נצר אחרון - איך מנציחים חייל שכבר אין מי שינציח אותו?

זהו סיפורה של "צעדת השביל המחבר" לזכרם של חללי "נצר אחרון" - כ- 150 ניצולים אשר הגיעו ארצה לבדם לאחר שאיבדו את משפחתם בשואה, נותרו הנצר האחרון למשפחותיהם, ונפלו בעודם לובשי מדים בהגנה על הארץ.

 הצעדה, המתקיימת מדי שנה מטעם של"ח וידיעת הארץ, מנוהלת השנה על ידי יעל מבורך לוי, תלמידת יב' בביה"ס עירוני ב' במודיעין ומש"צית (מדריכת של"ח צעירה) במחוז ירושלים, אשר קיבלה את התפקיד המכובד עוד לפני פרוץ הקורונה.

"מטרת הצעדה בימים שבתיקונם", מספרת יעל "היא לפקוד את קבריהם של אותם חללים ולספר את סיפורם במקום המשפחות שכבר אין להם. בצעדה – המחברת באמצעות שביל בין יד ושם להר הרצל, ומתקיימת בין יום הזיכרון לשואה והגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - אנו זוכים להנציח אותם ואת סיפורם בקרב 2,000-3,000 בני נוער, חיילים ואנשים פרטיים אשר הולכים בשביל, צופים בהמחזות קצרות המעבירות באמצעות סיפורי קרב, חיפוש קרובים, לחימה בפרטיזנים ועוד. את סיפורם של החללים ואת הרצף ההיסטורי יוצא הדופן שעבר העם היהודי מהשואה בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד הקמת מדינת ישראל."

קורונה 2020: שינוי בתוכניות במהירות שיא

"לצערנו הרב השנה, בעקבות נגיף הקורונה, הצעדה לא תתקיים במתכונת הרגילה ולכן, מתוך תחושת שליחות אמיתית ומחויבות לאותם נופלים, בחרנו לקיים פרויקט הנצחה ייחודי הכולל סרטונים קצרים, ערוכים היטב, אשר מספרים את סיפורם של החללים. כל המספרים הם מש"צים פעילים, וכך גם העורכים וכל העושים במלאכה. את הסרטונים נעלה לערוץ יוטיוב, ונפרסם אותם." יעל מבהירה כי הפרטים והסיפורים על כל חייל וחייל לקוחים מאתר יזכור ומאומתים ולאחר הרבה מאוד גלגולים, יש 25 סרטונים מרגשים.

לצפייה בכל הסרטונים של פרוייקט ההנצחה - לחצו כאן

יעל, תלמידת תיכון באמצע משבר קורונה, מצאה עצמה מגויסת לפרויקט אשר ידעה כיצד הוא התחיל אבל לא ציפתה לדרך בה הוא יסתיים: " קשה במיוחד היה לעבוד בלי זמן. בלחץ גדול, תוך ניהול של כל המיזם בטלפון ובזום, בלי באמת להיפגש עם אף אחד. צריך לעבוד בהמון מישורים:  לדאוג שהעובדות יהיו מדויקות, שהחומרים יהיו מונגשים, מרגשים, מצולמים נכון וערוכים היטב... דבר נוסף שלא היה פשוט הם הסיפורים עצמם. סיפורים שנוגעים בך ולא עוזבים, כמו הסיפור על אמנון זילברשפיץ, אשר היה מאורס אך לא הספיק להתחתן. ארוסתו, בת למעלה מ- 90, הייתה נוכחת בצעדה האחרונה ונשאה דברים לזכרו. חלל נוסף שזכור לי במיוחד הוא יוסף ויסמן – קיימים ציטוטים רבים שלו, כולם מרגשים! החללים האלו נהרגו במלחמת העצמאות, וכולם היו צעירים מאוד, בגילאי 18-30. הם הותירו חלל ענק וגם אם אין מי שינציח אותם אנחנו עושים זאת עבורם"

לסיכום מציינת יעל: "חשוב לי להזכיר את השותפים שלנו: טל מוסרי, עיריית מודיעין וערוצי טלוויזיה אשר יזכירו את המיזם. אנו מעוניינים להפיץ את הסרטונים בכל פלטפורמה, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים שיזכו להכיר ולזכור את חללי נצר אחרון."

השביל המחבר

ועוד פרטים על השביל המחבר: "השביל המחבר" הוקם ביוזמת היחידה להנצחת החייל באגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון בשיתוף יד-ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, משרד החינוך התרבות והספורט מינהל חברה ונוער, מועצת תנועות הנוער בישראל וההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ ישראל.

מסלול הצעדה מתחיל באתר יד ושם בבקעת הקהילות, בהמשכו תחנות שהן ציוני דרך חשובים בתולדות העם היהודי בעת החדשה, פרקים בהישרדותו בשואה הנוראה, המאבק לעלייה ארצה וההגעה לעצמאות מדינית במולדת.

קטע השביל נחנך באביב 2003 והקמתו ארכה מספר חודשים. באמצעות מועצת תנועות הנוער בישראל גויסו מאות חניכים לבצע את עבודת הניכוש והסלילה בידיהם – סמל מחבר לפעולתם של הראשונים, מהם שעברו את השואה ועלו ארצה, בבנייה ותרומה למפעל הקמת המדינה.

לצפייה בכל הסרטונים של פרוייקט ההנצחה - לחצו כאן