מי שחשב שהבלוף מול אלבניה נשכח כלא היה, טועה ומטעה. לכל קמפיין של הנבחרת יש ציון דרך אחד חיובי או שלילי שנותן את הטון וממנו ניתן להקיש על ההמשך.  זה דיי פשוט, ניצחון היה מבטיח את המקום השלישי החשוב, ומשאיר את המשחקים הבאים מול איטליה וספרד לפנטזיה, לחלום שאפשר לעשות משהו.

בפועל קיבלנו על הראש, בבית, במשחק מזעזע והקמפיין נראה כרגע במקום לא ממש טוב, בלשון המעטה.

אבל הכי צורם בכל הסיפור הזה היא הנאיביות, שלא נאמר הטיפשות, שלא נאמר פחחחחחחחח, של המאמן הלאומי. ציטוט: "השחקנים רוצים מאוד אבל לא רואים את זה, לא מצליחים להביא את זה לידי ביטוי". או: "שיחקנו טוב ומסודר ומשני כדורים ארוכים קיבלנו שני גולים, אבל זה חלק מהכדורגל."

דייייי, כמה עשן אפשר למכור לאנשים. אלישע התגלה כמאמן ללא עמוד שידרה, שמכניס את כולנו לבלנדר , סטייל כל קודמיו בתפקיד.

אז אדון עופר עייני, ועסקני ההתאחדות, הקמפיין הבא מתחיל היום, יש עוד סיבוב לבנות נבחרת לקמפיין הבא, עם חברה צעירים (אגב גם כאן נכשל אלישע כישלון חרוץ), עם מאמן עם עמוד שידרה, מישהו עם חזון, נטול עסקונה (עיין ערך, שחקנים רבים שמיוצגים ע"י אבי נמני זומנו לנבחרת, אותו נימני שמייצג במקרה את המאמן(..

יאללה אלישע הביתה,  וקח איתך את כל הפנסיונרים ואת כל אלו שהיו פצועים, קח איתך את הקפטן, שיישאר בסין.

האם מגיעה לנו נבחרת אחרת, או שבעצם הנבחרת שלנו מייצגת היטב אותנו, את העם, את הליגה, את החברה? חומר למחשבה.

יוסי , ילד שלי מוצלח

רק כאן אנחנו קוברים את אלילינו. אין טיפת כבוד.

הייתי בהרבה מגרשי כדורגל בעולם, תמיד כיף לראות את החיבור של הקהל עם שחקניו. בארגנטינה, כל שחקן שמסיים לשחק באירופה אוהב לחזור לסיבוב פרידה בקבוצתו. היכולת לא מה שהיתה פעם, אבל יש כבוד. כל משחק השחקן מקבל המון אהבה מהקהל, אף אחד לא חושד במניעיו, אהבה אמיתית.

שחקנים משחקים היום באירופה בגילאים מכובדים, לא ראיתי קבוצה ששורקת בוז לאלילה לשעבר. איש לא ישאל את בופון מתי יפרוש ואף אחד לא זרק את טוטי.

אבל במדינתנו הקטנה, מדינת חלם ואלימות. אוי לשחקן הוותיק שינעל נעלי כדורגל ויעלה על הדשא. בטח אם זה בקבוצה הלא נכונה.

הסיפור של יוסי בניון פשוט מדהים. אחד מגדולי שחקני הכדורגל בכל הזמנים, עם קריירה מפוארת מעבר לים, שזכה עם חיפה בכל תואר אפשרי וקידם את מועדון הכרמל. שחקן שחוזר הביתה אחרי שנות גלות, רק בכדי למצוא שהבית מפורק ולא ממש שווה את זה. הקהל, שהתרגל לקחת אליפויות, אבל לא ראה תואר, שלא נאמר התמודדות על כזה, כבר כמה שנים, במקום לחבק אותו מוציא עליו את כל תסכולו. יוסי נעלב ועבר למכבי.

ואז בגיל 37 מקבל האליל עוד צ'אנס בנבחרת (לא משנה אם מגיע או לא) רק בכדי לשמוע שריקות בוז צורמות מהקהל בסמי עופר, בעודו לובש את המדים הלאומיים? בושה.

עכשיו יוסי חתם בבית"ר. אני לא הכי מתאים לייעץ ליוסי בניון, ואני לא אומר לו, למה אתה צריך את זה. הבנאדם רוצה לשחק כדורגל, אדרבא, תהנה, שחק. לדעתי הוא עושה את זה גם לא רע, בטח טוב מכמה זרים שמתרוצצים על הדשא (ונראה שברחו מאתר הבנייה הסמוך)

רק אומר שלחברה שלנו, לא מגיע אחד כמו יוסי, לא יודעים להעריך כאן. כלום

חילופי משמרות בכדורסל 

מכבי ת"א לגמרי אאוט, הפועל ירושלים אין. חילופי תפקידים בצמרת הכדורסל שלנו.

מי  זוכר מתי מכבי לקחו אליפות אחרונה בכלל. האדומים מהבירה, עם הופעה שלישית בגמר ברציפות  ואליפות שנייה, עם עונה מצויינת באירופה והתנהלות מופתית של מנהליה,  ממקמת את עצמה כקבוצה הישראלית הבכירה בארץ.

אורי אלון לא נבהל העונה, הוא לא נבהל כששיחרר את ג'נטילה (כוכב גדול ויקר שהגעתו הייתה מקח טעות מראש), הוא לא נכנס לפאניקה כשתקפו את מאמנו בתקשורת. אגב אני רוצה לראות את אלי סער מערוץ הספורט אוכל את הכובע אחרי שעונה שלמה ירד על פיאנג'אני מאמן הפועל.

אלון לא הקים ועדת חקירה בהפסד הגביע, וגם לא ישב על הפרקט כשהפועל גימגמו בליגה. הוא שתק בתקשורת, עבד יחד עם חומסקי במועדון פנימה. וזה עבד, ליאור אליהו ויותם הלפרין, הישראלים הבכירים לא הבריקו,  אבל גם בגזרה זו נשמר השקט, ותרומתם נמדדת הרבה יותר מאשר במספרים.

הכל נראה היה שחור וגמור, כאשר הפועל נקלעו ל 2-0 בסדרה מול נהריה, כולם חיכו לאדומים בפינה, העונה עוד רגע הוכתאה ככישלון....אבל, בסוף את הכסף סופרים במדרגות, והפועל לקחה אליפות מתוקה, קשה ולחוצה, אבל שלה לגמרי.

בגזרת הצהובים, נבאן ספחיה מגיע, כברירת מחדל שלישית או רביעית לדייויד בלאט שהבריז בדקה ה-90, הבלגן חוגג, המאמנים לא ממש באים, וגם לא שחקנים בכירים. מכבי תשפוך שוב הרבה כסף, הרבה מאוד כסף, ותסיים עונה נוספת בידיים ריקות.כי עדיין לא הפנימו שם את גודל הבור, את עוצמת השבר.

מכבי ת"א כדורסל נראית כמו מכבי חיפה כדורגל, מנהליה רוצים לקבוע, להוביל. אז בבקשה המשיכו בדרככם, ההתפרקות של המועדונים מספקת לא פחות כותרות ומחזות מרתקים. רק שינוי מן היסוד, ברמת ההנהלה יביא את המהפך המתבקש, לכם לא משנה אם את הקבוצה יאמן ספחיה, שארס או דן שמיר, המועדון עמוק עמוק בבוץ של עצמו.

גם בהפועל נראה בנייה של סגל חדש, הישראלים שלה כבר לא הכי בכירים בליגה (אם יש כאלה בכלל) ולכן יהיה מעניין לראות על מה שם יהבו אורי אלון - אירופה או יצירת שושלת בליגה. גם וגם לא יילך. זהות המאמן הבא תתן את הכוון.