בשער: מימין: גור גולן, יארה, אלבז, כצנלסון, לאמה, וארברמן

יארה מוחמד אמיירה, נערה בת 17, תושבת חברון, השתתפה עם אמה, במפגש ומיוחד עם תלמידי המגמה לערבית בתיכון "יחד", אליו הוזמנו גם תלמידים מבית-הספר הדמוקרטי. בתיכון מספרים כי הכל החל בפנייה של ריקי ארברמן, רכזת ערבית בתיכון, שפנתה למיכל כצנלסון, רכזת "נשים עושות שלום" במודיעיןעל מנת שהאחרונה תסייע לה להפגיש בין נוער פלסטיני לנוער ישראלי.

ארברמן: "אחד הדברים שאני מנסה לעשות כרכזת ערבית הוא להפגיש את התלמידים עם דמויות שמציגות את הציבור הערבי באור חיובי, מאחר שבתקשורת, לצערי, ציבור זה מוצג בעיקר בהקשר של טרור ואלימות. המפגש ביום שישי היה צעד נוסף בכיוון זה ובאמצעותו התלמידים פגשו לראשונה פלסטיניות בגילן, מעט הכירו אותה ושמעו על חייה ועל האתגרים המלווים אותה".

אורחת נוספת שהגיעו למפגש הייתה נועה גור גולן, בת 18 מנתניה, שהכירה את יארה בצעדת התקווה של נשים עושות שלום בה הן נאמו יחדיומאז הן חברות ושומרות על קשר, למרות הקושי בנגישות של נועה לחברון ושל יארה לנתניה.

ארברמן: "מטרת המפגש כאמור, הייתה להפגיש את התלמידים עם נערות הקרובות לגילם  - האחת ערבייה, פלסטינית והשנייה יהודייה ולאפשר להם לשמוע על החיבור שנוצר בין השתיים. כמו כן, להפגיש את התלמידים עם נערות הנוקטות בדרך של אזרחות אקטיבית".

האורחות הציגו את תנועת "נשים עושות שלוםוסיפרו לתלמידות ולתלמידים על הפעילויות שהן לוקחות במטרה לדרוש הסכם מדיני, לפתרון לא אלים, מכבד ומוסכם של הסכסוך בינינו ובין שכנינו.  חברות התנועה דורשות לשלב נשים בתהליכי משא ומתן וקבלת החלטות בנושאי בטחון ושלום, כפי שדורשת החלטה 1325 של האו"ם, שישראל חתומה עליה.

התלמידים הסקרנים שאלו שאלות רבות, התעניינו איך הם החיים מעבר לגדר, איך נראית חברון (ענייה? יש קניונים?), מה חושבים עלינו, איך אנחנו מצטיירים, ובתום המפגש הם יצאו להצטלם בצילו של עץ זיתעץ הסובלנותשניטע ברחבת בתיכון "יחד".

יאיר קווה תלמיד כיתה י''ב: "לרובנו, זו הייתה הפעם הראשונה ששמענו נערה פלסטינית. יארה סיפרה על חייה מנקודת המבט שלה. היא סיפרה לנו על החיים בגדה המערבית, על הקשיים בחייה, הלימודים ברשות הפלסטינית, ועל התקשרות  הדבר החשוב ביותר שלקחתי מהשיחה הזאת הוא התקווה. תקווה שאולי יום אחד באמת נצליח להגיע להידברות אמיתית ועמוקה בין הצדדים"

שגיב אלבז, מנהל תיכון "יחד" אשר נכח במפגש ציין, כי "לראשונה תלמידנו נחשפו לתנועת 'נשים עושות שלום' ולנערות ולנשים הנוטלות בו חלק"המפגש עם נערה ואמה מחברון" הוא אומר, "עורר שאלות ומחשבה בקרב התלמידים אשר קיימו איתן דיאלוג, ועבורנו, מפגשים אלה הם חלק מסדרת מפגשים של תלמידנו עם חברות ומגזרים בישראל המשתלבים עם חזון בית הספר לערכי הסובלנות והפלורליזם. אני מברך ומוקיר תודה לכל השותפים על המפגש, אשר הותיר חותם ועניין בקרב תלמידינו".

יאיר קווה תלמיד כיתה י''ב: "לרובנו, זו הייתה הפעם הראשונה ששמענו נערה פלסטינית. יארה סיפרה על חייה מנקודת המבט שלה. היא סיפרה לנו על החיים בגדה המערבית, על הקשיים בחייה, הלימודים ברשות הפלסטינית, ועל התקשרות. הדבר החשוב ביותר שלקחתי מהשיחה הזאת, מלבד הדברים שחודשו לי, הוא התקווה. תקווה שאולי יום אחד באמת נצליח להגיע להידברות אמיתית ועמוקה בין הצדדים, ואני חושב שהמפגש הזה, עם שתי הנשים הפלסטיניות, הראה לי שדבר כזה ניתן לקרות. ושאולי יום אחד נגיע לסיום הסכסוך הזה".