מאת: יואל תמנליס

 

בשבוע שעבר שוב "בלעתי" במשך מספר ימים את פריז, מראותיה וריחותיה ושוב פריז חדרה לי ללב, לדם ולוורידים. כידוע, פריז נחשבת בעיניי רבים כיפה בערי העולם. אהבתי אותה ממבט ראשון, זה קרה לפני עשרות שנים ומאז אני מוצא עצמי שוב ושוב מחזר אחריה. מבחינתי, המשותף לה ולמודיעין הוא הרצון שלי להכירן מכל זווית אפשרית, והגעגועים העזים לשתיהן ברגע שנוטשים אותן, ולו לזמן קצר.

ממש בקרוב יגיע הסתיו. הסתיו כידוע היא העונה היפה ביותר בפריז. די לחשוב על העלים המתים והנושרים בשירו הידוע של איב מונטאן, כדי להריח את השלכת ולהלך בתוכה בשדרות השאנז אליזה ולדמיין הליכה על שטיח בגוונים אדום, צהוב, אפור כשמנגד רוח קרירה נושבת בעדינות. במודיעין, אמנם הסתיו בוטל כבר לפני שנים רבות אך כל העונות יפות ונעימות, בעיקר אם אין לך תכניות לצאת החוצה, אם יש לך מניה בחברת חשמל ואם יש לך מזגן טוב ואתה לא נפרד ממנו מאפריל עד נובמבר.

ואין זה ההבדל היחיד, שכן: במודיעין אין תיירים. פריז לא שכנה של כפר בילעין. במודיעין אין איידס. לפריז אין שם ארוך כמו מודיעין-מכבים-רעות. בפריז אין ויכוח אם המשמר האזרחי יעיל או לא. במודיעין השוטרים ברחוב פנסיונרים. לפריז אין היכל תרבות חדש ומרשים – רק בית אופרה ישן וזניח. בפריז מצוי יער בולון - במודיעין מרוב עצים לא רואים את היער. במודיעין אין זונות. בפריז התושבים לא עייפים. במודיעין אין גן חיות. בפריז אין חנייה. בפריז לא נלחמים ביתושי הקיץ וגם לא יושבים על המרפסת בגופיה ובוקסר. בפריז יש ריח של רומנטיקה ותרבות באוויר. במודיעין הריח השולט מגיע מהמנגל של השכנים.

בספרו "פריז תל אביב – משם לכאן ומכאן לשם" מספר יאיר גרבוז בהומור, כי בפריז יש סמטה כל כך צרה שבקלות אפשר לחבר סיפור ששם המציאו את הבאגט הצרפתי המפורסם לאחר שאיש אחד קנה לחם כפרי עגול ולא הצליח להגיע איתו הביתה. גרסה אחרת למקור הבאגט מתפרסמת במדריך פריז של "לונלי פלנט" וגורסת שצורתו התפתחה בתקופת נפוליאון בונפארט, שהורה לאופים שלו להכין לחייליו כיכרות לחם שיוכלו לדחוף לתוך רגלית המכנסיים תוך צעידה. במודיעין, ההיסטוריה של הבאגט לא חשובה, שכן כאן אין באגטים. גם אם מנסים למכור לכם מוצר ארוך וצר שדומה ללחם, אל תאמינו, אין זה באגט. בדקתי את זה עבורכם בעיר המקור, עיר הולדת הבאגט – פריז, ואי אפשר לדבר אפילו על חיקוי זול.

"במודיעין בתחום החינוך ניתן למצוא קומפלקס ענק ומרשים המכיל בתוכו את המרכז הרב תחומי ואת הספרייה העירונית, ואילו בפריז רק אוניברסיטה קטנה וחסרת משמעות כמו הסורבון"

שדרות החשמונאים, השדרה המרכזית של מודיעין רבת העוצמה, מתחילה בצומת שילת ונגמרת כמעט בלטרון, במרכזה בנין המשטרה המפואר, מבנה מד"א המיוחד, בנייני דימרי המרשימים, תחנת הרכבת עם הארכיטקטורה המתקדמת, קניון ענק. ממש מרשים. ואילו בפריז אתה חוצה את שדרות השאנז-אליזה בפחות מחצי שעה, כמה חנויות, תנועה דלילה של קונים, כמה עצים, כמה פנסים וזהו. ממש לא בר השוואה.

מודיעין כידוע, זכתה למספר תארים מרשימים: עיר בונה אנשים הבונים עיר, עיר העתיד, עיר שינה ועוד. בפריז אין בנייה, אין עתיד ואין שינה – היא זכתה לתארים מוצדקים אמנם אך יחסית זוטרים: בירת הרומנטיקה, עיר בתי הקפה, מרכז האינטלקטואלים, עיר האורות, טריטוריית האהבה, מלכת הגסטרונומיה והאופנה, בירת התרבות ועיר הפיתויים.

כשמבקרים לראשונה בפארק ובאגם ענבה מבינים מיד שלמעשה גני לוקסמבורג הנודעים הם חיקוי עלוב של המקור המודיעיני המשגשג. 

בפריז, ויקטור זה ויקטור הוגו, הנרי זה הנרי מילר, ג'ורג' זה ג'ורג' בראסנס. במודיעין ויקטור, הנרי וג'ורג' הם בעלי המספרות השכונתיות.

במודיעין בתחום החינוך ניתן למצוא קומפלקס ענק ומרשים המכיל בתוכו את המרכז הרב תחומי ואת הספרייה העירונית, ואילו בפריז רק אוניברסיטה קטנה וחסרת משמעות כמו הסורבון.

בניינים רבים בפריז, כך הוסבר לי, בנויים בסגנון ה"בארוק". במודיעין עשו שינוי קטן ולא משמעותי והשתמשו בעיקר בסגנון ה"בארדק".

דמיון רב ניתן למצוא בין פריז למודיעין, בעיקר כשמסתכלים סביב המקום. בפריז: ורסאי, יער ונסן, רובע לה-דפנס, פוטנבלו. במודיעין: ישפרו סנטר, בית סירא, צומת שילת, מודיעין עלית. יחי ההבדל הקטן.

הפריזאים גם העתיקו מאתנו המון שמות – למשל: למודיעין יש את שכונת המגינים אז הפריזאים מהרו לקרוא לרובע החדש שלהם לה-דפאנס, לנו יש במרכז העיר את שכונת הנחלים אז הם הקימו את נהר הסיין, לנו יש את שכונת הפרחים, הם תרגמו את זה לג'ארדן-דה-פלאנט (גן הצמחים).

בתחום התקשורת יש להם הרבה מה ללמוד שם בעיר האורות - לקוראי ה"פיגארו" ו"לה-מונד" אין מדור "מגזינלה", וגם מדור הספורט שלהם לא מתקדם ומקצועי כמו זה של "מודיעינט".

בפריז, כדי להגיע לקליניקה של הווטרינר, צריך לפעמים לנסוע 10 ק"מ. אצלנו במודיעין בכל שכונה יש לפחות שלושה וטרינרים. אין ספק שהגודל עושה את שלו.

איזה דמיון: בפריז בקצה ה"שאנז-אליזה" אתה בשער הניצחון. אצלנו בקצה עמק איילון אתה במודיעין-סנטר.

מודיעין שכונות רבות לה: השבטים, הנביאים, הנחלים, הפרחים, מוריה, המגינים, אבני חן, הכרמים, משואה, מכבים ורעות. ואילו בפריז, כידוע, הכל קטנטן, היא מחולקת רק לשתיים: גדה ימנית וגדה שמאלית. קטן עלינו.

לפריז יש את מרכז פומפידו. במודיעין יש את המרכז לגיל-הרך. פחות או יותר זהה.

תושבים שעובדים בליגד סנטר במודיעין התלוננו לאחרונה שלא ניתן להגיע בתחבורה הציבורית במרבית שעות היום ממרכז העיר למקום עבודתם. בפריז המצב הרבה יותר חמור – אין בכלל אוטובוס ישיר ממרכז העיר לשטוקהולם ולמוסקבה.

בפריז שדות התעופה מרוחקים מהעיר. לנו במודיעין יש את שדה התעופה חמש דקות מהבית, ממש נוח ומקצר את זמן ההגעה לניו-יורק.

אחד מסמליה של פריז הוא "שער הניצחון". אצלנו במודיעין שער הניצחון הובקע על ידי יוסי מחטיבת הביניים בהפסקה בין שיעור תנ"ך לשיעור היסטוריה.

בפריז מצויה קתדרלת "נוטר-דם" המפורסמת. אצלנו במודיעין "נותר דם" על הכביש אחרי כל תאונה.

פריז ידועה בפאסז'ים הייחודיים והמפוארים שלה, במודיעין הפסאז' היחיד הוא המעבר התת קרקעי על יד מודיעין סנטר. לא משהו שיזכה לפרק נפרד במדריך למטייל בעיר.

"מספר גנים חשובים ויוקרתיים מאד שוכנים בפריז: גני ורסאי, גני לוכסנבורג, גני הטווילרי. אך גם לנו אין מה להתבייש בתחום. יש לנו במודיעין: גן רבקה, גן שולה, גן תות וגן תדהר" 

מעל נהר הסיין בפריז משתרעים, כידוע, עשרות גשרים קטנים, "מכוערים וזניחים". ואילו במודיעין מתנוסס לתפארת גשר רחב ממדים, פאר הארכיטקטורה המודרנית, בכביש 3 ביציאה משכונת אבני חן לכיוון ישפרו סנטר. איזה הבדל.

בפריז יש עשרות מוזיאונים, חלקם מהחשובים בעולם. במודיעין מזה כמעט 20 שנה לא מצליחים להחליט מה לעשות עם המגרש הריק היחיד בעיר המיועד לבניית מוזיאון.

"אין הנחתום מעיד על פריזתו" – בפריז מצאנו בכל פינה "פטיסרי ובולנג'רי". במודיעין מדובר בליגה אחרת לגמרי – "מאפיית אנג'ל". 

לאחר סיום עבודות השיפוצים בסטודיו לבלט במודיעין נראה כי ממדיו ויופיו של בנין האופרה המפורסם של פריז התגמדו במידה ניכרת.

מספר גנים חשובים ויוקרתיים מאד שוכנים בפריז: גני ורסאי, גני לוכסנבורג, גני הטווילרי. אך גם לנו אין מה להתבייש בתחום. יש לנו במודיעין: גן רבקה, גן שולה, גן תות וגן תדהר …