צילום: ראובן קופיצינסקי
 

בשנת 2015 נטל את חייו מנהל רשות האוכלוסין, אריאל רוניס, בעקבות פוסט שפורסם בפייסבוק, בו הואשם בגזענות. אסף שמואלי, מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל הבלוג "המשבריסט", זוכר את התאריך היטב, ובחר לציין את יום השנה למותו של רוניס ז"ל באמצעות יוזמה ארצית של קיום "יום המודעות לשיימינג", מדי שנה בתאריך 23 במאי.

"את המוות של אריאל ניתן היה למנוע", אומר אסף, "אני מכיר מקרים גרועים מהמקרה הזה, שהסתיימו באופן אחר, ולכן החלטתי להתגייס לנושא הזה, כדי שזה יהיה המקרה האחרון."

שמואלי החל להעביר הרצאות פתוחות בכל שנה בתאריך זה, והציבור החל להיחשף לסיפור ולמושג של שיימינג ברשת. כעבור שלוש שנים, הדבר הגיע לידיעת משפחתו של אריאל ז"ל. אחותו של אריאל יצרה קשר עם שמואלי, נוצר ביניהם שיח וקשר שנמשך עד היום, וביחד הם קבעו את ה-23 במאי כיום המודעות לשיימינג, כמעין הנצחה לאריאל.  "ביום הזה אנחנו מדברים על המורכבות של השיימינג, על כך שזו סוגיה גורפת לכל השכבות ולכל הגילאים. זה בכלל לא קשור לעולם הילדים והנוער, זו תופעה ואפילו תרבות, שנפוצה בעיקר בקרב מבוגרים, ומדגישה את הכח שיש בידיים של כל אחד ואחת מאתנו".

שמואלי מבהיר שהוא לא נגד שיימינג, וכי זהו כלי משמעותי בשימור או שינוי נורמות חברתיות. לדבריו, לשיימינג יש גם היבטים חיוביים, ולולא השיימינג, לא הייתה מתרחשת תופעה כלל עולמית כה חשובה כמו תנועת "מי טו", וככל הנראה הפרקליטות בישראל לא הייתה חוזרת בה במקרה של אונס הילדה במלונית קורונה בשנה שעברה. ועם זאת, יש בעייתיות בשיימינג, וצריך להבין אותה.

"תמכור לה את השוקולד"

"כשאנחנו אומרים שיימינג (או בעברית ביוש)", אומר שמואלי, "אנחנו בעצם מתכוונים לביוש רשתי או ביוש מקוון – ביוש שמתבצע ברשת או ברשתות החברתיות. המונח נכנס לשימוש כשהאינטרנט נכנס לכל בית בסוף שנות התשעים. צריך להבחין בין ביוש פומבי, שבאופן היסטורי היה נעשה על ידי ממשלות, אמצעי תקשורת או בעלי הון, לבין הפה והכוח, שהרשתות החברתיות נותנות בידי הציבור הרחב. יש כאן מאבק על זכות הציבור לדבר, ואנחנו יכולים לומר מה מציק לנו. לא צריך לבטל או לעצור את הביוש, וחשוב להבין את המורכבות שלו."

פרט טריוויה מעניין הוא, שהערך "שיימינג" נכנס לוויקיפדיה בפברואר 2015, ימים ספורים אחרי 'טיסת השוקולד' הידועה לשמצה, שהיא אחד ממקרי השיימינג הבולטים שהיו בארץ.

ביוש מול בריונות

"יש הבדל תהומי בין שיימינג לבין בריונות רשת", מדגיש אסף, "יש מקום לדרוש שאדם או עסק יתביישו על דבר מה שעשו, אבל אין מקום לאיחולים סופניים. ברגע שעוברים לניבולי פה וייחול למחלות או מוות, זו כבר בריונות רשת. בבריונות צריך להלחם ולעצור אותה. כמו ברחוב, בכביש, בבית הספר או בכל מקום אחר, כך גם ברשת. לבריונות אין מקום. שיימינג הוא שונה, בכך שהוא שיח שדורש תחושת בושה. לפעמים הוא חריג ובוטה, וככל שהנורמה שבשמה הביוש נעשה היא שנויה במחלוקת, כך הביוש קשה יותר. הדבר החשוב ביותר, הוא לזכור שבצד השני יש אנשים. אם המטרה היא 'רק' לעורר בושה, צריך לעצור איפשהו, אבל אם המטרה היא לפגוע, יש כאן טעם לפגם".

שמואלי מהרהר באותו אדם שלא הכיר ועורר אצלו את ההתגייסות והפעילות החברתית בנושא הזה. "יכול להיות שמה שהפריע לאריאל ז"ל לא היה הפוסט עצמו, אלא העובדה שאנשים הרשו לעצמם להשתלח באופן פוגעני, ולכן הטריגר הוא הבריונות, ולא השיימינג. אבל לא כולם מסכימים לאבחנה הזאת שאני מציע בין שתי התופעות."

המשבריסט

אסף שמואלי (45) עוסק במשברים ברשתות כבר למעלה מעשור. את הבלוג שלו הוא כינה בהתחלה "על סף משבר" (עם רמיזה לשמו – אסף), אבל הכינוי "המשבריסט" קלע יותר לעיסוק שלו ותפס מיד. "ניתחתי אלפי מקרים של שיימינג ובריונות רשת. טיפלתי בהרבה מאד מקרים, ובכולם היכולת לנתק בין השיימינג לבין הנורמה שבה הוא בוצע היא המפתח, בין אם מדובר בשיימינג של אדם, עסק, מותג או חברה".

את הידע שצבר הוא חולק בהרצאות שונות, ולרגל יום המודעות לשיימינג, הוא מקיים בכל שנה הרצאה חינמית, שמטרתה להגביר את המודעות ולמנוע את המקרה הבא. השנה הוא בחר להעביר את הרצאתו - "עסקים בעידן של שיימינג", במתחםROOMS  מודיעין, והיא פתוחה לקהל הרחב, אך ההשתתפות בה כרוכה בהרשמה מראש.

 פתאל רומס מודיעין | צילום: איתי בנית

"בחרתי לקיים את ההרצאה במתחROOMS , גם כי אני עובד מהמתחם הזה, וגם כי זהו 'האב' לעסקים. הממשק שלהם תלוי מקום, ומציע לבעלי עסקים עצמאים את מה שהכי חסר להם - מקום או מסגרת להתיעץ בה, לשתף, לעשות חשיבה משותפת ולא להרגיש לבד עם הלבטים. מתחם ROOMS מייצר את האינטראקציות האלה באופן טבעי.

האם שיימינג משתלם?

שמואלי מקפיד לא לדבר על לקוחות ועל מקרים שטיפל בהם, אבל מוכן לתת דוגמא למקרה של שיימינג שהתרחש וטופל באופן מדויק על ידי בעל העסק. "לקוח לא מרוצה פרסם פוסט נגד חוויה שחווה בבית עסק מקומי מוכר מאד. הבעלים של העסק הגיבו בצורה כל כך טובה, שדעת הקהל אהדה יותר את המקום המבויש מאשר את הלקוח המבייש. התגובה של העסק כללה לקיחת אחריות, הבעת צער על עוגמת הנפש, אזכור פיצוי שהוצע ועוד. הם ענו לכל טענה שהועלתה, וגרמו לגולשים להזדהות אתם יותר מאשר עם כותב הפוסט. "אני מרשה לעצמי לנחש שהדבר שיפר את העסקים שלהם, ושלו הייתה ניתנת להם הבחירה, הם לא היו מוותרים על הפוסט הזה. למען הסר ספק, פיצוי הוא לא חובה, הרבה פעמים ההבנה חשובה יותר".

"שיימינג הוא תרבות." מסכם שמואלי, "הוא נוכח בכל מקום, והוא יהיה כאן תמיד. חשוב לדעת להתמודד אתו ולהבין מה עושים אתו. זה יכול להיות מאד משתלם!".

 

ביום ראשון 30.5.21 בשעה 17:30 הוא יגלה מהידע שצבר בהרצאה "עסקים בעידן של שיימינג". 
ההרצאה תתקיים במתחם ROOMS מודיעין, רחוב דם המכבים 38, מרכז מודיעין.
ההרצאה אינה בתשלום, אך ההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש.

להרשמה לחצו כאן