ברשותכם נתחיל עם ווימבלדון.
36 זה רק מספר. בטח אם קוראים לך רוג'ר פדרר. השוויצרי הנפלא, בגיל שבו רוב חבריו עוברים לגולף, או פותחים בקריירת אימון, ממשיך להשאיר אבק לכולם. אמש גבר על הענק הקנדי מילוש ראוניץ' בשלוש מערכות חלקות ופחות משעתיים של משחק. ככה נכנס פדרר שוב לחצי הגמר של הטורניר היוקרתי ביותר בעולם הטניס, ווימבלדון.
בזמן השוויצרי מככב, שאר חברי רביעייה הגדולה של עולם הטניס מפשלים. נדאל עף בשמינית לאחר משחק עוצר נשימה עם מולר מלוקסמבורג, מארי לא צלח את סאם קוורי הוותיק, ונובק דג'וקוביץ' (שעובר תקופה נוראית) קרס ופרש מול תומס בירדיך.
תמונת חצאי הגמר: מיליץ הקרואטי (ואחד הפייבורטיבים כרגע) מול קוורי, פדרר האגדי מול בירדיך.
ואם בקשישים עסקינן, בצד של הנשים, קבלו את ונוס וויליאמס האחת והיחידה. אחותה סרינה בהריון? אין בעייה, קבלו את האחות הגדולה לבית וויליאמס. מזה גדולה, 37 ביוני האחרון, הזוי.
לאחר שהפסידה לאחותה הצעירה באוסטרליה, חזרה ונוס למגרש המהיר והאהוב עליה. שם לגיל יש פחות משמעות. ונוס בעלת ההגשה העוצמתית העפילה לחצי הגמר וכל הרומנטיקנים כבר מפנטזים על התמונה של אלופי השנה, רוג'ר וונוס קשישה.
אז הטניס העולמי ממשיך להתבגר, ואת החבר'ה שלנו פשוט שכחו לעדכן.
מלפפפונים רבותי מלפפונים
האמת, תמיד קשה לי להבין ולקבל את ההגיון של אופ"א להתחיל את משחקי המוקדמות במפעלים האירופים בשלב כל כך מוקדם של העונה. השחקנים בקושי עומדים על הרגליים, חשופים לפציעות, מיותר. אם רק נוסיף את החום הכבד ששורר באיזור עם אחזוי לחות נכבדים, נקבל עיסה קשה ללעיסה וצפייה, כזו שיכולה לחרוץ את גורלה של עונה שלמה לקבוצה קטנה.
אתמול בבאר שבע, במשחק של אלופת המדינה מול הונבד ההונגרית, הכרטיס לשלב הבא כבר היה בכיס של האדומים מבירת הנגב. אבל 5 דקות של חוסר ריכוז, ואיבוד אחד הפכו את הטיסה לבודפשט לעסק לא פשוט ואפילו טיפה מאיים. 0-1 קטן להונגרים ובאר שבע מסיימת את העונה עוד לפני שהתחילה. באר שבע קבוצה יותר טובה ויותר איכותית, אבל בכדורגל זה לא תמיד מספיק.
אז מה ניתן להגיד על באר שבע וברק בכר בשלב הזה של השנה עם הפנים קדימה? עדיין מדובר בקבוצה הטובה בארץ, מיגל ויאיר, ג'ון הוגו, וטוני ווקמה, עדיין הזרים הכי טובים בביצה המקומית. אוחנה משתלב יפה, מליקסון המוציא לפועל. אתמול היה נראה שחסר שם משהו. בעיקר בחלק הקדמי, היכן שבן שהר לא ממש פגע. לבאר שבע חסר חלוץ רציני, בטח אם הם רוצים אירופה, אבל גם לליגה, אני לא רואה את ברדה, גדיר ושהר משאירים את התואר בנגב.
ומה קורה בינתיים בשאר המועדונים? האמת? לא הרבה.הם לא מציגים תמונה ורודה במיוחד עם הפנים לעונה שבפתח.
מכבי ת"א ערכה רכש מעניין, אבל הבשורה הגדולה נמצאת דווקא על הספסל. בפעם הראשונה בעידן קרויף, המנהל המקצועי יורד לדשא. ג'ורדי מאמן את מכבי העונה וזה אומר הרבה מאוד על מערכת היחסים בין זה למיטש גולדהאר. כי המנהל המקצועי של מכבי לא רצה בכך, וכנראה שלא נותרה לו ברירה, שתי עונות שחונות לא יכולות להפוך לשלוש כאלו באימפריה הצהובה.
קבוצה נוספת שנפרדה מהמנהל המקצועי שלה היא מכבי חיפה. אחרי שקרלסן עזב ומונצ'י לא הגיע, כל הסמכויות ניתנו בידיו של גיא לוזון. עכשיו, בדיוק כמו שהוא אוהב, הכל עליו. חיפה ערכה רכש לא רע, אבל תהליך אמיתי לא היה שם. אלברמן, עטר, ורמוט ודמרי, הם אלו שצריכים לעשות את ההבדל. תהליך הצערה לא היה פה, גם לא בנייה לטווח ארוך. בלילה רוצים תוצאות ועכשיו. ההימור שלי, בקושי פליאוף עליון.
בית"ר ירושלים בנתה קבוצה חביבה, אני מקווה שתצליח להתקדם באירופה. בארץ בית"ר יכולה לשאוף מקסימום למקום השלישי.
ומה עם השאר? שקט שקט מאוד בינתיים.נפגש במחזור השביעי.
