר היסודיים בעיר. ההצעה נדחתה בטענה שבבתי הספר, המנהלים.ות והנהגות ההורים מודעות למי שנכנס לבתי הספר ופועלות לפי הנחיות משרד החינוך.

הפוליטיקה הארצית נכנסה אף היא לישיבה. בהירי מהעבודה ועמיעד טאוב נציג הבית היהודי במועצה, שבארצי נמצא בימינה, החליפו חיוכים על ישיבה אפשרית בממשלה. גם חברי הליכוד היו רגועים יחסית למעט הצעקות בין בן סעדון, שעבר בחודשים האחרונים לליכוד וביבס. בהירי אף העיר שהוא וטאוב מסתדרים יותר מהשניים שחברים באותה מפלגה. הפעם ביבס פירגן לבן סעדון על תקופתו במפלגת העבודה, "במשך 20 שנה הוא עשה עבודה יפה שם".