צילומים: איציק גרפל

1.

שלוש פעמים ביום, בשעות 11:15, 13:15, ו-14:15 מגיע קו 5 הקו שיעדו ליגד סנטר, לבית העלמין העירוני - השוכן לא רחוק ממנו. על פניו החלטה מבורכת שלוקחת בחשבון את "דרישת התושבים" (לפחות לפי דברי העירייה) שרוצים להגיע להיכל המנוחה האחרונה, ולשם כך מבקשים להיעזר בקו ייעודי למקום.

אלא שהכוונות הטובות של משרד התחבורה, חסרות כל רלוונטיות או ביסוס כלשהו כי מ"הדרישה" הזו נשאר בעיקר אבק. 

הנהגים בקו - ואני דיברתי עם כולם - יהיו מוכנים לספר לכל מי שישאל אותם, שאף אחד מעולם לא עלה על האוטובוס או המיניבוס כדי להגיע לבית העלמין. אפילו לא אחד.

אבל... אם ב'הלוך' עוד יש איזה רציו מסוים מאחורי ההנחייה לנהגים לעבור דרך בית העלמין, זו הופכת מופרכת והזויה כשאשר מדובר בכיוון ההפוך: שלוש פעמים, ב-12:30, 14:00 ו-15:30 נאלצים עובדי ליגד העושים את דרכם לתוך מודיעין (ויש להם למשל רכבת לתפוש), לצאת מתחנת המוצא בליגד 1, ולשים את פניהם לבית העלמין....

לא, זה לא לצורך מסע שורשים או במסגרת המדור לחיפוש קרובים,פשוט מישו במשרד התחבורה היה בטוח ששם בבית הקברות מחכים לעלות על הקו הזה הביתה. 

מדובר בסיבוב הזוי של 20 דקות מיותרות, בתוך כבישים מאובקים ויערות רק כדי להגיע למתחם המנוחות, לעשות בו U- TRUN מהיר, ואז לחזור שוב כמעט לנקודת המוצא ליד מגרש הכדורגל. רק אז מתחילים בשעה טובה את הנסיעה למרכז מודיעין. 20 דקות של ביזבוז זמן גמור ויקר.

אני נשבע לכם - כמי שעבר את החוויה הרוחנית והמופרכת הזו, כי שום תושב לא עמד מעולם בסככה של בית העלמין, והמתין דווקא לקו 5 כדי להגיע עימו הביתה. לתחושתי גם רוחות הרפאים נשארו במקום, ולא עשו שימוש באוטובוס שמשרד התחבורה פירגן להם.

ברור לי לגמרי שמי שנחים בבית העלמין את מנוחתם האחרונה, מביטים לגמרי בתמיהה באוטובוס שמגיע למקום ומעולם לא פרק או העלה נוסעים. בשיחות שלי עם גורמים בעירייה שהנושא הובא לפניהם כבר לפני חצי שנה, קיבלתי תשובה שהדעת לא סובלת: "הבאנו את זה למשרד התחבורה אבל הם פועלים לאט". 

ואת החלמאות הזו צריך להפסיק. אין שום צורך מעשי בתחבורה ציבורית לבית העלמין - מי שצריכים להגיע לפקוד את יקיריהם עושים את זה ברכבים פרטיים או אפילו מוניות.

אני נשבע לכם - כמי שעבר את החוויה הרוחנית והמופרכת הזו, כי שום תושב לא עמד מעולם בסככה של בית העלמין והמתין דווקא לקו 5 כדי להגיע עימו הביתה. לתחושתי גם רוחות הרפאים נשארו במקום, ולא עשו שימוש במיניבוס שמשרד התחבורה פירגן להם או למוקירי זכרם

מדוברות עיריית מודיעין נמסר: "קו האוטובוס החל לעבור בבית העלמין לאור דרישה שעלתה מצד התושבים. במסגרת מסלולו הקבוע, שכולל יותר מ-20 נסיעות ביום לכל כיוון, הוא עובר שם שלוש פעמים ביום בלבד, בכל אחד מהכיוונים. טענת נוסעי הקו כי יש לשנות את מסלול הנסיעה מוכרת, ולפני מספר חודשים העבירה העירייה את פניות התושבים לטיפול משרד התחבורה".

2.

עירוני: לא רוצים לעלות? תסגרו את הבסטה

ארבעה במאי 2012 כנות - עירוני מודיעין עולה לליגה ב׳ אחרי רביעיה מרגשת מול גדרה. איזה יום שישי נפלא שזה היה. צפו בקליפ בתחתית האייטם כדי להרגיש משהו מהשמחה הגדולה שכולנו חווינו. 

עברו מאז חמש שנים, הקבוצה מנמנמת בליגה ב' כמו חתול בפנסיה. היא מעפילה למשחקי הפלייאוף בלי יתרון ביתיות, לא מצליחה לחבר את הלירה לשקל וחוזרת עונה אחראי עונה למציאות האפורה של קבוצת מרכז טבלה בליגה הרביעית. בינינו, אגב, גם הליגה השלישית היא לא כזה שוס אבל היא לפחות יכולה להיות מקפצה לקראת התבססות בת כמה עונות טובות בלאומית.    

בעונה הבאה אם לא יהיה שינוי דרסטי ומה שנקרא "שידוד מערכות", גם שני מנייני האוהדים שנשארו לעירוני, לא יהיו שם בעונת 2019. המגמה הזו רק הולכת ומסלימה. עירוני מודיעין הולכת ומקריחה מאוהדים.

אם השפיצים המעורבים בניהול הקבוצה לא ישבו ויחליטו שבעונה הקרובה עולים, עדיף לסגור את הבסטה. עירוני אינה קבוצת אוהדים כמו קטמון ונורדיה, ורחוק מכך, אבל המודל הניהולי של שתי הקבוצות הירושלמיות, ראוי להילמד.

הגיע לגמרי הזמן להעלות שתיים שלוש פאזות במכה, לחבר את הקבוצה פי כמה לעיר, להשקיע עוד יותר בשיווקה לקהלים פוטנציאליים, להנגיש את המגרש בליגד סנטר ולקבל החלטות ספורטיביות אמיצות לכאן או לכאן. אם מדובר בעול כספי כבד מדי לעירייה כאמור לתת לקבוצה לחזור לליגה ג' שתשחק מול הסלעים והטריבונות הריקות.  

אם שוב יתחילו לזמזמם לנו בראיונות טרום עונה על "שילוב צעירים וותיקים" נבין ששוב עירוני הולכת לעונה פארש, בלי קשר לכסף שיושקע בה. אף קבוצה לא עולה ליגה כדי להישאר תקועה ולנמנם בה, אף אוהד ספורט לא בא לצפות בקבוצה חסרת יומרות שראשיה לא מפנימים שלצד טיפוח שחקני הבית ובני הדור הצעיר, צריך להשקיע ברכש רציני וראוי. לא בשחקנים שבאו לדפוק קופה בעונת הפרישה שלהם. 

חבל לבזבז על הצ׳יעמום המפוהק של צמד העונות האחרונות את ימי שישי בטח ובטח כשהמגרש בסוף העולם ימינה בליגד, שגרע מהקבוצה לא מעט אוהדים, מוזנח כל כך סביבתית ולא יוצר חווית צופה במיל. תקעו קוביה חסרת השראה באמצע הסלעים והישימון ובזה נגמר העניין. שום מחשבה לא הוקדשה לדעתי לפיתוח הסביבתי שיהפוך את המגרש הזה לאיזה חלק מקומפלקס שיהיה כיף לבוא אליו ויציע גם אפשרויות פנאי אחרות. לא רק בימי המשחקים. 

במסיבות הסיום של האגודה (והייתה כזו לא מכבר) תמיד יש תחושה שנבנה בעיר משהו נשגב וכולם מחליקים כאפות, מחליפים צ׳פחות, טופחים באהבה זה על ישבנו של זה כאשר בת'כלס מודיעין בת 90 אלף התושבים (בקרוב 100 אלף פלוס) כבר בת 20 ועדיין אין לה קבוצת ייצוג ראויה לא בכדורגל ולא בכדורסל. 

מיזם הקהילה המופלא הזה של דוד בן שימול שהוא באמת מודל ראוי להתברך בו צריך להיכנס לחדר הטיפולים ולעבור סדרה רצינית של ניתוחים והשתלות. יש לי הרגשה שאף אחד בעירייה לא ממש מצטער שהקבוצה מדשדשת ככה בליגה ב' המשמימה שלנו.

סרטון העלייה - 4.5.2012

;sns=em

3.

חגיגות  עצמאות נוסטלגיות: הכדור אצל ביבס

בעקבות פוסט פייסבוקי שהעליתי על חוסר הצדק הפואטי המשתולל על בימות יום העצמאות, גם בגלל המחירים ההזויים וגם מול רפרטואר האמנים המוזמנים (ביקוש וביצה, שמעתי על זה) עלה בי רעיון שיכול אולי לתקן במעט את המצב העגום של אמנים רבים שמלקטים את לחמם בדוחק במכולת ויש בהם אולי כאלה שלא רחוקים לצאת מהעולם בדרך לא טבעית כפי שעשה גבי שושן ז"ל..

הגם שאני לא מחסידי המיכניזם הזה שקרוי "אפליה מתקנת" שכן יש בו משהו כפוי ואנטי דמוקרטי, אני חושב שהמטרה הקדושה שכאן מקדשת את הדרך. 

הפניתי את הדברים שיופיעו בהמשך הטור לראש עיריית מודיעין חיים ביבס, המשמש כידוע כיו"ר המרכז לשלטון מקומי. אם ביבס ירצה גם מטאטא יירה. שיתוף פעולה שלו עם השרה מירי רגב, יכול להפוך את חגיגות העצמאות למדינת ישראל לערכיות ושורשיות פי כמה בזכות תמהיל האמנים שיטלו בהן חלק.

ובכן הייתי מציע לשני הגופים - משרד התרבות והספורט והמרכז לשלטון מקומי, ליזום תקנה/הנחייה ״ערכית״ לפיה במופעי העצמאות ישתלבו אמנים שתרמו/השפיעו על התרבות הישראלית ואולי כעת הם פחות מבוקשים. כל רשות תשבץ כראות עיניה את האמנים האלה בבימות המרכזיות שלה - אם כמופעים פותחים ואם כמופעים מרכזיים. הרבה מאמני "העבר" שמים בכיס הקטן אמנים עכשוויים וטרנדיים שהרפרטואר שלהם מכיל לפעמים לא יותר מארבעה שירים שחוזרים על עצמם בכל מיני מוטציות.

שמות של אמנים רלוונטיים? בבקשה, בשליפה מהמותן: מירי אלוני, אבנר גדסי, הברירה הטבעית, להקות הקצב (הצ'רצ'ילים, האריות, הסיקסטיז), שולה חן, רותי נבון, מתי כספי, אביבה אבידן, ריקי גל, שימי תבורי, אריק סיני, גלי עטרי, אבי טולדנו, שולי נתן, רבקה זוהר, מנימבגר, אדם, ועוד עשרות שיכולים להרים ברפרטואר המופלא שלהם יופי של ערב.

הפניתי את הדברים שכאן לראש עיריית מודיעין חיים ביבס, המשמש כידוע כיו"ר המרכז לשלטון מקומי. אם ביבס ירצה גם מטאטא יירה. שיתוף פעולה שלו עם השרה מירי רגב, יכול להפוך את חגיגות העצמאות למדינת ישראל לערכיות ושורשיות פי כמה בזכות תמהיל האמנים שיטלו בהן חלק

כבוד השרה רגב הבטיחה בזמנו, אחרי מותו הטראגי של שושן לדאוג לאמנים הוותיקים - הרבה לא קרה עם זה מאז. אני חושב שתקנת יום עצמאות שכזו לטובת יוצרים ומבצעים שהיו פסקול נעורינו חשובה ומשקפת את רצונם של מאות אלפים מתושבי המדינה. ויסלחו לנו סטטיק ובן אל אם ביום העצמאות הבא ינוחו קצת.