כל הורה מצא את עצמו אי פעם בחייו עומד מול ילדו, תוהה על קנקנו. הילד הפריע בכיתה, השתולל בסופר, חולם בהקיץ הרבה, קורא לאיטו, גרוע בחשבון. האם זו התנהגות אופיינית לבני גילו, או האם מונחת כאן בעיה ממשית שאנו עלולים לפספס?

קשה מאוד להגיד על מי להפנות את ילדו לאבחון וטיפול ומי לא. הורים רבים תוהים בינם לבין עצמם האם יש לשלוח את הילד לאבחון. אם אתם מוצאים את עצמכם ביניהם - אל חשש. תמיד טוב לדעת מול מה אנו מתמודדים, כדי שנוכל לטפל בבעיה באופן המיטבי ביותר.  אם אתם מרגישים שלילד קיימים קשיים מסוימים, עדיף פשוט לגשת לאבחון ולברר לעומק את הבעיה, לאתר ולאבחן את הקושי באופן מקצועי. אם הילד יצטרך טיפול, עדיף להתחיל בו כמה שיותר מוקדם. חשוב למנוע תסכול מהילד. אם לא עלתה בעיה מיוחדת מהאבחון – בסדר. העיקר שבדקתם.

מלבד ה"תיוג", אבחון מקצועי יכול לתת הבנה משמעותית על חוזקות הילד, יחד עם החולשות. ניתן לראות את דרכי החשיבה שלו ודרכי פתרון הבעיות. אפילו את מצבו הרגשי. עם הבנה שכזו, נוכל לדעת איפה בדיוק יש לחזק את הילד, איפה אפשר יותר לשחרר, ולמצוא את דרכי הלמידה היעילות ביותר עבורו.

אם כן, איך באמת נדע אם יש לגשת לאבחון? ישנם כמה תמרורים המורים לנו לעצור ולבדוק.

קושי בהוצאה לפועל של היכולת - אם אתם מרגישים כי בילד קיימים יכולות הרבה יותר גדולים מאלו שבאים לידי ביטוי בפועל, למשל, משוחח איתם באופן נרחב על מה שלמדו בשיעור היסטוריה, אך מתקשה לנסח את הידע שלו במבחן בכתב.

פער משמעותי בין אפיקי למידה שונים - אם ישנו פעם גדול בידע בין מקצועות שונים (הצלחה גדולה בספרות, אך כישלון באנגלית).

קושי בהתרכזות במטלה לימודית לאורך זמן - הילד מוסח בקלות וקשה לו להתרכז לאורך זמן במטלה הנתונה לפניו.

הפגנה של קריאה משובשת או קריאה בקצב מאוד איטי.

 תסכול של הילד והימנעות ממטלות לימודיות (למשל דחייה חוזרת ונשנית של שיעורי הבית).

קושי בזיכרון השמיעתי או החזותי.

כל אלו עלולים להיות סימנים לבעיית קשב וריכוז שאותם  חשוב כי גורם מוסמך יבדוק.

יותר מהכול ,אם אכן הילד אובחן כלקוי למידה, חשובה ביותר התמיכה וההכלה של ההורים. על ההורים להבין כי הילד עומד בפני קושי ממשי, לא רק "עצלנות". עוד חשוב לזכור כי לכל בעיה העולה מהאבחון יש פתרון ומגוון דרכים לטיפול. לאחר האבחון הילד זקוק להרבה חום ואהבה. יש להפנים כי הבנה של המצב רק תעזור לנו להתקדם הלאה. יש להשתמש  באבחון כמקפצה לשינוי, לא להתקבע בתפיסה ש"הילד בעייתי". יש היום הרבה דרכי טיפול (החל מריטלין וכלה בפרחי באך). הילד יכול להגיע רחוק - אם רק תהיה את ההכוונה הנכונה.