מאת: שירה ויגוצקי, עמותת "תושבים משפיעים במודיעין".
צילום בשער: מודיעינט
יום הכיפורים היה מאז ומתמיד יום זיכוך הנפש עבורי. יום בו חשבון הנפש נמצא בעצימותו הגבוהה ביותר והתנהגותי פורקה לגורמים, בותרה לתתי קטגוריות אשר המנעד שלהן נע בין חרטה- גאווה- החלטה לשינוי.
כנערה, חשבון הנפש אף פעם לא היה ביני לבין המקום אלא ביני לבין עצמי. שהרי חונכתי כי לאן שלא אלך צופים בי מלמעלה ולפיכך אני נותנת מידי ערב דין וחשבון יומי על התנהגותי החיצונית, ומשכך, מעולם לא הוכרחתי לתת דין וחשבון על התנהגותי הפנימית. בְּשֶׁל זֹאת, יום הכיפורים היווה יום מושלם למירוק וזיכוך המחשבות והמעשים שלא תמיד נתתי עליהן את הדעת, בו בעת.
לאחרונה העולם הגיאו פוליטי גועש ורועש מנוכחותה של נערה אחת שבדית, גרטה ת'ונברג, אשר החליטה כי ראתה די והותר והיא יוצאת, למעשה, להציל את העולם. בנאומה בוועידת האקלים בחודש שעבר בניו יורק, נזפה במכובדים ואמרה "המסר שלי הוא שאנו צופים בכם". "זה לא בסדר. לא הייתי צריכה להיות כאן. הייתי צריכה להיות בבית הספר בצד השני של האוקינוס. אך אתם באים אלינו, הצעירים ולוקחים מאיתנו את התקווה. כיצד אתם מעזים? גנבתם את החלומות שלי, את הילדות עם המילים הריקות שלכם. אנשים סובלים, אנשים מתים, מערכות אקולוגיות שלמות קורסות ואנחנו בתחילתה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם יכולים לדבר זה על כסף וסיפורי אגדות על צמיחה כלכלית נצחית? כיצד אתם מעזים?"
גרטה מנציחה את הידיעה כי אף אחד אינו קטן מכדי לחולל שינוי בסביבה.
גם אנחנו, השקועים בדלת אמותינו יכולים לעשות חשבון נפש סביבתי ולהחליט על שינוי כלשהוא שאנחנו יכולים ליישם מדי יום בעולמנו ובכך להשפיע על הסביבה ועל הסובבים אותנו. או אם לצטט את פרופ' יונתן דובי מאונ' בן גוריון "בעיות סביבתיות לא ייפתרו עם סיסמאות. כשמתמודדים עם בעיות מדעיות ומהן גוזרים מדיניות, עדיף להשאיר רגשות בחוץ." אך על דבר אחד אין עוררין, והוא שכולנו צריכים להיות בעלי עניין בהצלת כדור הארץ."
לאחרונה קראתי כמה דוחו"ת אשר מדברים על חוסר היעילות הכלכלית במחזור בקבוקים. אני חייבת להודות כי דוחו"ת אלו הצליחו לעשות שמות במוחי ולבלבל לי לגמרי את סדר החשיבה. בתור קפיטליסטית מובהקת מחד וכפעילה של איכות הסביבה מאידך, לפתע שני העולמות התנגשו להם באחת. אני עדיין הופכת בעניין לכאן ולכאן ומקווה כי עד יום הכיפורים אגיע למסקנות מזככות.
אני, אשר קטונתי מלצאת למאבק כדוגמת גרטה או פרופסור דובי הנכבד, עושה את השינויים וההתאמות בדלת אמותיי. את חשבון הנפש הסביבתי שלי. בעניין צריכת מוצרים אשר אינם מתכלים כמוצרים חד פעמיים, שימוש בקש חד פעמי עד לבחירה באיזה רכב לנהוג ועד כמה אני מזהמת את הסביבה של כולנו בהתנהגותי האישית שלי. אני מבינה שאני, כאינדבדואל, לא אוכל לעצור תהליכים פיסיים אשר מתרחשים, אבל כן אוכל להשפיע ולו בזעיר אנפין על הסביבה הישירה שלי. אין ספק כי התנהגות היחיד משפיעה רבות על הסביבה כולה.
אני קוראת לכל אחד ואחת מאיתנו לקחת יוזמה ואחריות אישית ולקבל החלטה אחת, עבור השנה החדשה, שתסייע לסביבה. זה יכול להיות חסכון במים, מיחזור כלשהוא, נסיעה משותפת לעבודה או כל דבר אחר שנראה לכם חשוב. אם כל אחד יקח צעד אחד קטן, יחד נוכל לקחת אחריות ולהשפיע על עתידו של כדור הארץ.
