כבר כתבתי כאן בעבר שסרטי הקומיקס מבוססי היקום של מארוול הם בלאגן אחד גדול, והאיכות היא בדרך כלל תלוית אולפן. השבוע אנחנו הולכים לצד שנחשב באופן מסורתי פחות מוצלח,  זה של אולפני פוקס המאה ה-20 שהביאו לנו מצד אחד סרטי מופת כמו "העתיד שהיה" ו"דדפול", אבל מצד שני נפילות כמו "המפלט האחרון" (השלישי בסדרת אקס מן) ו"ארבעה מופלאים" המזעזע.

סדרת אקס מן ידעה עליות וירידות במהלך חייה הקצרים. אחרי שני סרטי פתיחה מוצלחים הגיעו שני סרטים מושמצים במיוחד ("המפלט האחרון" ו-"וולברין המקור"). אחריהם "הוולברין" שהיה בינוני אך סביר ואז שני העילויים, "העתיד שהיה" ו"דדפול".

וידאו: הטריילר הרשמי

;feature=youtu.be

אחרי "העתיד שהיה" היו הציפיות בשמיים. הסרט ההוא, זה ששילב בין שני היקומים המקבילים של אקס מן, המסורתי והחדש, נחשב לאחד מסרטי הקומיקס הטובים של השנים האחרונות ובוודאי שהטוב ביותר בסדרה. העתיד נראה מבטיח, ואז הגיעה האפוקליפסה.

אחרי שהסדרה החדשה למחצה, זו בכיכובם של ג'יימס מק'אבוי ומיכאל פסבנדר כפרופסור קסבייר ואריק לנשר (מגנטו) בהתאמה, החזירה אותנו לשנות השבעים, הגענו הפעם לשנות השמונים העליזות. סוכנת ה-FBI מוירה מק'טאגרט (רוז באיירן) חוקרת קבוצה שסוגדת לכוח עתיק, ומצליחה לעורר אותו בטעות. מדובר במוטאנט העתיק ביותר, אולי הראשון אי פעם, עין סבאח נור (אוסקר אייזק) שמסוגל לשאוב את כוחותיהם של מוטאנטים אחרים ולהפוך אותם לשלו. נור ששלט בעבר בעולם כפרעה, מתבונן בחברה האנושית של שנות השמונים ומחליט שהגיע הזמן להשמדה המונית נוספת (בצדק, זוכרים את התסרוקות? פלא שלא הושמדנו בתאונת ספריי נוראית).

נור, המכונה אפוקליפס בשל מנהגו המגונה להשמיד את מרבית האנושות אחת לזמן מה, מתחיל לגייס לצידו את ארבעת פרשי האפוקליפסה שלו, מוטאנטים שיסייעו לו במלחמה באנושות. את אורורו מונרו המוכרת כסטורם (אלכסנדרה שיפ), את פסיילוק (אוליביה מאן) ואת אנג'ל (בן הארדי) ולבסוף גם את מגנטו שהסתתר בפולין לאחר אירועי הסרט הקודם.

מבלי להיכנס לספוילרים, אפוקליפס הוא נבל מהסוג שנכנס לסדרה כשהיא מבשילה לקבל אותו. הוא חזק בצורה בלתי רגילה, הוא מערבב את הקלפים מחדש, הופך אויבים לבני ברית וחברים לאויבים ומשאיר אחריו עולם חדש שעל בסיסו אפשר לבנות. הוא רשע לא בגלל מורכבות נפשית כזו או אחרת, לא בגלל טראומת ילדות או אהובה שברחה, הוא רע כי זה התפקיד שלו. אפוקליפס הוא בעצם סוג של פקיד חדור מטרה. הוא יודע שתפקידו להשמיד את האנושות והוא משתדל לעשות אותו היטב גם  כי הוא נהנה מעבודתו, אבל בעיקר כדי להרגיש ראוי לפרס העובד המצטיין.

כפי שכבר ציינתי בעבר, כמעט כל סרט אקשן נמדד על בסיס הרע שעמו מתמודד הגיבור, ואפוקליפס אינו שונה. מדובר בסרט לא מורכב, לא עמוק, אבל כזה שעושה את העבודה ביעילות. זה סרט גיבורי על והוא מביא גיבורי על בכמויות, על שלל כוחותיהם והאפקטים המיוחדים הנלווים. אם ציפיתם לסטנדרט שאליו התרגלנו ממארוול של השנים האחרונות אתם צפויים להתאכזב. אם ציפיתם לסרט אקשן רווי פיצוצים שיעביר לכם בכיף שעתיים וחצי, הגעתם למקום הנכון.

בכל זאת, ראוי לציין שלעיתים נדמה שהסרט מתחמק בכוח מלקבל עומק או נופך נוסף. דמותה של מיסטיק בגילומה של ג'ניפר לורנס עוברת תהליך של ממש לאורך הסדרה בכלל והסרט הנוכחי בפרט. אנחנו רואים חלקיקי שברירים של התהליך הזה, אבל בכל פעם שנראה לרגע שבעוד שנייה יקרה כאן משהו מעבר לעוד הנהון או סיסמה נבובה, אנחנו מקבלים בדיוק את זה. מיסטיק היא ללא ספק הפספוס הגדול של שלושת הסרטים האחרונים. מי שיכולה הייתה להיות, ובעצם גם הייתה, דמות הציר של הסדרה הנוכחית, נשארה לא יותר מהבטחה לא ממומשת לגאולה.

בסופו של דבר למרות שמדובר בסרט כיפי ומגניב, הסרט השלישי, כפי שמציינת דמותה של ג'ין גריי (סופי טרנר ממשחקי הכס) כשהיא יוצאת מ"שובו של הג'דיי" בקולנוע, הוא תמיד הכי פחות טוב.

הציון שלי: 3 כוכבים