32 שנים עברו מאז ששלושה גברים הצילו את ניו יורק ממתקפת שדים, ובעיקר איש מרשמלו אחד, גדול במיוחד. הסרט "מכסחי השדים" היה דוגמה לסרט שהפך לקלאסיקה עוד לפני שיצא. זה קל. קחו ביל מארי אחד, צרפו אליו את דן אקרויד ואת ריק מורניס, תבלו בקצת סמל סקס תקופתי כמו סיגורני ויבר (גיבורת סדרת הנוסע השמיני), ועל כל זה שימו את הבמאי איוון רייטמן ומה קיבלתם? כאמור – קלאסיקה. ליהוק מושלם, כתיבה שנונה, עלילה מקורית – כל אלו הפכו את הסרט ההוא לכזה שעליו אומרים בגעגועים "כבר לא עושים כאלה".

אחרי חמש שנים יצא החלק השני של הסרט והוכיח שבאמת כבר לא עושים כאלה. לא שהוא לא היה משעשע, אבל איפה גוזר הגוזרי ואיפה ויגו? הסרט השני הצליח בעיקר להוכיח שהקלישאה על סרט ההמשך שנופל תמיד מהמקור פשוט נכונה. האולפנים ניסו לשכנע את הצוות לחזור לחלק שלישי. 30 שנה הם ניסו לשכנע אותם, אבל ריק מורניס החליט לפרוש ממשחק, מארי התנגד נחרצות בטענה שהמשך נוסף יהיה מיותר לחלוטין, ובסופו של דבר טרף מותו של הרולד ראמיס (אגון ספנגלר בסרטים המקוריים) את הקלפים ומכסחי השדים 3 הפך לחלום שלא יתגשם לעולם.

רק שכמו סליימר שתמיד חוזר בסוף, האולפנים החליטו שזה לא הסוף ואיפסו לחלוטין את הזיכיון.

ההודעה על "מכסחות השדים"  נשמעה מבטיחה. קאסט נשי, כריס המסוורת' (ת'ור. פאקינג ת'ור) כפקיד הקבלה שלהם. כל המכסחים המקוריים וחבריהם, אלה שעדיין חיים ומוכנים לשחק הכוונה, בתפקידי אורח. מושלם, לא? במשך חצי שנה נתנו לעצמנו לחיות באשליות, עד הטריילר הראשון. הטריילר הזה הצליח לקבל את התואר המפוקפק "הטריילר השנוא ביותר בהיסטוריה של יוטיוב". בצדק אם תשאלו אותי. הטריילר השני היה גרוע לא פחות. לסרט הגעתי עם אפס ציפיות, ואז הוא התחיל.

לא מפסיק להצחיק

אז בואו נתחיל בהתחלה. סיפור המסגרת די דומה. שלוש מדעניות (קריסטן ויג, מליסה מקארת'י וקייט מק'קינון) נזרקות מהאקדמיה ולאור חוויה על טבעית שעברו, מחליטות לפתוח עסק לגירוש שדים ורוחות שמחליטים בדיוק להטריד את תושבי ניו יורק. אליהן מצטרפת פאטי (לסלי ג'ונס), אישה שחורה שלא מבינה כלום במדע, אבל מכירה את ניו יורק ויכולה להשיג אחלה אוטו. הארבע מגלות במהרה שהסיבה להתפרצות מגפת הרוחות היא מתקנים קטנים וממזרים שמפזר אלמוני ומטרתם להגביר פעילות פאראנורמלית והתוצאה – רוחות.

וידאו: הטריילר הרשמי

רואן (ניל קייסי), אותו אלמוני, החליט שהאנושות איבדה את זכותה להתקיים ומעוניין לזרוק את האנושות, יחד עם העולם כולו, לעזאזל. פשוטו כמשמעו. מכסחות השדים מוצאות את עצמן במשימה גדולה הרבה יותר משיכולות היו לדמיין.

למכסחות השדים היה רף גבוה מאוד לעמוד בו. להיות אתחול מחדש של אחד מסרטי הקולנוע האהובים בכל הזמנים זו לא סתם משימה קשה, היא כמעט בלתי אפשרית. האם אחרי טריילרים איומים ומסע השמצות אינטנרטי מטורף הסרט באמת כל כך גרוע? התשובה היא שלא. למעשה זה אחד הסרטים הכי כיפיים שיצא לי לראות בשנים האחרונות.

הוא לא מפסיק להצחיק,  יש לו הומור שנון ומשעשע,  לא דומה להומור של המקור, אבל לא נופל ממנו, הקאסט הנשי מצליח ליצור דינמיקה מצוינת, כמעט כמו של המקוריים, במובנים מסוימים אפילו טוב יותר (איפה  פאטי ואיפה וינסטון...), להצליח להיות סרט מקורי לחלוטין עם עלילה שונה, כתיבה אחרת, בדיחות ייחודיות (כריס המסוורת' כפקיד קבלה יפה וטיפש) ובכל זאת להזכיר את הדברים הטובים בסרט המקורי ולארגן לנו מדי פעם מחוות למקור (מי אמר ביל מארי, דן אקרויד, ארני הדסון, סיגורני ויבר ואנני פוטס בתפקידי אורח קטנטנים?).

הסרט הזה מצליח להצחיק בערך אחת לדקה וחצי, להיות מפחיד במידה סבירה (יותר מהמקוריים) ובעיקר הוא מצליח איכשהו להשכיח שאנחנו מצפים אולי למשהו שהוא לא, והוא לא מכסחי השדים  של 1984 ולא מתיימר להיות.

בין אם אתם מעריצים  את המקור ובין אם מעולם לא ראיתם אותו או שרחמנא ליצלן לא אהבתם אותו, מכסחות השדים הוא סרט קיצי ומהנה.

הציון שלי: 4 כוכבים.