צילומים: אילוסטרציה

כל מי שהתחתן מכיר את הרגע הזה: התרגשות בשיאה, מוסיקה, אולם מפואר, כל החברים והקרובים שהיו לך אי פעם מקיפים  אותך, אותה אישה שאתה מאוהב בה מחכה לך כבר מתחת לחופה, אתה יושב  מול הרב על מנת למלא את סכום הכתובה  הרב אומר שצריך למלא את הסכום השורה הריקה, ואתה בקריצת עין  ובצחוק זורק: "חמסה ,חמסה, חמסה 555,000 שקל"...

אין לך מושג על מה אתה חותם זה נראה כ"קטע" נחמד בחתונה, הרי הגיע הרגע המאושר בחייך, הסכום ...בטח חסר משמעות, מתרגשים, צוחקים על המילים המוזרות " הוי לי לאינתו..." וזהו. 

אז זהו שלא.

חבר יקר, ברגע שמילאת את הסכום הזה וחתמת  כדאי לך להיות הבעל הכי אוהב והכי סלחן והכי רגיש בעולם או שכדאי שתתחיל לחסוך.. הרעיון ההלכתי העומד מאחורי חיוב האיש  בכתובה, מופיע בתלמוד הבבלי שנערך לפני כ-1500 שנה, "בכדי שלא יהיה קל בעיניו להוציאה" (מסכת בבא קמא פ"ט ע"א). דהיינו  כתובה היא בכדי שהאישה תחוש בטוחה במערכת הנישואין ושבעלה לא יוכל על דעת עצמו לגרשה, ואם ירצה אמנם לעשות כן, יחויב בסכום אליו התחייב בכתובה.

טעות נפוצה היא לסבור כי החבות  בתשלום הסכום הנקוב בכתובה  נוצרת  במקרה של התנהגות לא נאותה של הגבר ומהווה  מעין קנס עקב אשמה. החיוב בכתובה נובע מעצם רצון הגבר לפרק את קשר הנישואין ולהתגרש. קרי עצם הגשת תביעת גירושין ע"י גבר כשהאישה אינה רוצה בכך יש בכדי לחייבו בכתובה מבלי קשר לאשמה כלשהי.

לאור האמור אך ורק במקרה שאישה יוזמת את הגירושין הבעל אינו חייב בכתובה. ומכאן, שאותו מסמך אשר עליו חותם הגבר במעמד טקס הנישואין יש בו כדי לחייבו בפועל בסכומי עתק ולו רק בגלל עצם הרצון לגרש את אשתו. קיימת כאן התחייבות משפטית חוזית לכל דבר.

אין ספק שהעובדה שבית הדין מחייב בכתובה בימינו הינה בעייתית, שכן אין כל קשר בין המציאות בה נוצרה הכתובה והתקופה אז לתקופה היום.

קשה להתעלם מכך שהמסמך בניסוחו הינו מעט אנכרוניסטי, בראש ובראשונה בחוסר השוויוניות שבו שהרי לכאורה מדובר בהטלת מסכת חבויות של האיש כלפי האישה.תישאל השאלה מדוע אין במסמך חבויות זהות ו/או חופפות של האישה כלפי בן זוגה?

כמו כן יש בעייתיות רבה בכך שאדם החפץ להתגרש יחויב בפיצוי בשל עצם רצונו לסיים את הקשר. חרף האמור בית המשפט העליון נכון להיום אינו מתערב בהחלטות בית הדין הרבני לגבי חיוב כתובה, ומאפשר סנקציות לביצועה תוך התעלמות בוטה מהבעייתיות שבה. אין ספק שנושא הכתובה חי היום ובועט, בצדק או שלא.

חוזה הכתובה, ניתן ליישום ומימוש כחוזה רגיל, בנסיבות אלו כמובן שחובה על גבר או אישה המנהלים הליך גירושין לתכנן את צעדיהם היטב בכדי להביא לתוצאה האופטימלית בכל הקשור לזכאות בקבלת כספי הכתובה או לפטור מחיוב בה.

טיפים לבעלים שהתחייבו לסכומים אגדיים

1. אל תמהרו בשום אופן להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, גם אם הזעם רב והסבל במחיצת בת הזוג גדול. היוועצו היטב בטרם הגשת תביעה שכזו שכן עצם התביעה, בלי קשר לאשמה כלשהי, יש בה כדי להביא עליכם חוב של מאות אלפי שקלים, גם אם אתה אב ובעל למופת מסור נאמן ואוהב.

2. אם זה לא מסתדר בינך לבין מי שהייתה פעם אהובת ליבך, אל תמהרו לעזוב את הבית ...עצם עזיבת הבית מהווה עילה  לחיוב בכתובה, אפילו אם בת הזוג תגיש את תביעת הגירושין, שכן  האישה יכולה לומר שאתם יזמתם את פירוק המשפחה ולכן לא נותרה לה ברירה.מבלי קשר לכך שעצם עזיבת הבית ע"י אחד מבני הזוג בלי הסכם מוסדר והכנה מסודרת לילדים נתפסת כטראומה.

3. החלטתם להיפרד?  התייעצו ובדקו היטב בכדי להבין איך נכון לעשות זאת, אם בכלל ובאיזה שלב.

4. הלהיטות שלכם להתגרש עלולה להיות בעוכרכם: תמיד מציעים בבית הדין תתגרשו ואח"כ נדון על הכתובה, אם אמנם תתנהלו כך וקודם תתגרשו בטרם הסדרת עניין הכתובה, כדאי שתכינו את הצ'ק. חשבו על אקט הגירושין כספח לכרטיס כניסה לסרט (וזה באמת סרט) ברגע שמוציאים את הספח התחייבתם בכתובה אין דרך חזרה, אין ביטולים ואין החזרים.

5. והכי  חשוב, זכרו:  התחתנתם, התחייבתם, אתם בכל זאת רוצים לפרק את החבילה ומי שהייתה פעם בחירת לבכם  רוצה להמשיך  ולנסות לתקן?  אולי תתנו צ'אנס נוסף לאהבה.

במחשבה שנייה, אולי זו המטרה האמיתית של הכתובה.

"חבר יקר, ברגע שמילאת את הסכום הזה וחתמת  כדאי לך להיות הבעל הכי אוהב, הכי סלחן והכי רגיש בעולם - או שכדאי שתתחיל לחסוך.. הרעיון ההלכתי העומד מאחורי חיוב האיש  בכתובה, מופיע בתלמוד הבבלי שנערך לפני כ-1500 שנה, "בכדי שלא יהיה קל בעיניו להוציאה" (מסכת בבא קמא פ"ט ע"א). דהיינו  כתובה היא בכדי שהאישה תחוש בטוחה במערכת הנישואין ושבעלה לא יוכל על דעת עצמו לגרשה, ואם ירצה אמנם לעשות כן, יחויב בסכום אליו התחייב בכתובה"