בשער: אדריכלית המהפכה אלונה ברקת

לפני כמה שנים  הגיעה לבאר שבע מלכה חדשה. כולם הרימו גבה ושאלו, מה לגברת ולבירת הנגב? מה היא עושה פה? האם טעתה בדרכה לתל אביב? 
אלונה ברקת, נשמה עמוק והמשיכה הלאה.היה הרבה מה לתקן בדרום. הקבוצה שמאז שתי האליפויות של אמצע שנות ה-70 שכחה הצלחה מה היא, היתה עדיין בחיפוש אחר בעל בית חדש, אלי ז'ינו השאיר קרקע חרוכה והעתיד לא נראה ורוד.

ההתחלה היתה קשה מאוד, ההתקפות על גיא עזורי כמעט וייאשו את אלונה שהרימה ידיים וחזרה לקבוצה רק בלחץ האוהדים שהבטיחו ל"התנהג יפה". 

גם עונתו הראשונה של אלישע לוי במערכת היתה קשה והקבוצה לא הצליחה להתרומם,  אבל כבר אז ניצני המהפכה התחילו לשאת פרי. קהל האוהדים תמך, המערכת עבדה למען הקבוצה,  עסקני נגב ואוכלי הנבלות החלו להתרחק מהאיזור. על הבסיס הבריא והאיתן הזה, הגיע ברק בכר. המאמן הצעיר לא נבהל מהלחץ בקבוצה הגדולה של הנגב, הפשיל שרוולים והתחיל /המשיך לעבוד. 

מהפכות קורות לאט, בטח אלו אשר אמורות להחזיק מעמד שנים רבות אח"כ, ולכן כל מה שעבר על באר שבע בשנים האחרונות הינו חלק של מהפכה נכונה ושקטה. דיי דומה למה שקרה במכבי ת"א. 

ביום חמישי בערב, יום שבבאר שבע יחרטו באותיות זהב בספר ההיסטוריה שלהם, חזינו בשיא המהפכה, קבוצה ישראלית, בפיגור באירופה, במשחק הקובע את עתיד גורלה בליגה האירופית, דוחפת קדימה, נשענת על אוהדיה (שלמרות הפיגור המשיכו לעודד), מייצרת מומנטום, חוזרת למשחק ומכריעה אותו בסוף. האנטיתזה של הכדורגל הישראלי. לא עוד פרצופים ארוכים, ידיים על הפנים, הפסדים מכובדים או תוצאות נאות. ניצחון במאני טיים, נקודה. 

אפשר לנתח את הניצחון של באר שבע על אינטר הגדולה (או מה שנשאר ממנה העונה) בכל כך הרבה אספקטים שלא נספיק בטור אחד, אך בכל זאת אנסה לעמוד על כמה נקודות:

טקטית - השינויים במערך של ברק בכר תוך כדי משחק, מראים בגרות והבנה טקטית שיש למעט קבוצות בארץ. 
ניצול מצבים - כל כדור ברשת. נקודה. אתה לא יכול באירופה לפספס הזדמנויות.
חילופים- את משחק מנצחים המחליפים. הסגל בריא והשחקן שעולה, עולה לשחק ולנצח.
בחירת זרים - הכי טובה בארץ. שחקנים שמביאים ערך מוסף ולא מחממים את הספסל ואת חשבון הבנק.
כושר גופני - אירופאי. 90 דקות, מול קבוצה איטלקית, שווה בשווה. זה אומר הכל.

אני לא יודע אם באר שבע תעלה שלב ותשיג מול סאות'המפטון, תיקו לא מאופס או נצחון, הנקודות שאבדו בדרך מול ספרטה פראג חסרות בקופה, אבל גם זה חלק מהמהפכה, מתהליך הלמידה. הניסיון הנרכש ישרת את באר שבע רבות בעתיד,  

עוד עונה באירופה ועוד עונה בצ'מפיונס, עד עונה בצמרת ועוד עונת אליפות, כל אלו יוסיפו בגרות, קילומטראז וגם לא מעט כסף בקופת המועדון. רק מאחל לכדורגל הישראלי שיקומו עוד אלונות ברקת כאלו, שיצטרפו לגולדהרים ולינקלה שחרים ויבריאו את הכדורגל הישראלי.  

ההצלחה שלהם, ההצלחה של כולנו.

השבוע המופלא של מכבי ת"א (כדורסל)

איך שגלגל מסתובב לו.

לפני שבוע כתבתי איך אוהדי מכבי כבר מסתובבים עם חולצות פיני גרשון בהיכל, ואיך ימיו של רמי הדר נראו ספורים בצהוב.
אבל אז הגיע המשחק המופלא מול ז'ליקו אוברדוביץ', הניצחון בקאזן,  הניצחון על הבאזר על היריבה השנואה מירושלים (אותה מכבי לא ניצחה בחמישההמשחקים האחרונים) ולקינוח משחק מופלא מול אולימפיאקוס בחוץ. מכבי עברה למאזן חיובי, הקבוצה מתחילה להראות את הפוטנציאל שלה, פתאום שחקנים כמו אייברסון ודי ג'י סילי נראים כמו מציאה, ורמי הדר מתגלה כהברקת העונה.

האם מכבי מצאה את דרכה? מוקדם לדעת, העונה עוד בחיתוליה, אבל כשהפוטנציאל העצום שיש לסגל הזה מפציע פה ושם, אפשר להתרשם כי מצפה לנו עונה מרתקת.

כספי, מחפש כיוון

האמת אני לא בקיא בדרכי ה-NBA, מכונת הכדורסל האמריקאית המטפחת את תרבות האחד והמיוחד, את הילת הגיבור ואת ניצחון האחד על כולם, נראית לי זרה מנוכרת.

שחקנים אירופאים מדהימים לא הצליחו שם וכאלה בינוניים מחזיקים שם שנים ועושים קריירה לא רעה. למיטב הבנתי, ב-NBA אתה שווה כמו המשכורת האחרונה שקיבלת, ומשכורתו של כספי מעולם לא היתה מדהימה במושגים אמריקאיים. אבל עומרי שרד את כל השנים האלו בזכות האופי הבלתי רגיל שלו. ההתברגות שלו בליגה הטובה בעולם היתה בזכות עבודה קשה, הכרה לעומק של מגבלותיו, אך בו בזמן היכולת לחלום ולכוון הכי גבוה שאפשר.

בשנים האחרונות כלום לא השתנה, עומרי עדיין עובד קשה ומוצא את עצמו שוב מול מכשול גבוהה בדמותו של מאמן שלא סופר אותו. זה מרגיז במיוחד לאחר בשנה המוצלחת כל כך שעבר לאחרונה, אבל זו המציאות של הספורט המקצועני בכלל ושל האמריקאי בפרט. 

כספי יתגבר, אני מאוד מקווה שלא יתפתה לחזור ל"ספרד או לאירופה", כי זה כרטיס בכוון אחד ואחד בלבד. בנוסף הוא לא יהיה סופר סטאר כאן, וימי הזוהר בארה"ב יראו כמו חלום רחוק. סבלנות, עבודה קשה, התמדה וקצת מזל, עומרי ישאר ב-NBA עוד הרבה זמן. להבדיל מגל מקל אשר לא הצליח להתמודד עם הספסל, הקור והבדידות, עומרי עשוי מחומרים אחרים.

בהצלחה.