צילומים: מנדי הכטמן פלאש 90 ויח"צ

מאז הקמת מדינת ישראל, המושג "שבת" הפך להיות לכלי פוליטי בידי המפלגות הדתיות והחרדיות, שהן מיעוט בכנסת, להכתיב אורח חיים אורתודוקסי חרדי במדינת ישראל בתחומים רבים – כשרות ושלילת תעודות כשרות לעסקים שיפתחו בשבתות, איסור תחבורה ציבורית בשבתות, איסור עבודה בשבתות, איסור פתיחת עסקים בשבתות וכו'. כל זאת בשם המושג המקודש "סטאטוס קוו" שהפך להיות לערך נוקשה שלא נתון לשום פשרות, למרות השינויים המהותיים בחברה הישראלית.

בכל המדינות הדמוקרטיות והנאורות בעולם, מרבית העסקים והתחבורה הציבורית פועלים 7 ימים בשבוע, ורק במדינת ההלכה ישראל יש ווטו מוחלט על שינויים ופתיחות בנושאים לעיל. 

לפני הקמת מדינת ישראל, כאשר מרבית העם היהודי חי בקהילות סגורות במדינות רבות בעולם, השבת הייתה המסגרת היהודית דתית שהגנה על הקהילות מהתבוללות ומהשפעות זרות של דתות אחרות. 

במדינת ישראל, מדינת העם היהודי, המצב שונה לחלוטין ואין צורך לכפות מסגרות דתיות על כלל הציבור שרוצה להגשים את החזון של עם חופשי. 

חברי מועצת העיר ת"א אישרו לפני כ- 3 שנים, ברוב מוחלט, חוק עזר שמאפשר ליותר מ- 150 מרכולים ופיצוציות ושלושה מתחמי מסחר ברחבי תל־אביב לפעול בשבת. חוק העזר נועד לאזן בין ערכה של השבת כיום המנוחה, לבין החופש של תושבי העיר ליהנות ולבלות ביום השבת לפי רצונם וצורכיהם שהשתנו עם השנים.

שרי הפנים אדרי והממשלה לא כיבדו את ההכרעה הדמוקרטית של מועצת העיר, לא כיבדו את החוק שהכנסת חוקקה ושמעניק את הסמכות בעניין בידי השלטון המקומי, ונקטו במשך שנים סחבת באישור חוק העזר. 

לכן בג"ץ התערב בנושא הרגיש הזה, שהוא בתחום ההחלטה של הדרגים הפוליטיים במדינת ישראל, שלא היה להם האומץ להתמודד עם המציאות המשתנה, ודחה עתירה שביקשה לאסור על עיריית ת"א לאשר הפעלת מרכולים ומתחמי בילוי בשבת. השופטים גם מתחו ביקורת על משרד הפנים שבמשך כשנתיים וחצי נמנע מהחלטה בנושא.

"לצערי, מרכז מודיעין נטוש בשבתות, מכיוון שכל המסעדות ובתי הקפה בעיר סגורים בשבתות, למרות שיש מסעדות ובתי קפה שמעוניינים לפתוח עסקיהם בשבתות, אך חוששים שאם יעשו כך, ישללו מהם את תעודת הכשרות והם ייאלצו לוותר על הציבור הדתי שמגיע בימי השבוע 

מדינת ישראל שהייתה צריכה להיות "קיבוץ גלויות" לכל היהודים שעלו מהתפוצות מאז הקמת מדינת ישראל, מחולקת למעשה לשבטים שהקיטוב ביניהם גדל כל הזמן. הקיטוב וההקצנה גרמו לכך שאין יותר פשרות בנושאי דת ומדינה בישראל. וכשאין פשרות, סמכות ההחלטה עוברת לבג"ץ.

אין לאף אחד מונופול על אופיה של השבת, אפילו לא לעסקני הדת במדינת ישראל הדמוקרטית, המפותחת והמודרנית, שחייבת להתאים את אופיה של השבת במדינת ישראל, ולאפשר לכל מיגוון אזרחי ישראל לנהוג בשבת עפ"י צרכיהם ועפ"י אמונתם והשקפת עולמם. 

השבת היא ערך לאומי-יהודי-משפחתי-הומאני-מוסרי, שמיועד במהותו להעניק יום מנוחה לאחר שישה ימי עבודה. מי שרוצה ינוח בשבת, יתפלל וכו', אך בשום פנים ואופן שלא יכתיב לציבור החופשי שהוא עדיין הרוב במדינת ישראל את אורחות החיים, ומה לעשות בסופי שבוע.

עפ"י תפיסת עולמי, כל שבת היא יום המשפחה היהודי הישראלי - כל יהודי ברחבי העולם חופשי לבלות בשבתות עפ"י אמונתו ומצפונו – יש כאלו שיעדיפו לבלות במרבית השבת בבתי הכנסת, ויהיו אחרים שיעדיפו לנסוע ולטייל בשבתות, או ללכת לים, או לבלות בקניות במרכולים או המרכזי קניות פתוחים בשבתות.

לדעתי, הרשויות המקומיות שבהן יש רוב חופשי חילוני, כמו במודיעין-מכבים-רעות, חייבות לקדם חוקי עזר לפתיחת מרכולים, לפתיחת מרכזי בילוי, בתי קפה ומסעדות, לרווחת אזרחים שחפצה נפשם לבלות בשבתות.

כמו"כ, גם הפעלת תחבורה ציבורית/עירונית חלקית בשבתות בערים החופשיות במדינת ישראל, לטובת אוכלוסיות האזרחים הוותיקים, חיילים שמגיעים לחופשות, ובני נוער שאין ברשותם רכב פרטי או רישיון נהיגה שתקועים בביתם בשבתות, והרשויות חייבות לאפשר להם לבלות ולנסוע בחופשיות בשבתות. 

לדעתי, הרשויות המקומיות שבהן יש רוב חופשי חילוני, כמו במודיעין, חייבות לקדם חוקי עזר לפתיחת מרכולים, לפתיחת מרכזי בילוי, בתי קפה ומסעדות, לרווחת אזרחים שחפצה נפשם לבלות בשבתות (בצילום: מסעדה בעיר שכן פתוחה בשבת)

למיטב ידיעתי, עסקים במודיעין-מכבים-רעות שרוצים לפתוח עסקיהם בשבתות, יכולים לעשות זאת עפ"י חוק עזר עירוני, ללא חשש שפקחי העירייה יבקרו אצלם ויקנסו אותם. זה קורה בעיקר במרכז העסקים "ענבה" (ישפרו) שהפעילות שם בשבתות פורחת. 

לצערי, מרכז העיר נטוש בשבתות, מכיוון שכל המסעדות ובתי הקפה בעיר סגורים בשבתות, למרות שיש מסעדות ובתי קפה שמעוניינים לפתוח עסקיהם בשבתות, אך חוששים שאם יעשו כך, ישללו מהם את תעודת הכשרות והם ייאלצו לוותר על הציבור הדתי שמגיע בימי השבוע לעסקים אלו. 

פעלנו כסיעה במרץ ובנחישות בכדי לשדרג את ציביון העיר לחופשית וחילונית יותר ודרשנו מראש העיר להקצות תקציבים שיעירו את העיר בסופי שבוע, אך נתקלנו בסירוב מוחלט מצידו להקצות תקציבים ייחודיים בין השאר להפעלת תחבורה עירונית חלקית בשבתות למרכזי בילוי מחוץ לעיר ולחופי הים - לטובת חיילים שמגיעים לחופשות, ובני נוער שאין ברשותם רכב פרטי או רישיון נהיגה, ולטובת אוכלוסיות האזרחים הוותיקים שתקועים בביתם בשבתות.

עירייה שמתקצבת מיליוני שקלים עבור צרכים דתיים, יכולה בהחלט להקצות תקציבים של כמה מאות אלפי שקלים לטובת פעילויות איכותיות עבור הציבור החופשי חילוני.

פסיקת בג"צ לגבי ת"א היא אות וסימן שיש ביכולתנו כתושבים חילוניים, לשנות את המציאות גם באשר למודיעין.