ללידה השלישית שלי חשבתי שהגעתי מוכנה: היו לי כבר שתי בנות שינקו ללא בעיות מיוחדות; אמנם עדיין לא הייתי יועצת הנקה (אלא מתכנתת), אבל היה לי ברור שיהיה בסדר ולמעשה לא הקדשתי הרבה מחשבה לכל עניין הלידה ומה שאחריה. ילד שלישי, אתם יודעים. שמעתי שהם מגדלים את עצמם לבד.
ומה רבה היתה הפתעתי, כששום דבר לא התנהל כמו בשתי הלידות הקודמות. מילא העובדה שהצוות בבית החולים איים עליי בניתוח קיסרי אם לא אלד "בזמן" – הדבר החמור באמת היה שאסרו עליי לאכול כל שעות הלידה (שנמשכה כ-18 שעות) – ואני בלי אוכל נהיית, אפעס, מעט מסוכנת, גם כשאני לא יולדת. ואם לא די בכך, אחרי כמה שעות עם התינוק החמוד שילדתי, גילו אצלו צהבת, הוא נלקח לפוטותרפיה וחלומותיי לגבי ביות מלא התנפצו. בכל כמה שעות הייתי צועדת לעבר המכשיר שבתוכו השתזף בני, מוציאה אותו ומנסה להעיר ולהניק אותו.
ואז, בפעם הראשונה בחיי, נתקלתי במשפטים האלה, שהיום אני כבר יודעת שאין הרבה יולדות שלא שומעות אותן: "אולי אין לך מספיק חלב?" "למה שלא תתני לו תמ"ל? הצהבת תעבור לו יותר מהר" ועוד ועוד. מכיוון שהייתי, כאמור, בוגרת שתי לידות קודמות, יכולתי לגייס מספיק אסרטיביות, להודיע לצוות שכבר הנקתי בעבר, שזה נורמלי שאין הרבה חלב ביום הראשון ושיניחו לי לנפשי.
כיום, כיועצת הנקה, אני שומעת את המשפטים האלה כמעט מכל יולדת שאני פוגשת. ברור לי שהם לא נאמרים מתוך כוונה רעה אלא מתוך רצון לעזור, אבל כל כך הרבה פעמים הם מחלישים את היולדת במקום לחזק אותה, ויותר מזה: הרבה פעמים הם פשוט לא נכונים.
הנה שלושה משפטים מערערים שכאלה:
1. אין לך מספיק חלב - ביום הראשון לחיים, הנפח של קיבת התינוק הוא 5-7 מ"ל – בדומה לנפח של גולה גדולה. בהתאמה לכך, הגוף שלנו מייצר את החלב הראשוני שנקרא קולוסטרום – שהוא סמיך מאוד, הכמות שלו קטנה והוא עשיר בנוגדנים המגנים על התינוק מיד כשהוא נולד, מכיל פקטורי גדילה והערך הקלורי שלו גבוה. לקראת היום השלישי ועם גדילת קיבת התינוק, הקולוסטרום משתנה ומתחיל להפוך לחלב בשל – שכמותו גדולה יותר.
יש מקרים שבהם הגעת החלב הבשל מתעכבת בכמה ימים, ועליהם ארחיב בכתבות בהמשך. אם התינוק שלכן אינו רגוע ביומיים הראשונים לחייו, סביר להניח שזה לא בגלל רעב. הרבה מגע של עור לעור והנקה בהתאם לדרישה שלו (ולא בכל מספר שעות מסוים) יהיו מועילים יותר ממתן בקבוק, שתכולתו בדרך כלל גדולה הרבה יותר מנפח הקיבה הקטנטן.
2. הפטמות שלך שטוחות/שקועות/לא מתאימות להנקה - למעשה, אפשר להניק כמעט עם כל פטמה. השד והפטמה האנושית מגיעים במגוון גדלים, צורות וצבעים. בניגוד ליונקים אחרים, אשר תופסים בעיקר את הפטמה בזמן ההנקה, תינוקות אנושיים אמורים לפתוח פה גדול ולתפוס הרבה מעבר לפטמה, כך שלצורה ולגודל שלה אין הרבה משמעות. אם לכל כך הרבה נשים היו באמת פטמות שלא מתאימות להנקה, כנראה שהמין האנושי היה נכחד, ומאחר שזה לא קרה – עם הדרכה נכונה, רוב הנשים יצליחו לחבר את התינוק שלהן לשד.
3. עדיף שתנוחי בלילה ולא תקומי להניק - אני מודה: אין הרבה דברים כל כך מפתים כמו שינה, בטח ובטח בימים הראשונים לאחר הלידה. אבל מעבר לסיפוק המיידי, כדאי להסתכל קצת קדימה: ראשית, מחקרים הראו כי כשהתינוקות נמצאים יחד עם אמהותיהם בבית החולים, האמהות ישנות יותר מאשר אמהות שהתינוקות שלהן בתינוקייה.
מעבר לזה: מתן בקבוקים בלילה עלול להוביל למעגל קסמים שבו התינוק מעדיף בקבוקים והאמא מייצרת פחות חלב. עבור אמהות שמעוניינות להניק, זה עלול להיות ההבדל בין הנקה שעולה על המסלול, לבין התעסקות עם שאיבות ונסיונות לחבר תינוק שהתרגל כבר לבקבוק, מה שיוביל דווקא לפחות שעות שינה.
https://www.facebook.com/avital.hanaka
