ללא ציפיות, ללא הצהרות בומבסטיות, ללא מסיבות נוצצות, יצא לדרך קמפיין חדש של נבחרת ישראל בכדורגל, לעוד טורניר גדול אליו לא נגיע. 
האמת שאני לא יודע אם לבכות או לצחוק. מצד אחד הנבחרת הלאומית, ההתרגשות סביב מוקדמות המונדיאל, החלום לשמוע את ההימנון ברוסיה. מצד שני ההכרה בעובדה שאין מצב שזה יקרה.

האמנם? תשאלו את האיסלנדים, את האלבנים, את הבוסנים, את צפון אירלנד, את ווילס כל אלו שיחקו לא מזמן בטורניר הראשון שלהם, הבוסנים במונדיאל. תשאלו אותם האם ערב המוקדמות הם ידעו שאין מצב שעולים??? האיסלנדים השאירו את הולנד בחוץ.

מה זו התבוסתנות הזו אצלנו. תארו לעצמכם שלפני מבצעים ופעולות בעומק האויב היו אומרים אצלנו ביחידות המובחרות: "עזוב,  אין לנו סיכוי"...נכון, הגרלה קשה, אבל קרו דברים כבר בכדורגל. אם אנחנו כל כך לא מאמינים בעצמנו ומדברים על הקמפיין הזה כהכנה לקמפיין הבא, מה נעשה אז, בקמפיין הבא, שנקבל את גרמניה וצרפת לדוגמה? בכדורגל, אם יש דרך, הכל אפשרי. לא ניקח אליפות עולם אבל נגיע לטורניר.

אבל אצלנו כל קמפיין וכל מאמן זה משהו אחר. ולכן גם אם היו דברים טובים בקמפיין של גוטמן, אלישע לוי יתרחק מהם כמו מאש וככה לא בונים חומה. הנבחרת הבוגרת מתחילה בצעירות, והבלגן שם גדול. זימונים הזויים של מקורבים, מינויים לא ראויים ותכנית עבודה שלא קיימת, בטח לא בהלימה קבוצה לקבוצה, שנתון לשנתון.מאמן נבחרת ספרד הגיע מהנבחרות הצעירות, שם עובדים בהרמוניה. הצוות בגרמניה רץ ביחד עוד מלפני המונדיאל ב- 2006, ובארגנטינה הגישו למעלה מ- 44 מאמנים תכנית עבודה לאימון כל הנבחרות הצעירות, אחד יקבל את התכנית ויתווה את הדרך.

לשנות סדרי בראשית מלמטה

ישראל יכולה וראויה לטורניר גדול, אבל רק אם  קודם תשנה סדרי עולם פה. מלמטה למעלה, תשקיע בדור הצעיר, תביא שחקנים לבוגרים בגיל 18, תשפר את רמת האימון בקבוצות ובנבחרות,  תהפוך את הכדורגלן הישראלי למקצוען. בינתיים נבוא לסמי עופר לראות את האיטלקים והספרדים, בשבילן שווה לקנות כרטיס.

ואגב כרטיס, רציתי לקנות מנוי לכל 5 המשחקים של הנבחרת, מחיר מיוחד לילדים,  בהחלט היה שווה. אז רציתי, אחרי שישבתי במשך שעות לבחור מושבים למנוי הזול ביותר 360 שקל למבוגר, 180 שקל לילד. הצלחתי לבחור מקום למשחקים מול איטליה,ספרד ואלבניה, אבל למשחקים מול ליכטנשטיין ומקדוניה, הפלא ופלא, לא היה מקום. הכל מלא...לא להאמין, נפלה ההזמנה, אין מנוי. מההתאחדות הבטיחו לעזור,  ממשרדי לאן הבטיחו לחזור ועד היום כלום, נאדה.
אז גם אם כבר רוצים לראות את הנבחרת עם הילדים,  אי אפשר. שערורייה.

וגם משחק יהיה לנו. אלישע מבטיח לשחק פתוח ולתקוף. הזוי. תשאלו כל אוהד ממוצע, מה מעדיף,  לשחק יפה או לנצח? התשובה ברורה, רוצים מונדיאל.
אז מה הסיפור הזה עם משחק פתוח והתקפי. שטות מבית היוצר של הכדורגל הישראלי.  ישראל צריכה לשים 11 מג"בניקים או יסמ"ניקים על הדשא, לסגור את המשחק ולשלוח את האיטלקים הביתה חבולים וכואבים, ככה עולים למונדיאל.  אבל לא אצל יפה הנפש וגונבי הדיעה המקומיים. מחזיקי המיקרופון מטעם עצמם ובעלי הבית שלהם, רוצים לשחק יפה. רוצים נבחרת מלהיבה. חס וחלילה לסגור משחק ולעקוץ. 

בסה"כ לישראל סגל סביר, דוידזדה, ביטון, צדק, משחקים ביחד בבאר שבע. כיאל, ניר ביטון ונאתכו (שכרגע בחוץ) צברו מספיק ק"מ בחו"ל, זהבי, בן חיים וחמד יכולים לשחק בעל קבוצה באירופה, לא כוכבים אבל יכולים...אז למה להתגמד? 
יש סגל טוב, יש רעב ורצון לעשות היסטוריה,  יש איצטדיון גדול ויפה , ויותר חשוב,  מלא...אז דיי עם התירוצים ויאללה ישראל.
ניפגש ברוסיה (או שלא).