בשער: אמיר כבירי * צילום: יו טיוב

צילומים: אתר הפועל באר שבע

קריסתה של הפועל ת"א השבוע, הודעתה על חידלון פרעון, פירוק או הקפאת הליכים, לא באמת הפתיעה מישהו. זה היה סוף לסיפור ידוע מראש. 
יתכן שבמהלך ההליך המשפטי, מינוי הנאמן ועוד, יגלו מי עשק את קופת המועדון ולהיכן הלך הכסף. אבל מה זה באמת משנה. לכישלון של הקבוצה אבות רבים, וממזרים רבים שנולדו בדרך. מעולם לא התאים יותר משפטו האלמותי של האוהד אריק איינשטיין ז"ל: "וכמה מסכנים האוהדים שאוכלים עכשיו ת'לב"...

סיפור הפועל הוא תמרור אזהרה נוסף בדרך לחורבן הכדורגל הישראלי. ההתאחדות והמינהלת כלל לא בודקים את הבעלים ומי מביא את הכסף ומאיפה, בטח לא מה הוא עושה עם כספי הציבור שמקבלת הקבוצה. שוב הוכח, שבארץ, אין הצדקה וקיום לקבוצה ללא בעל בית עם כיס עמוק. התלות בכסף של הטייקונים כל כך גדולה שקבוצות מוכנים לקבל כל אחד, עבריין מורשע, מיליונר הזוי והוזה, נוכל עם שאיפות פוליטיות, או סתם טרמפיסטים. 

כוונותיו של אמיר כבירי, נראות על פניו טובות יותר מכוונותיהם של חיים רמון, אלי טביב ואחרים, אבל ידוע שהדרך לגיהינום, מלאה בכוונות טובות.  אולי נגלה לאן הלך הכסף או לא, אבל מה שבטוח, הישרדותה של הפועל ת"א בליגת העל תלויה מהיום בידי הנאמן, בידי כל מיני אנשים אינטרסנטיים ובידי לא מעט אנשים עם המון אגו. ליגת העל שלנו חייבת את הפועל, והפועל חייבת להשאר בליגת העל על מנת למצוא רוכש רציני. ...או שלא בעצם?

הפועל יכולה לפרק את החבילה, לרדת ליגה, לבנות על קהל האוהדים העצום והנאמן שלה, לבנות את עצמה שוב מלמטה, בהישענות על מחלקת נוער טובה, המון שחקני עבר שיבואו לתרום ולהתחיל שוב, טרי, נקי וזך מעסקנים.

ובינתיים בבאר שבע...

ובדיוק בצד השני של הסקאלה, ממש ככה, בצד השני של העולם, נציגת הנגב בשקט בשקט הופכת לקבוצה של המדינה . איזה חבורה של ווינרים מטפח ברק בכר עם דרור שמשון ושו"ת בבאר שבע. מי זוכר היום את הסאגה עם מאור בוזגלו, את הפציעה וספסולו של ברדה או את הניתוח שעובר מאור מליקסון. הכל הולך לבאר שבע, ניצחונות על אינטר, התמודדות שווה בשווה מול קבוצה מהדרג העליון של הליגה האנגלית וטיול בכל מגרש בארץ בדרך לתואר נוסף. אין מילים. 

הדאגה היחידה שלי לגבי באר שבע, שלא יגיעו לשיא בשלב מוקדם מדי של העונה, כי היכולת שהחברה באדום מציגים, נדירה. 

את הסיבות להצלחה של באר שבע פרטתי בעבר לכן רק אוסיף את השקט והביטחון שמשרה ברק בכר על כל המערכת, המשך החשיבה קדימה והבנייה הנכונה עם הסתכלות רבת שנים ולא הצלחה נקודתית. בבאר שבע עובדים.

בקטנה 1 

כל מי שחשב שחיפה תקח אליפות והתחיל להתבטא בנושא, כל מי שהודיע ברשת לרן בן שמעון שחיפה תנצח את בית"ר ותשלח את רב"ש הביתה, התפכח השבוע.  בית"ר ניצחה, חיפה נראתה רע ולרגע היה נראה שאנחנו שוב בעונת 2015/2016. אז לא, מולרסטיין לא שכח איך לאמן, ולחיפה יש עדיין סדקים בסגל ובעומק הספסל. חיפה צריכה שנים של שיקום, הריסה ובנייה מחדש. סבלנות, תנו לעבוד.

בית"ר? מדהים כמה זמן  לפעמים לוקח לשכל הישר לגבור על האגו. אם רב"ש יוותר על האגו ויתעסק רק בכדורגל, יש לבית"ר מה למכור  (עד המקום השני כמובן, הראשון של בכר ובאר שבע).

בקטנה 2

ביום שישי בבוקר התקיים מרוץ מודיעין, ושוב הוכח איזו אוכלוסייה איכותית יש בעיר הזו, וכמה הציבור כמהה לפעילות ספורטיבית טובה, מאורגנת ומקצועית. 
מרוץ מושקע ואיכותי, מלא בילדים ומבוגרים, אלופים ואלפים, בתי ספר וקבוצות ריצה, בודדים וחברים. כולם חברו יחד לבוקר עם מזג אוויר מושלם לריצה.
לשמחתי, גם השנה, רצתי עם תלמידי את מקצה ה- 10 ק"מ, כחלק מתהליך הבגרות של השמיניסטים בביה"ס שלי, היה תענוג.

אליהם הצטרפו גם נבחרות ביה"ס, יסודי, חטיבה ותיכון, מורים לחינוך גופני שליוו, אימנו ועודדו את תלמידיהם והורים שבאו לתמוך. תמונה של מודיעין היפה.

אז חברים בעירייה, העיר ותושביה מבקשים עוד, עוד פעילויות כאלו, עוד ימים גדושים בספורט עממי ומקצועי כאחד,  לטובת הציבור הרחב.