בכל  פעם כשאתם אומרים לילדכם שהגיע הזמן ללכת לישון הוא מתחיל להתווכח, כשאתם מזכירים לבתכם להכין שיעורים היא מבקשת לדחות אותם למחר, כאשר אתם לא מרשים שחברים יגיעו או שהילדים ילכו אליהם מתחיל משא ומתן?

אם כן על מה מנהלים משא ומתן? הבסיס לתשובה נעוץ במשפט "על כל דבר, כל הזמן, תמיד, עם כולם בכל מקום". אין זו תשובה מתחכמת - זו המציאות. בכל נקודת זמן, כמעט מול כל אדם או כל גוף, אנו מנהלים דיאלוגים, משא ומתן, עימותים או ויכוחים – מתוך רצון ומניע לשפר את מצבנו.

הבית משמש כזירה חשובה לניהול משא ומתן: מול הורים, משפחה, ילדים, בן הזוג, חברים, שכנים, מורים, הורי ילדים שלומדים באותה כיתה, גננת, בעל מקצוע המגיע לבצע תיקונים בבית, ולכן, הורים רבים מוצאים את עצמם בוויכוחים אינסופיים עם ילדיהם בנושאים שונים. וויכוחים אלו מעייפים מאד וגורמים למרבית ההורים להרים ידיים ולוותר. מומחים רבים מאמינים שניהול משא ומתן עם ילדים תורם להתפתחותם ומלמד אותם להשתמש בכלי חשוב שישרת אותם גם בהמשך חייהם.

 אם לא נלמד אותם לשתף פעולה עם ההורים, הם יתקשו לשתף פעולה עם אנשים אחרים בעתיד.

לא קל ללמוד איך לנהל מו"מ עם ילדים. מדוע? כי יש תחושות, ויש תסכולים ויש אגו. כדי להנחיל נכון את המו"מ, קודם צריכים ההורים ללמוד איך להתמודד עם התחושות שלהם לפני שניגשים למו"מ עם הילדים. הניסיון מראה שכשמנסים להתמודד עם הילדים מתוך תסכול וסערת רגשות, היכולת לנהל את הקונפליקט בצורה יעילה נפגעת באופן משמעותי.

משא ומתן אינו בהכרח שיח של צעקות והתלהמויות.. אפשר ורצוי בגובה העיניים כשהמבוגרים פנויים רגשית ומעיסוקים. נזכור גם שלכל מו"מ יש מחיר ותועלת! ישנם סוגים שונים של פערים במשא ומתן. בחרתי להתמקד במספר מאפיינים קלאסיים, שרוב ההורים מכירים ולרוב גם נמצאים בפערים אלו.

הבית משמש כזירה חשובה לניהול משא ומתן: מול הורים, משפחה, ילדים, בן הזוג, חברים, שכנים, מורים, הורי ילדים שלומדים באותה כיתה, גננת, בעל מקצוע המגיע לבצע תיקונים בבית, ולכן, הורים רבים מוצאים את עצמם בוויכוחים אינסופיים עם ילדיהם בנושאים שונים. וויכוחים אלו מעייפים מאד וגורמים למרבית ההורים להרים ידיים ולוותר

לחץ של זמן - כאשר אחד הצדדים נמצא במצב זה. לדוגמא, לפני יציאה מהבית, בעת שיחת טלפון חשובה...מתחילות הבקשות, ואז כמעט תמיד תהיה הסכמה של ההורה למרות ההיגיון שידוע מראש.

פערי כוחות - אם יודעים שאין איזון בין הכוחות ולמרות זאת מנהלים משא ומתן , יהיה קל יותר להגיע לתוצאות.

פערי מוטיבציה - נמצא שתמיד אחד יהיה חדור מוטיבציה להשיג מהצד השני.  

רציונל מול אגו – אני אוהבת להשתמש במושגים הפשוטים רגש ושכל. אם הילד נמצא בסערת רגשות, ההורה חייב להיות שכלתני כדי להוביל את המו"מ. לא לתת לאגו לנהל את העניינים.

חכם מול צודק - בכך מונעים "מלחמה" או "פיצוץ". חשוב לאזן בין הצדדים, להכניס לפרופורציה.

כמעט בכל מקום ובכל זמן מנהלים מו"מ. לעתים, עושים זאת בחוסר חשק. לעתים, בזלזול, ולעתים – בלי לשים לב שהילד שמולנו גרר אותנו לתוך העולם הזה.

אז מה רצוי לעשות

1. להתחיל את השיחה מתוך הסכמה. חשוב לנסח את הבקשות, כך, שהן תהיינה מנוסחות באופן כזה שהילד יאמר "כן". למשל, אם רוצים שייגש להתקלח...עדיף לשאול "אתה רוצה ללכת לבד או שאני אכנס איתך"? מאשר גש להתקלח! כאשר ניתנת לילד את הבחירה הוא מרגיש עצמאי ושולט במצב ובאפשרויות שמולו.

2. לערב את הילדים בקבלת החלטות. לדוגמא: כמה זמן אתה עוד צריך למשחק לפני שתגיע לאכול, לישון, למקלחת...ברגע שהילד שותף להחלטה, הוא יידע להגיד בדיוק מתי יסיים את המשחק או כול עיסוק אחר.

3. כאשר הילד מבין את נקודת המבט של ההורה, קל לו לשתף פעולה.

לדוגמא: אם מסבירים לו מדוע יש להגיע מוקדם הביתה. "אנחנו צריכים להגיע מוקדם כי יש להתכונן לארוחת ערב או כי הערב אבא ואני יוצאים ועלינו להתארגן בהתאם"... חשוב שתדעו שילדים מבינים ומקבלים בהבנה רבה יותר את הבקשות שלנו.

4. חשוב להתאים את המו"מ לגיל הילדים. למשל, עם מתבגר אפשר לדון בשעת החזרה הביתה לאחר בילוי עם חברים, עם ילד שאינו יודע לקרוא שעון, קשה לנהל משא ומתן מתי יעלה למיטה. לכן יש להגדיר לפי המשימות. למשל, כשתסיים את המשחק או כשתסיים לראות את התוכנית.

5. פסק זמן – הפסקה (ולא החטיף). כאשר העניינים מתלהמים ואנו ההורים מאבדים את העשתונות, יש לקחת הפסקה כדי לחזור ולנהל את המו"מ מתוך שיקול דעת. זכרו, להיות חכם ולא צודק!!!

6. ממליצה מאוד על כתיבת הסכמים במיוחד עם מתבגרים. הסכם משמע קבלת החלטות באופן רשמי ומחייב.

7.  להיעזר בפתקים ופחות בדיבורים (כמובן עם ילדים שקוראים). למשל, לכתוב "מזכירה לך להחזיר את התיק למקום" או "לסדר את החדר". הרבו להשתמש במילה "תזכור" ולא "אל תשכח".

8. להורים יש את המילה האחרונה. זה אינו אומר שהם אינם מכבדים את דעתם של הילדים, אבל הם הגורם האחראי ולכן הם גם המחליטים. חשוב להגיד שדעת הילדים נלקחה בחשבון, אך בסופו של דבר הם יחליטו מתוך אחריות לשלומם ולבריאותם.

9. זכרו ההורים, לא כול נושא מתאים למשא ומתן ואין מנצחים ומפסידים בשיח זה.

10. לא לפחד לנהל מו"מ עם הילדים ובכול גיל. חלק מדיאלוג זה הוא גם לחזור על הגבולות שאנו ההורים מציבים.

בהצלחה.