מאת: ענבל בן ברית כהן  * צילומים: פרטי

החופש הגדול כבר כאן, ומחר יצטרפו לתלמידי התיכונים והחטיבות שאר תלמידי ישראל.

 התלמידים שמחים ומרוצים עד מאד מהגעתו של החופש הגדול מאוד, אבל מנגד, ההורים ובעיקר אלו שיש להם ילדים צעירים, מרגישים אחרת. לתחושתם יש יותר מידי חופשות ואלו לא מסונכרנות עם מספר ימי החופשה שההורים יכולים לקחת במקומות העבודה. חוסר הסנכרון הזה מביא להוצאות כלכליות כבדות למציאת פתרונות חלופיים. בזכות ארגון "הורים עובדים לשינוי" האור בקצה המנהרה קרוב מתמיד, ועדיין לרכבת המסע הזה יש עוד כברת דרך לא קצרה.

כבר שנים רבות שבציבור מתנהל דיון על החופש הגדול בפרט ועל מספר ימי החופשה של התלמידים בכלל. שלושת החלופות העיקריות המועלות מדי פעם ובעיקר לקראת הגעתו של החופש הגדול, בדיון ארוך שנים זה הן: חלופה אחת היא שהחופש הגדול יהיה בן חודשיים כמו במדינות רבות במערב. יש הרואים בו תקופה לבילוי זמן איכותי של הורים וילדיהם התלמידים. הזדמנות לנסוע לחו"ל ולהרחיב אופקים.

חלופה שנייה היא שהחופש הגדול יקוצר מחודשיים לשבועיים בלבד. שנת-הלימודים תוארך, וחופשת התלמידים תקוצר ותותאם  למעשה לימי-החופשה של ההורים.

החלופה השלישית מציעה שהפער בין ימי-העבודה של ההורים העובדים לבין ימי-הלימודים של התלמידים יצומצם, בצורה שתהיה התאמה של ימי-החופשה בין ההורים לבין התלמידים. חופשת ההורים תוארך, וחופשת התלמידים תתמלא בעיסוקים חינוכיים בתקופה שבה ההורים עובדים וילדיהם כבר בחופש.

לאחת משלוש החלופות הנ"ל יש צורך בהסכמה של לא מעט גורמים וזו אחת הסיבות שחברי ארגון "הורים עובדים לשינוי", ובראשם מקימת הארגון והיו"ר יערה ישורון (35) אם לארבעה ילדים עדן (14), אופק (11), נגה ושגב (8), ואיתה עוד לא מעט הורים שאכפת להם, פועלים כבר קרוב ל-9 שנים בלי להתייאש, ורק עכשיו מתחילים לראות את האור שבקצה המנהרה.

לעשרות החברים בארגון הזה משתייכים גם שלושה מתושבי העיר ששניים מהם מאד פעילים וצועדים במסלול מתחילתו. רותי שרון וג'רמי היימן ואיתם דנה נחום שקצת פרשה מפעילות אקטיבית.

אחרי שנים של התמדה ונחישות מסתמן מתווה ראשוני בשלב זה, מתווה שמצטרף למהלך שגם לו יש לחברי הארגון קשר ישיר והוא "בית הספר של החופש הגדול". על פי המתווה המסתמן כעת לקיצור לוח החופשות, 10 ימי חופש ואסרו חג יצטרפו ויהפכו ל"בית הספר של החופש הגדול". המורים יוכלו לבחור אם הם רוצים להשתתף ואם כן הם יקבלו תוספת תשלום. התלמידים ישלמו עלות נמוכה יחסית כדי להשתתף.

רותי שרון: "מערכת החינוך הרי לא יכולה לפעול בוואקום ודוגמה טובה לזה הודגמה בל"ג בעומר האחרון. איך ששינו יום אחד ברגע האחרון נעשה בלגן גדול שגרר בעיות בכל ההיבטים כולל הסעות התלמידים"

רותי  (50) ממודיעין, נשואה לדוד אלקובי ואם לענבר בת 14 ולרועי וגיא בני 11.5, היא יועצת לכלכלת המשפחה והצטרפה לארגון ממש בתחילתו ב-2003. "הייתי אז אמא טרייה יחסית, ענבר בדיוק נכנסה לגן חובה, נולדו התאומים וזה היה כבר חתיכת אתגר. בדיוק נתקלתי בעצומה שיצאה בעניין הפעולה לאיזון בין חופשות הילדים וההורים וחשבתי שצריך לטפל בזה.

"האמת היא שתמיד האמנתי שאפשר לשנות אם נתמיד אבל אני מודה שלא חשבתי שאלו יהיו התוצאות. יערה ישורון פרסמה עצומה בפסח בגלל שנשבר לה מהחופשה הארוכה, ראיתי את זה, שלחתי לה מייל והצטרפתי. לאורך השנים עלו כל מיני פתרונות והסביבה תמיד אמרו לנו שארגוני המורים חזקים וכלום לא ישתנה, אבל לא התייאשתי והאמנתי שאפשר לשנות. היו אנשים שהצטרפו ופרשו לאורך הדרך, אבל נשאר גרעין של אנשים שהמשיך והתמיד".

שרון חושבת שבתי הספר של החופש הגדול הם תחילת המהפכה ועכשיו מתחיל השינוי הגדול: "הפתרון הוא להגדיל את ימי החופש של ההורים, ולהרחיב את בתי הספר של החופש הגדול. התקציב לא בשמיים ואני רואה כמה זה משפיע על ההורים. רצינו שזה יפגע כמה שפחות במורים כי אנחנו ממש לא נגד המורים, אנחנו לא מבקשים לפגוע בחופשים של המורים ובעיקר מבקשים התאמה בין חופשות הילדים לחופשות ההורים. החלוקה על פני השנה וזה שיש בישראל 6 ימי לימוד בשבוע בעוד שרוב המשק עובד 5 ימי עבודה בשבוע יוצר פער שלא מסתנכרן נכון, על אף שיכול".

רותי אומרת שאחת ההצעות שלהם הייתה לעבור לשבוע לימודים של 5 ימים ולקחת את ימי השישי שיחליפו את מספר ימי החופשה. "נשארים עם אותו מספר ימי לימודים, אבל הפריסה היא אחרת ומותאמת בין עולם הלימודים לעולם התעסוקה של ההורים, מערכת החינוך הרי לא יכולה לפעול בוואקום ודוגמה טובה לזה הודגמה בל"ג בעומר האחרון. איך ששינו יום אחד ברגע האחרון נעשה בלגן גדול שגרר בעיות בכל ההיבטים כולל הסעות התלמידים".

-יותר קל למצוא פתרונות של חינוך בלתי פורמלי מאשר להוסיף ימי חופשה להורים?

"ברור. למשל חברת הכנסת רחל עזריה הובילה חוק בו הוסיפו יומיים ע"פ חוק לימי חופשת ההורים, אבל זה מאד מורכב, כי כשמוסיפים ימי חופש לעובדים צריך גם לחשוב על המעסיקים ובעיקר המעסיקים בעסקים הקטנים שלהם זו בעיה".

רותי אומרת שזה מאד מורכב וצריך להתחשב בהרבה מאד מערכות בשביל לעשות את השינוי, ובמקביל אחד הדברים החשובים שהוצבו בתחילה זה בכלל להביא את האפשרות והנכונות לשנות למודעות הציבור "הבנו מהר מאד שלא נוכל להוציא הורים להפגנות, ניסינו לעשות זאת בתחילה ומצאנו עצמנו מעטים מאד. נוצרה כימיה מאד טובה בין הפעילים בארגון והאגו נשאר בחוץ. כל אחד תורם על פי יכולותיו וכישוריו וזה אחד הדברים שמאפשרים לרוץ מרחק ארוך בלי להתייאש".

ג'רמי היימן (43) עובד מדינה, נשוי לרנית ואב לשלושה בנים ובת: כפיר (15),שניר ( 13), אורי  (9) ומיתר (3). גם הוא הצטרף לארגון די בהתחלה: "הגעתי במקרה עם אשתי לאחד הכנסים הראשונים של הארגון ונדלקתי על הרעיון הזה של חוסר הסנכרון בין חופשות הילדים וההורים. היו לי אז ילדים קטנים וגם לי זה מאד הפריע. לא הבנתי את חוסר ההיגיון שיש במערכת וראיתי שיש כמה אנשים טובים שרוצים לשנות ולהפעיל לחץ ציבורי בעניין הזה. באתי, הקשבתי, נפגשתי ומאז אנחנו יחד".

ג'רמי היימן: "הבנו שהעניין מסובך הרבה יותר משנראה להורה מן השורה ונאלצנו לחפש פתרונות יותר יצירתיים. אנחנו מבינים שיש פער בין החופשות למשל ימי האסרו חג. בשבועות האחרון באסרו חג שחל ביום חמישי, ההורים חזרו לעבוד והילדים לא חזרו ללימודים ולמחרת ביום שישי היפך. ההורים רובם בחופש והילדים חזרו ללמוד"

-איך מחזיקים מעמד כל כך הרבה שנים?

"אנשים שדיברתי איתם בתחילת הדרך לא כל כך הבינו מה אנחנו רוצים. הנושא של מבנה שנת הלימודים היה מבחינתם אקסיומה והם לא תארו לעצמם שאפשר אולי לערער על הדבר הזה, אז המשימה הראשונה הייתה להעלות את הנושא למודעות. ארגנו כל מיני כנסים וחיפשנו כל מיני דרכים להשמיע את קולנו"

היימן מדגיש שמהר מאד הבינו שהם לא היחידים שמרגישים ככה ומהר מאד גם הבינו שלהוציא אנשים מהבית להפגנות זה קשה בגלל היותם הורים לילדים קטנים. ככל שהיה יותר הד ותמיכה ציבורית היה קל יותר להגיע למקבלי החלטות ולשכנע את הציבור ששינוי אפשרי. "ככל שהשנים עברו המציאות השתנתה. ההצלחה הכי גדולה שלנו היא עצם העלאת הנושא למודעות והבנתם של האנשים שאפשר לשנות ורק צריך למצור פתרונות למצב. הצלחנו להגיע לשרי החינוך, לוועדות בכנסת ועוד. הצלחנו להגיע לשיח עם משרד האוצר, משרד החינוך וארגוני המורים ונתנו לנו להשמיע את קולנו ולהעלות רעיונות שונים".

בתחילת הדרך מונתה ועדה לבדיקת העניין ונתנו לנו אפילו לקחת חלק ולהשמיע את קולנו, הגענו ויצאו די מזועזעים"  נציגי הארגון שנכחו בוועדה הרגישו שאפילו פורום ארגון ההורים שהשתתף שם לא ממש ייצג הורים ויש בו לא מעט מינויים פוליטיים. "הבנו שהעניין מסובך הרבה יותר משנראה להורה מן השורה ונאלצנו לחפש פתרונות יותר יצירתיים. אנחנו מבינים שיש פער בין החופשות למשל ימי האסרו חג. בשבועות האחרון באסרו חג שחל ביום חמישי, ההורים חזרו לעבוד והילדים לא חזרו ללימודים ולמחרת ביום שישי היפך. ההורים רובם בחופש והילדים חזרו ללמוד".

גם רותי וגם ג'רמי באים מהמקום שמבקש איזון וסנכרון בין החופשות שלהם לשל הילדים וחולמים שהשינוי יאפשר זמן בילוי משותף עם הילדים "ואם לא יעזור כבר לנו, אז יעזור לילדים ולנכדים שלנו" אומר ג'רמי. בנוסף חשוב להם להדגיש שאין הם באים בתלונות למורים ולא מבקשים לפגוע בזכויותיהם "נהפוכו. אנחנו אפילו מדברים על מצב של גמישות ביכולת לקחת יומיים שלושה של חופש בלי לשקר את המערכת. שמורה יוכל לקבל מספר ימי חופשה שיוכל לקחת אותם מתי שירצה בכל זמן נתון שהוא זקוק להם ולא רק בחופשות שקיימות כיום".

ג'רמי מצר כי ארגוני המורים בגישתם, נחושים שלא להסכים לשום שינוי כי שינוי זה דבר רע וחבל שהם בבחירה זו פוגעים במורים. "ארגוני המורים טוענים טענות פופוליסטיות ומאשימים אותנו כל הזמן שאנחנו לא רוצים להיות עם הילדים שלנו ורק רוצים בייביסיטר לילדים שלנו. לצערי גם הרבה מורים נדבקים באמירות האלו. אנחנו רוצים להיות עם הילדים  שלנו ומחפשים את הדרך שנוכל להיות איתם ולא נצטרך כל הזמן לחפש להם סידור כי אנחנו צריכים בימים שהם בחופש, לעבוד".

בימים אלו ממש מקדמים בנט וכחלון את המהלך שיקצר בשלב ראשון 10 ימי חופשה בבתי הספר. מדובר על 10 ימים שניתנים בסמוך לחגים בהם ההורים עובדים, זאת מבלי לפגוע בחופשות המורים. הרעיון והפתרון מתבססים על אותו הרעיון של "בית הספר של החופש הגדול" כשהתלמידים והמורים לא מחוייבים להשתתף, אבל מקבלים את האפשרות לעשות זאת. 

רותי וג'רמי מברכים על צעד חדש וחיובי זה ומייחלים כי בסוף יהיה מקסימום סנכרון בין החופשות של ההורים והילדים. "החיפוש הוא חיפוש של מצב מאוזן שיתאים למאה בה אנחנו חיים", אומר ג'רמי "לוח החופשות שנקבע ומקובע מתאים ללוח החופשות מלפני יותר מ-60 שנה ואולי יותר, כשהמבנה המשפחתי היה אחר, רוב האמהות לא עבדו, המבנה החברתי היה אחר. היום אנחנו חיים בעידן אחר והגיע הזמן להתאים את לוח החופשות לעידן הנוכחי".

גם רותי וגם ג'רמי באים מהמקום שמבקש איזון וסנכרון בין החופשות שלהם לשל הילדים וחולמים שהשינוי יאפשר זמן בילוי משותף עם הילדים "ואם לא יעזור כבר לנו, אז יעזור לילדים ולנכדים שלנו" אומר ג'רמי. חשוב להם להדגיש שאין הם באים בתלונות למורים ולא מבקשים לפגוע בזכויותיהם "נהפוכו. אנחנו אפילו מדברים על מצב של גמישות ביכולת לקחת יומיים שלושה של חופש בלי לשקר את המערכת"

הנציגים המודיעינים רואים את האור בקצה המנהרה, ג'רמי אומר שתת ועדה של ועדת החינוך דנה לאחרונה בנושא הזה, וכל הגורמים שהגיעו לשם הבינו שיש לעשות שינוי, מלבד נציגות המורים. "בתחילת המאבק הבנו שהוא יהיה ארוך ושיתכן שאולי זה כבר לא יעזור לנו כהורים, אבל אולי זה יעזור בעתיד לילדים שלנו שיהיו הורים ובעקיפין לנו כסבים וסבתות שלא יצטרכו לקרוא לנו לעזר כל הזמן כמו שאנחנו קוראים להורים שלנו".

השניים, לוחמי החופש מהחופש, מזמינים את ההורים להצטרף לארגון ולהתחבר לדף הפייסבוק שלו, על מנת לקחת חלק ולהיות בעניינים ומאמינים שעוד יהיה טוב.