החגים נועדו לשמח אותנו, אולם לעיתים הם גם מקור ללחץ נפשי, לחרדה, כעס ואפילו דיכאון. רגע לפני כניסת החג, קצת רקע תיאורטי על מקור הלחץ ודרכים כדי להקל על העומס ולקבל את החג ביתר קלות.
תקופת החגים יש בה מן השמחה וההתחדשות. זוהי תקופה המסמלת סיומם של דברים, ופתיחה של דברים חדשים. את ההתרגשות לקראת בוא החגים, נראה בהשקעה הפיסית והרגשית של האנשים לקראתם. אם באירוח, קניות, בתכנון תוכניות בילוי, בשינויים ובהתחדשות בספירה הביתית. יש כאלה שיחכו לחגים כדי לממש התחלות חדשות אלה, ויש כאלה שעבורם החג יסמל קושי ומיאוס. ה
אם החגים יוצרים מתח ומהווים נקודת משבר במשפחה? התשובה היא לא. החגים לא יוצרים משברים. קונפליקטים רדומים שלא נוברים בהם בחיי היומיום מתעוררים פתאום לחיים בתקופה זו. אוירה של משבר, מתח או כול סוג קושי אחר, מבליטה את חוסר הרצון לאיחוד משפחתי. כאשר האיחוד הזה גם נכפה, העסק הופך להיות מטרד עד כדי הפיכת החג למשהו עוין ובלתי נסבל. רבים הסיפורים על חגים שהסתיימו בגירושין, סכסוכים משפחתיים עד כדי נתק ועוד.
מחקרה של הילית הירש - נסג' עסק בתחושתם של גברים ונשים יהודים, בני 18 ומעלה, לגבי חיי היומיום, המשפחה, העבודה והתחושה הכללית לפני ואחרי החגים (כשמדובר בחגי: ראש השנה, פסח, חנוכה ופורים). ממחקרה נמצא כי החגים ראש השנה ופסח הם החגים עם רמת הדחק הגבוהה ביותר ביחס למשפחה, שכן, את החגים הללו נהוג לחגוג בהרכב גדול והם בעלי עומס מטלות המשפיע על חלוקת התפקידים הלא הוגנת וחסרת ההדדיות. נשים שהתראיינו למחקרה, דיווחו כי הן שונאות את ההכנות לחג, מכיוון שהן נושאות בנטל לבדן. המהפכה הפמיניסטית אומנם הוציאה אותן מהבית, אך, עדין הן לוקחות על עצמן את ההכנות הפיסיות והדאגה שכולם יהיו מרוצים.
זוהי תקופה לחוצה המצריכה הכנות רבות כמו: קניית מתנות, הכנת ארוחה משפחתית גדולה, הכנה נפשית למפגש עם המשפחה המורחבת וסידורים אינסופיים. הרצון להספיק כמה שיותר בפחות זמן, יוצר תחושה של מרוץ נגד הזמן. הלחץ והעיפות יוצרים אוירה שלילית, שבאה לידי ביטוי סביב שולחן החג. תכנון נכון של מטלות תוך וויתור על מה שפחות נחוץ לטובת יותר זמן פנוי והגעה שפויה לשולחן החג, הוא המתכון המומלץ
אצל מי עושים את החג?
אז מה גורם למתח שלפני החג? השאלה נפוצה "אצל מי חוגגים?" כאשר מקום האיחוד המשפחתי אינו ברור מבעוד מועד, הוא אחד הגורמים המרכזיים למתח שעשוי להתפוצץ "הודות" לאיזו הערה אישית שהתקבלה מצד המשפחה. הערה בקשר להתנהגות הילד או ההורה, גודל המתנה שהתקבלה והערות נוספות כדי שתתקיים אוירה משפחתית כועסת וטעונה.
האם ניתן להימנע מסצנות בעיתיות אלה?בהחלט! על בני הזוג להחליט ולהסכים יחד על מקום המפגש המשפחתי. אין להשאיר מקום לספונטניות. יש לתכנן מראש איפה מתארחים, אצל מי וכמה זמן נמצאים. יש לסכם את הפרטים הקטנים על מנת לצמצם מקום לטעויות. אם בכול זאת ישנן אי הסכמות, יש לקבל החלטה שמוותרים על הכעס (נכון, זה קשה, אבל אפשרי ורצוי), מוותרים על הרגש ופועלים מתוך ההיגיון.
שולחן החג אינו המקום לכבס את הכביסה המלוכלכת כדי לזכות בתמיכתם של היושבים. זה הזמן לגלות יכולת וויתור, אורך רוח וסבלנות. לפעול ממקום של חוכמה ולא צדקנות.
גורם נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת, הוא עומס המטלות שלפני החג. זוהי תקופה לחוצה המצריכה הכנות רבות כמו: קניית מתנות, הכנת ארוחה משפחתית גדולה, הכנה נפשית למפגש עם המשפחה המורחבת וסידורים אינסופיים. הרצון להספיק כמה שיותר בפחות זמן, יוצר תחושה של מרוץ נגד הזמן. הלחץ והעיפות יוצרים אוירה שלילית, שבאה לידי ביטוי סביב שולחן החג. תכנון נכון של מטלות תוך וויתור על מה שפחות נחוץ לטובת יותר זמן פנוי והגעה שפויה לשולחן החג, הוא המתכון המומלץ.
האם החגים יוצרים מתח ומהווים נקודת משבר במשפחה? התשובה היא לא. החגים לא יוצרים משברים. קונפליקטים רדומים שלא נוברים בהם בחיי היומיום מתעוררים פתאום לחיים בתקופה זו. אוירה של משבר, מתח או כול סוג קושי אחר, מבליטה את חוסר הרצון לאיחוד משפחתי. כאשר האיחוד הזה גם נכפה, העסק הופך להיות מטרד עד כדי הפיכת החג למשהו עוין ובלתי נסבל. רבים הסיפורים על חגים שהסתיימו בגירושין, סכסוכים משפחתיים עד כדי נתק ועוד.
החגים מלווים בשלל טקסים ומסורות. מצד אחד הם מעוררים זיכרונות אותם רוצים לקיים ולשמור, מצד שני הם עשויים להרתיע. כדי להימנע מהתנגשות יש לכבד את המסורות השונות ולאפשר קבלה וזרימה. עם זאת, אפשר ליצור הווי משפחתי ייחודי. למשל, משפחה שאוהבת לשיר, לרקוד, להופיע (אגב, פעילות נהדרת ומשעשעת עם הילדים. זה מגוון להם, מחזיק אותם ערים ולא מנדנדים). תוכן יצירתי לצד מסורת וטקסיות, ייצור אווירת חג מהנה ושמחה.
מתח במהלך ההכנות לחג נובע מכך שלעיתים קיימת אי וודאות בנושאים מסוימים. לדוגמא, כמות האורחים, החלטות של הרגע האחרון. לא תמיד ניתן לצפות לשינויים ולהפתעות אלה. יש לזכור כי, לאנשים אחרים יש צרכים, רצונות וחוויות הקשורות לחגים בשונה מאיתנו. גישה חיובית הטוענת לקבלה ולא לניסיון של שינוי, תביא לתוצאות טובות.
החגים הם תקופה לא קלה למשפחות מסיבות רבות. כדי להתארגן אחרת לפעם הבאה, רצויי לקיים שיחה עם המשפחה הגרעינית, המורחבת, אחרי החג, בתום העומס והלחץ. המטרה לברר אהבות, עדיפויות, וויתורים ואי וויתורים, במטרה לקבוע כללי משחק חדשים, נוחים, מהנים ובעיקר ללמוד לנהל חג שמח יותר לפעם הבאה.
לסיום: כדי ליהנות ממקסימום אוירה של חג יש לנהוג בחוכמה ולא בצדקנות ולזכור שבסופו של דבר זו רק תקופה שעוברת.
שנה טובה וחג שמח והעיקר שנה משפחתית מהנה ומחויכת.
