עבור המון זוגות, להביא ילד לעולם זה משהו שממש פשוט לעשות. מדברים על כך, מחליטים מתי, ועושים אהבה. יש זוגות שלא שפר להם מזלם ולהביא ילד לעולם זה משהו קצת יותר מסובך.

כשרוצים ילד ראשון ואנחנו זוג צעיר מלמדים אותנו שצריך לחכות עד שנה, לפני שמתחילים להילחץ ומתחילים סבב בדיקות, נכון זה מה "שצריך לעשות". אבל ויש כאן אבל גדול שכחו להגיד לנו מה עושים עם הלחץ וחוסר האונים כשהילד לא מגיע בדיוק בדיוק כשתכננו.

הלחץ הזה לא מגיע רק אצל זוגות, שרוצים ילד ראשון. הלחץ הזה מגיע גם אצל זוגות שיש ילד אחד או שניים ופתאום רוצים עוד אחד ולא הולך, או חלילה יש משהו שעוצר את ה"רכבת" הזו, שתכננו עליה שתגיע בדיוק בדיוק בזמן.

והזוגיות כאן עוברת כל כך הרבה דברים, שבדרך כלל מדברים עליה רק בחדרי חדרים ולא מוצאים אותה החוצה. הזוגיות הזו ש"רגילה" לשיגרה של דברים שעושים ולא יודעת איך להתמודד עם הדבר הזה ש"נפל" עלינו. אף רופא לא מספר מה הולך לקרות, כיוון שהם יודעים לספר רק בגדול מה הולך להיות, ואז מתחילים כל מיני מושגים של פרוטוקולים, מה זה הפרוטוקולים האלו, ארוך קצר וכו', כל מיני תרופות שצריך להזריק וואו...

תנסו לעשת דברים שאתם אוהבים ביחד יותר, תנסו לעשות אהבה ולא לנסות להביא ילד. תתכנו את השבוע שלכם שיהיה לכם זמן של דברים, שאתם אוהבים לעשות כל אחד בעצמו וגם ביחד, הרי אנחנו חיים תחת לחץ כל הזמן, אז להכניס את הלחץ גם להבאת ילד לא תעזור נכון? אז אם אתם אוהבים לרקוד, זה הזמן לחזור לרקוד, אם אתם אוהבים לשיר זה הזמן לחזור לשיר

יש כאן סחרחרה ענקית ומה קורה לנו כאן בתוך כל זה? איפה אנחנו שמים את כל התחושות שלנו עם ה"רכבת" הזו שנוסעת ולא עוצרת בשום תחנה בשביל שניה אחת להבין מה קורה לנו כזוג.

בדרך כלל בתוך זוגיות שחווה משבר כזה התקשורת היא על אחת כמה וכמה חשובה וחייבת להיות מדוייקת תחושתית, כיוון שאם שני בני הזוג לא יצליחו לדבר את תחושותיהם, כמו שצריך דהיינו אנחנו לא נצליח לעבד את מה שעובר עלינו וייפער איזה בור קטן שלשם נכניס את הכל ואז מה יקה עם אותו הבור?

אז מה עושים?

מתחילים לרשום יומן משותף, על התהליך שעוברים, אוף יומן משותף לרשום זה ממש לנשים, אז לא חייבים ממש לקחת דף ועט או חלילה מחברת מגניבה ויפה, אבל צריך לדבר את מה שעוברים, כל יום, כל יום הוא יום חדש עם תחושות חדשות, או בדיקות חדשות או ציפיה חדשה. גם בזמן הזה שעדיין לא התחלנו בדיקות או לא התחלנו תהליך עם רופא חייבים לדבר על מה שרצינו שייקרה היום, בדרך כלל אנחנו הנשים "חופרות" כן כן זו התוית שהדביקו עלינו, אבל בבקשה מכם הגברים תהיו חלק גם בחפירות האלו, יש מצב שחפירות אלו יביאו לכם את הילד הנכסף.

כולם אומרים לכם שאם תרגעו זה יגיע בלי בעיה, יופי איך להרגע, אנחנו ממש רוצים ילד, להרגע אומר לא לתכנן בדיוק בדיוק מתי הוא יגיע ומתי תהיה הלידה, הרי זה לא בידיים שלנו נכון?

תנסו לעשת דברים שאתם אוהבים ביחד יותר, תנסו לעשות אהבה ולא לנסות להביא ילד. תתכנו את השבוע שלכם שיהיה לכם זמן של דברים, שאתם אוהבים לעשות כל אחד בעצמו וגם ביחד, הרי אנחנו חיים תחת לחץ כל הזמן, אז להכניס את הלחץ גם להבאת ילד לא תעזור נכון? אז אם אתם אוהבים לרקוד, זה הזמן לחזור לרקוד, אם אתם אוהבים לשיר זה הזמן לחזור לשיר, תעשו דברים שמשחררים את הגוף והנפש.

וחזרנו שוב ליומן המעצבן הזה, תתמללו את הרגשות שלכם, תעלו אותם על הכתב, או דברו אותם כל הזמן.

בהצלחה.