כחלק מסיכום הסיבוב הראשון בליגת העל, אותו מובילה בפער עצום באר שבע, אני רוצה לפתוח דווקא מזווית אחרת.

מדינת ישראל מכונה אומת סטרטאפ, מונח מעניין, מונח שמצביע על חדשנות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. אנחנו בעצם ממציאים דברים שכל העולם אחר כך עושה בהם שימוש ועל הדרך, אצלנו מתגאים בעוד אקיזט נחמד.

אז בבקשה הנה המצאת ההזנק (כך אומרים סטארטפ בעברית) הגדולה של הכדורגל. תתכבד קבוצה, תחתום הסכמים עם כל מה שזז, תחתים שחקנים ואנשי מקצוע, תביא ספקים ועוד. עד כאן הכל נחמד ויפה, רק שעל הדרך פרט קטן ושולי, הקבוצה אינה יכולה לעמוד בתשלומים. שנייה, הינה מגיע הרעיון הגאוני, הקבוצה תיהנה מיתרון בלתי ספורטיבי על שאר הקבוצות שהסתפקו בתקציב קטן בהרבה ותכננו עונה בהתאם ליכולתן הכלכליות, וברגע האמת, כאשר תודיע שאינה יכולה לשלם, בית המשפט ישחרר אותה מעול הורדת 9 נקודות, ויחפש לה קונה במחיר אפס.

תשלום לספקים? טוב תודה, תשלום משכורות לשחקנים? טוב תודה, שיווין ותחרותיות בליגה? הצחקתם אותם. מבינים, לא מורידים להפועל ת"א 9 נקודות, נותנים לה יתרון ספורטיבי מטורף ועוד מבקשים מהנושים להגיע להסדר עם בעלים עתידי. שערורייה? ממש לא, סטרטאפ.

הפועל צריכה להתחיל מליגה ג', מחדש, מאפס. בבעלות האוהדים או בבעלות של אדם אמיד, אבל הקרקס הזה חייב להפסק.

באר שבע ועוד 15 - חגיגה של חוסר שפיות

הפועל באר שבע, היא ליגה בפני עצמה. הנגב על המפה ועוד ועוד ...כל הסופלטיבים כבר נכתבו, ולכן רק אוסיף כי איש אינו מאמין למראה עיניו וכי המהפכה האדומה רצה קדימה ולא נראה שמישהו יכול לעצור אותה. רק מקווה עבור ברק בכר ושות' שלא הגיעו לשיא מוקדם מידי העונה. הליגה עוד ארוכה.

אבל עם כל הכבוד לבאר שבע ולחלק העליון של הטבלה, ברצוני לסכם במבט אחר. להלן הנתונים.

הפועל חיפה: החליפה את כל הצוות המקצועי, מכבי חיפה: רוני לוי פוטר, רנה מולנסטיין בא במקומו, עירוני קריית שמונה: עלתה לגמר גביע הטוטו אבל פוטרו כבר שני מאמנים, מ.ס אשדוד: מונה יוסי מזרחי מנהל מקצועי מעל רוני אוואט, הפועל ת"א: מונה גיא לוזון במקום אלי גוטמן שהפך למנהל מקצועי בקבוצה שהתנהלה בצורה שערורייתית שנים.

בני יהודה: בנאדו פוטר, ולאחר מכן הוחלף כל הצוות המקצועי שוב, בית"ר י"ם: אין יום שלא מדובר על פיטוריו הקרוב של רב"ש, הפועל אשקלון: אין טעם להתייחס למה שקורה שם, מכבי ת"א: רק מחכים שארבלדזה ילך הביתה.

זו תמונת המצב של הכדורגל הישראלי שנת 2016. סיכום סיבוב שכולו דיבורים על פיטורים, על שגעון הגדלות של איזי שירצקי, על מערכת היחסים של אלי טביב עם כולם, השגעונות של אברמוב ביציע של בני יהודה. עכשיו כשנציג הבעלים הוא אלון מזרחי בכלל תהיה חגיגה, על חדלון הפירעון של הפועל וכבירי, הליכתו לכלא של ג'קי בן זקן, ואף מילה על הלוזונים (שלמרבה ההפתעה עבדו בשקט יחסי), ה"אין בעלים" באשקלון ועוד..

מה קורה פה? להוציא קבוצה אחת או שתיים חוסר השפיות חוגג בליגת העל שלנו, כדורגל על המגרש אין, כולם מפחדים, כולם נסוגים, צעירים מוכשרים נשכחים עבור זרים ושכירי חרב שיצילו את המצב או את הירידה הבטוחה לליגה הלאומית. תמונת מצב קודרת מאוד מאוד מאוד.

מבחינת כדורגל פשוט אין מה לסכם, מכבי ת"א בעידן פוסט זהבי מחפשת זהות, מכבי חיפה כבר חמש שנים הולכת במדבר ונראה כי אולי נמצא המושיע שיוביל אותה, אבל כרגע רק נראה. בית"ר של בן שמעון מבליחה מדי פעם אך לא יציבה מספיק, לשאר הקבוצות פשוט אין מה להציע, והיחידה שפשוט חוגגת על כולם היא הפועל באר שבע.

למה ? כי זה אי של שפיות. מקצועי, כלכלי, חברתי. קו ברור של ההנהלה, חלוקת סמכויות מקצועיות, סקאוטינג בול פגיעה, שילוב של צעירים ובנייה לטווח ארוך.

באר שבע מודל 2016, אולי נקודת האור היחידה בכדורגל הישראלי.